תורה - לי , סיור בשביל התורה, במדבר כב'

במדבר כב' - בלעם ובלק

בני ישראל ממשיכים במסעם לארץ ישראל. ניצחונותיהם על עמי כנען מתפרסמים באזור כולו ועמי האזור חוששים לחייהם ולגורל הממלכות שלהם. בלק בן צפור, מלך מואב, מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ושולח שליחים להזמין את בלעם, היודע בכוחות הכישוף שלו, לקלל את ישראל. ואולם, בלעם מסרב לשליחים בטענה שאלוהים מתנגד ללכתו איתם. בלק שולח שליחים נוספים ובלעם עונה להם: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה." לבסוף יוצא בלעם לארץ מואב לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו אלוהים באותו לילה, לפיו יאמר רק את אשר ישים אלוהים בפיו.

נקרא את הפרק

(א)
וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ׃
(ב)
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר אֵת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי׃
(ג)
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב־הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
(ד)
וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל־זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת־כָּל־סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן־צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא׃
(ה)
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל־הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹ לִקְרֹא־לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי׃
(ו)
וְעַתָּה לְכָה־נָּא אָרָה־לִּי אֶת־הָעָם הַזֶּה כִּי־עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה־בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן־הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר׃
(ז)
וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל־בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק׃

בני ישראל ממשיכים במסעם לארץ ישראל וניצחונותיהם על עמי כנען מתפרסמים באזור כולו. הם מתקרבים למואב. הם קיבלו הוראה לא לתקוף את העם המואבי אלא רק לעבור דרך שטחו. בלק בן ציפור מלך מואב ועמו נבהלו מאד. הוא אמר לאנשיו : גם אם בני ישראל יימנעו מלהתקיף אותנו, כדי להתקיים כאן הם יאכלו ויכלו את כל מה שסביבם כמו שהשור אוכל את כל עשב השדה - הוא עוקר את השורש כך שלא יגדל שוב. בלק שלח שליחים אל בלעם מלך בעור שהיה מכשף. השליחים סיפרו לבלעם שיצא עם עצום ממיצרים, עם כל כך גדול עד שכיסה את כל הארץ ועכשיו אותו עם הקים מחנה מול מואב. מלך מואב מבקש מבלעם שיקלל את בני ישראל מכיוון שהוא יודע שלקללות ולברכות של בלעם יש כוחות והן מתגשמות ואולי בזכות הקללה העם המואבי יוכל לנצח את בני ישראל. בלק בוחר לפנות לבלעם, שידוע בכוחו הרוחני, כדי להתמודד עם עם ישראל משום שבלק מבין שלחימה פיזית רגילה לא תצליח.

(ח)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי־מוֹאָב עִם־בִּלְעָם׃
(ט)
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ׃
(י)
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן־צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי׃
(יא)
הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת־עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה־לִּי אֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו׃
(יב)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא׃

בלעם הורה לשליחים לישון ומחר יתן להם תשובה לאחר שיתיעץ עם ה'. ה' נגלה אל בלעם ושאל אותו: "מי האנשים שבאו לבקר אותך?" בלעם ענה לו שבלק בן ציפור שלח אותם כדי לקלל את העם העצום שיצא ממצרים כדי שבלק ואנשיו יוכלו להלחם ולגרש אותם משטחו. ה' אוסר על בלעם לקלל את בני ישראל כי זהו עם מבורך.

(יג)
וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרֵי בָלָק לְכוּ אֶל־אַרְצְכֶם כִּי מֵאֵן יְהוָה לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם׃
(יד)
וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב וַיָּבֹאוּ אֶל־בָּלָק וַיֹּאמְרוּ מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ׃
(טו)
וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה׃
(טז)
וַיָּבֹאוּ אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ לוֹ כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן־צִפּוֹר אַל־נָא תִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֵלָי׃
(יז)
כִּי־כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד וְכֹל אֲשֶׁר־תֹּאמַר אֵלַי אֶעֱשֶׂה וּלְכָה־נָּא קָבָה־לִּי אֵת הָעָם הַזֶּה׃
(יח)
וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־עַבְדֵי בָלָק אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה׃
(יט)
וְעַתָּה שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם־אַתֶּם הַלָּיְלָה וְאֵדְעָה מַה־יֹּסֵף יְהוָה דַּבֵּר עִמִּי׃
(כ)
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה׃
(כא)
וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם־שָׂרֵי מוֹאָב׃

בבוקר למחרת, הודיע בלעם לשליחי בלק שלא יוכל להצטרף אליהם כי ה' לא מרשה לו. השליחים חזרו אל בלק וסיפרו לו שבלעם סרב להצטרף להגיע עימם למואב. בלק שלח שליחים חשובים ונכבדים יותר ואף הבטיח לו כבוד ועושר רב. בלעם ענה לו שגם אם ימלא ביתו בזהב וכסף לא יוכל בשום פנים ואופן להמרות את פי ה', אך במקביל לאור הלחצים שהפעיל עליו בלק הוא אמר לשליחים שיתייעץ שוב עם ה'. ה' נגלה שוב אל בלעם והפעם אמר לו ראיתי ששוב באו לקרא לך אנשים. אתה יכול להצטרף אליהם וללכת לבלק בתנאי שתעשה בדיוק מה שאני אומר לך לעשות ולומר. בלעם קם בבוקר בשמחה, חבש את אתונו והצטרף לאנשי בלק.

(כב)
וַיִּחַר־אַף אֱלֹהִים כִּי־הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל־אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ׃
(כג)
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן־הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת־הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ׃
(כד)
וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה׃
(כה)
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּלָּחֵץ אֶל־הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת־רֶגֶל בִּלְעָם אֶל־הַקִּיר וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ׃
(כו)
וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ־יְהוָה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין־דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול׃
(כז)
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר־אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת־הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל׃
(כח)
וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת־פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים׃
(כט)
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ־חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ׃
(ל)
וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל־בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר־רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא׃
(לא)
וַיְגַל יְהוָה אֶת־עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו׃
(לב)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה עַל־מָה הִכִּיתָ אֶת־אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי־יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי׃
(לג)
וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם־אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי׃
(לד)
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־מַלְאַךְ יְהוָה חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם־רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי׃
(לה)
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־בִּלְעָם לֵךְ עִם־הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם־שָׂרֵי בָלָק׃

בלעם שהיה אדם חשוב, עלה על אתונו כשלצידיו שני משרתים. ה' כעס מאד על שבלעם הלך למואב למרות שה' נתן לבלעם רשות ללכת עימם וזאת מכיוון שראה שבלעם רוצה לקלל את ישראל. בלעם ישב על האתון ופתע שינתה האתון את כיוונה, ירדה מהשביל והחלה לצעוד בשדה וזאת מכיוון שהאתון ראתה על השביל את מלאך ה' כשחרב שלופה בידו . בלעם לא ראה את מלאך ה' ועל כן כעס על האתון והיכה אותה כדי שתשוב לשביל. המלאך שוב הפריע לאתון בהליכה והפעם להמלאך נעמד בשביל שהיה באמצע כרם. משני צידי השביל היו גדרות מאבנים, כך שהאתון לא הייתה יכולה לסטות מדרכה כמו שעשתה לפני כן. האתון ראתה את מלאך ה' עומד מולה בשביל שהיה באמצע הכרם ולחצה את עצמה אל גדר האבנים, כדי לנסות לברוח מהמלאך כאשר האתון לחצה עצמה אל הקיר, היא לחצה גם את רגלו של בלעם אל גדר האבנים וכאב לו, בלעם הכה את האתון פעם נוספת . מלאך ה' עבר לפני בלעם פעם נוספת. המלאך נעמד במקום צר שלא היה מקום לאתון לסטות ימינה או שמאלה האתון התישבה במקום בעוד בלעם היה עליה, בלעם התמלא בכעס והכה את האתון במקל בפעם השלישית. ה' עשה נס, פתח את פיה של האתון ונתן לה את היכולת לדבר בשפת בני האדם. האתון שאלה את בלעם, "מה עשיתי לך שגרם לך להכות אותי שלש פעמים?" בלעם ענה לאתון הסיבה שהכיתי אותך שלש פעמים היא מכיוון שאת ביזית אותי. את סטית מהדרך כל פעם בגלל שאת רצית לצחוק עליי אילו הייתה בידי חרב, הייתי הורג אותך עכשיו. האתון פנתה אל בלעם ואמרה: "הרי אני האתון שלך מאז שהתחלת לרכוב ועד היום, אני מלומדת ומורגלת להרכיב אותך, האם אי פעם סטיתי מהדרך כמו שעשיתי עכשיו?" בלעם הודה בפניה שלא התנהגה כך אף פעם. לפתע נגלה מלאך ה' אל בלעם ניצב באמצע הדרך כאשר חרבו של שלופה בידו, בלעם כרע על פניו והשתחווה אל המלאך. מלאך אמר לבלעם, על מה הכית את האתון שלך שלש פעמים, הרי אני יצאתי כדי למנוע ממך מלקלל את בני ישראל, כיוון שאתה מיהרת לצאת בדרך שהיא נגדי, אתה מיהרת לצאת לדרך כדי לקלל את בני ישראל שזהו דבר שאני (ה') מתנגד לו האתון ראתה אותי, סטתה מהדרך מפניי שלש פעמים אם האתון לא הייתה סוטה מהדרך אזי הייתי גם הורג אותך ולא רק מונע ממך מללכת לקלל את ישראל, ואילו את האתון הייתי משאיר בחיים בלעםענהאני חטאתי בכך שהלכתי בדרך לקלל את ישראל. הסיבה שהמשכתי ללכת היא מכיוון שלא ידעתי שאתה התייצבת מולי בדרך ועכשיו, אם הדבר רע בעיניך שאמשיך ללכת, אחזור חזרה ולא אמשיך ללכת עם האנשים האלה. המלאך אמר לבלעם, תלך עם שרי מואב רק תאמר את הדברים שאני (ה') אומר לך לומר. בלעם הלך עם שרי בלק.

(לו)
וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִלְעָם וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל־עִיר מוֹאָב אֲשֶׁר עַל־גְּבוּל אַרְנֹן אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַגְּבוּל׃
(לז)
וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל־בִּלְעָם הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא־לָךְ לָמָּה לֹא־הָלַכְתָּ אֵלָי הַאֻמְנָם לֹא אוּכַל כַּבְּדֶךָ׃
(לח)
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק הִנֵּה־בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר׃
(לט)
וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם־בָּלָק וַיָּבֹאוּ קִרְיַת חֻצוֹת׃
(מ)
וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃
(מא)
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת־בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם׃

בלק שמע שבלעם הסכים להגיע אל ארץ מואב ולקלל את בני ישראל ושמח מאד. הוא יצא לקבל את פני בלעם בלק שאל את בלעם: " מדוע לא רצית להפגש איתי למרות ששלתי אליך שליחים, האם אתה חושב שלא אוכל לכבד אותך כראוי?" בלעם אמר,"אמנם סרבתי בהתחלה אבל בסוף באתי. אבל מה אתה חושב שאני יכול לומר כל מה שאני רוצה? אני שליח ה' ולכן לא הגעתי בהתחלה. תבין מדברי את הסיבה". בלק מזמין את בלעם אל מקום שנקרא "חוצות" שבו הוא מציג אותו מול אנשי מואב ונותן לבלעם ואנשיו מתנות. למחרת בבוקר הוא עולה עם בלעם אל מקום ממנו ניתן לראות את המחנה העצום של בני ישראל.

משימות לפרק

משחק לסיכום הנושא

משימות מתוקשבות במט"ח