פרק כג'  - בא לקלל יצא מברך

לצערו של בלק, בלעם מברך את בני ישראל במקום לקלל אותם. לאחר שבלק מתלונן, בלעם מודיע שוב שבכוונתו לומר רק מה שה' שם בפיו. הדבר קורה שלוש פעמים. לאחר שבלק מתלונן בפעם השלישית בלעם מוסיף נבואה למצבם של עמי האזור.

 בימי המקרא ייחסו לקללה כוח משפיע על המציאות וגם כיום יש עדיין כאלה שמאמינים בכוחן של המילים. אך אפשר להסתכל על סיפור בלעם גם אחרת וללמוד ממנו שגם אם אנחנו מתכוונים לקלל, טוב יהיה אם נעצור רגע ונשאל את עצמנו: מה נרוויח מהקללות האלה? האם אנו יכולים להפוך בתוכנו את הקללה לברכה? כמו בסיפור בלעם שבו הוא מתכנן לקלל ויוצא מברך- גם אצלנו פעמים רבות יש פער בין מה שאנחנו חושבים ורוצים לומר לבין מה שאנחנו אומרים בפועל. לעיתים אנחנו רוצים לומר טוב ויוצא רע, ולעיתים להפך.

נקרא את הפרק:

1. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים׃

    
2. (ב) 

   וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃

    
3. (ג) 

   וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְהוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה־יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי׃

    
4. (ד) 

   וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃

(ה) וַיָּשֶׂם יְהוָה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר׃(ו) וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ הוּא וְכָל־שָׂרֵי מוֹאָב׃

בלעם פונה אל בלק ומורה לו לבנות שבעה מזבחות ולהכין שבעה פרים ושבעה איילים כדי להעלות קורבן ולחכות ליד המזבח בזמן שהוא ילך להתבודד בתקווה לקבל מסר מה'. ה' נגלה לבלעם ובלעם מדווח לו על כך שבנה שבעה מזבחות. ה' שם בפיו של בלעם את הדברים שיאמר. בלעם חוזר אל בלק שנשאר עומד ליד קורבן העולה עם כל שרי מואב.

1. (ז) 

   וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן־אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ־מוֹאָב מֵהַרְרֵי־קֶדֶם לְכָה אָרָה־לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל׃

    
2. (ח) 

   מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה׃

    
3. (ט) 

   כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׃

    
4. (י) 

   מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת־רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ׃

    

בלעם חוזר (רוצה מאד לקלל את בני ישראל) ומספר משל. "מלך מואב קרא לי מארץ ארם לקלל את בני יעקב ולומר דברי זעם על בני ישראל. הנה אני מסתכל עליהם מראשי ההרים ורואה אותם ממעלה הגבעה אך אין לי יכולת לקלל אותם כי ה' מגן עליהם. עם ישראל אינו כשאר העמים. לא יתערבב בגויים וישמור על כבודו, זהותו היהודית ואורח החיים המיוחד לו. עם זה ניצחי וישרוד לעד. עם זה אינו נחשב כמו כל שאר העמים, החוקים הרגילים החלים על עמים אחרים אינם חלים עליו, הקללות שלי עובדות רק על עמים רגילים ולא על העם הזה". ( מדברים אלה ניתן להבין שאם רוצים לפגוע בבני ישראל, הדרך לכך היא לגרום להתבוללות, כלומר לנישואים עם הגויים דבר שיפגע בזהות היהודית ויביא לכעס של ה' ורצון להעניש את עמו, כלומר, כל עוד העם יאמין בה' ויקיים את מצותיו לא יוכלו לפגוע בו עמים אחרים). מי יכול למנות את עם ישראל שנאמר עליהם שיהיו רבים כמו עפר הארץ ומי יכול לספור צד אחד של המחנה שלהם, שהוא רבע מהמחנה שלהם הלוואי ואני אמות באותה דרך שמתים הישרים שבבני ישראל והלוואי וגורלי בסופי יהיה כמו הגורל שיעלה בסופו של דבר בגורל בני ישראל.

1. (יא) 

   וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ׃

    
2. (יב) 

   וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר׃

    
3. (יג) 

   וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לך־[לְכָה־] נָּא אִתִּי אֶל־מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ־לִי מִשָּׁם׃

    
4. (יד) 

   וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל־רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃

    
5. (טו) 

   וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה עַל־עֹלָתֶךָ וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׃

    

בלק שומע את דבריו של בלק וכועס מאד. הוא ביקש מבלעם לקלל את בני ישראל אך בלעם ברך אותם. בלעם חוזק שוב ואומר כי הוא דובר את מה שה' שם בפיו. כדי לנסות שוב לקלל את העם בלעם ובלק מנסים לעבור מקום. הם עוברים למקום שנקרא "שדה צופים" ובלעם מבקש לבלק שוב שיבנה שבעה מזבחות ויעלה שבעה פרים ושבעה איילים לעולה ושוב בלעם מתרחק ומנסה לקבל מסר נוסף מה'.

1. (טז) 

   וַיִּקָּר יְהוָה אֶל־בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר׃

    
2. (יז) 

   וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל־עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה־דִּבֶּר יְהוָה׃

    
3. (יח) 

   וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר׃

    
4. (יט) 

   לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה׃

    
5. (כ) 

   הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃

    
6. (כא) 

   לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃

    
7. (כב) 

   אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃

    
8. (כג) 

   כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵל׃

    
9. (כד) 

   הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃

    

ה' נגלה שוב לבלעם ושם דברים בפיו ובקש שיעביר את המסר לבלק. בלעם חוזר אל בלק ושרי מואב שעומדים מול המזבחות ואומר להם: "בלק! קום ותשמע את דברי הנבואה שאומר לך בשליחותו של ה', קום בלק בנו של ציפור, תקשיב לדברי. ה' אינו כמו בני האדם שאומרים דבר ואינם מקיימים, ה' מקיים את מה שהוא אומר.  ה' אמר שהוא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל, ואינך יכול למנוע זאת. כל דבר שה' אומר הוא גם מקיים. אני קיבלתי הוראה מה' לברך את בני ישראל בברכת ה'. אני לא רואה בבני יעקב חוטאים שעובדים עבודה זרה או אנשים שעוברים עבירות. ה' עוזר להם גם כאשר הם מכעיסים אותו. המלך שלהם, ה', שוכן בתוכם, כיוון שהוא מחבב אותם. בני ישראל לא יצאו ממצרים לבדם כפי שאמרת אלא ה' בכוחו האדיר הוציא אותם. וה' שהוציא את בני ישראל ממצרים הוא חזק, גבוה ותקיף מאוד. בני ישראל ראויים לברכה, כיוון שאין בהם אנשים שעוסקים בניחוש (סוג של כישוף), אסור להם לעסוק בקסמים וכישופים. הנביאים הם אלו שאומרים להם מה עתיד ה' לעשות והם אינם צריכים מנחשים וקוסמים. עם ישראל יקום כמו הלביא  והוא עתיד לכבוש את ארץ ישראל, עם ישראל חזק כמו האריה (בלעם מדמה את ישראל לאריה על ידי שימוש במילים נרדפות – לביא וארי. אריה המתרומם מרבצו מקרין עוצמה וכוח וביטחון שיצליח בפעולתו. יש המפרשים שהכוונה לתיאור גבורתו של עם ישראל במלחמתו באויביו). הוא מנצח את אויביו כמו אריה, שאינו נח עד שיכניע את טרפו ויחסלו ולכן יצליח לכבוש את ארץ ישראל, עם ישראל לא ישכון בארצו עד שהוא יהרוג את יושבי הארץ  ויירש את נכסיהם ורכושם.

1. (כה) 

   וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם גַּם־קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם־בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ׃

    
2. (כו) 

   וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־בָּלָק הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר־יְדַבֵּר יְהוָה אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה׃

    
3. (כז) 

   וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם לְכָה־נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם׃

    
4. (כח) 

   וַיִּקַּח בָּלָק אֶת־בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל־פְּנֵי הַיְשִׁימֹן׃

    
5. (כט) 

   וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק בְּנֵה־לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים׃

    
6. (ל) 

   וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׃

   
   

   בלעם נסער מאד. הוא פונה לבלק ואומר לו אם אתה אינך מוכן או אינך יכול לקלל את בני ישראל, לפחות אל תברך אותם. בלעם עונה לו  "הרי הזהרתי אותך שאינני אומר את רצוני אלא את דבר ה' "). בלק מבקש שיעברו שוב למקום אחר אולי שם יוכל בלעם לקלל את בני ישראל הם עוברים להר שנקרא "ראש פעור"  בלעם מבקש מבלק שוב לבנות שבעה מזבחות ולהביא שבעה פרים ושבעה איילים להעלות לקורבן. גם הפעם עושה בלק כדבריו. 

מפסגת הפעור רואים את כל המדבר השומם. בלק הקריב על כל אחד משבעת המזבחות פר ואיל:

מהו דימוי?

 השוואה בין שני דברים שונים כדי להבליט את המתואר על ידי המילים: כמו, בדומה וכדומה. 

בדרך כלל הקישור היוצר את ההשוואה נעשה באמצעות כ' הדימוי. מטרת הדימוי ליצור אפקט של הפתעה ורושם על הקורא. דימוי אדם לאריה – גיבור כארי, מעניק לאדם תכונות רבות. מלבד גבורה גם עוצמה פיזית, כוח, אומץ לב ותעוזה. תכונות הנגזרות מהשוואת גבורת האדם לגבורת האריה. 

משימות: 

1. כתבו במחברת עשרה דימויים מהטבע  במחברת. השתמשו בכ' הדימוי לדוגמא: 

צבע הפרח אדום כדם.

2. הסבירו את המשפט 'בא לקלל ונמצא מברך' והסבירו כיצד המשפט קשור לפרק. 

3. כמו בסיפור בלעם  מתכנן לקלל ויוצא מברך גם אצלנו פעמים רבות יש פער בין מה שאנחנו חושבים ורוצים לומר לבין מה שאנחנו אומרים בפועל. לעיתים אנחנו רוצים לומר טוב ויוצא רע, ולעיתים להפך. חשבו על דברים רעים שילדים אומרים לילדים אחרים, כתבו במחברת שתי דוגמאות של מילים לא נעימות שילדים אומרים. כעת, הפכו כל מישפט שלילי ולא נעים למשפט חיובי ובהדגשה של הצלחה במקום כישלון.
לדוגמה: את בכיינית –> את רגישה ויש לך לב גדול.                                                                    אתה לא יודע לשחק כדורגל –> אתה משחק כדורסל מצוין.

סרטון מסכם