תורה - לי , סיור בשביל התורה, במדבר פרק ט

במדבר פרק ט' פסוקים טו' - כג' בנ"י במדבר

בני ישראל יצאו ממצרים על מנת ללכת לארץ אבותם לארץ כנען מכאן החלו נדודיהם במדבר. הם נדדו במדבר ממקום למקום. אורח החיים הנוודי נקבע מחיפוש מתמיד אחרי מקורות מים ומרעה לצאן.

נקרא את הפרק:

(טו)
וּבְיוֹם הָקִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת־הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל־הַמִּשְׁכָּן

כְּמַרְאֵה־אֵשׁ עַד־בֹּקֶר׃
(טז)
כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה־אֵשׁ לָיְלָה׃
(יז)
וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן

מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי־כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן־שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
(יח)
עַל־פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל־פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל־יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל־הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ׃
(יט)
וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל־הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא יִסָּעוּ׃
(כ)
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל־הַמִּשְׁכָּן עַל־פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל־פִּי יְהוָה יִסָּעוּ׃
(כא)
וְיֵשׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה

הֶעָנָן וְנָסָעוּ׃
(כב)
אוֹ־יֹמַיִם אוֹ־חֹדֶשׁ אוֹ־יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל־הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל

וְ

לֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ׃
(כג)
עַל־פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל־פִּי יְהוָה יִסָּעוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל־פִּי יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה׃

הסבר:

היציאה לדרך, וגם החנייה נקבעו על פי התנהלותו של עמוד הענן. עמוד הענן נחשב לאלוהים עצמו, שבעת חנייה שכן מעל לאהל מועד. בשעה שהענן התרומם ממקומו, היה זה אות לתחילת חידוש המסע. עצירת הענן, הייתה סימן לבני ישראל לעצור ולהקים את המחנה.
הקמת המחנה וגם פירוקו כללו הקמת האהלים של בני ישראל, והקמתו ופירוקו בכל פעם של המשכן. המשכן (אוהל מועד) נחשב לביתו של ה'. קודש הקודשים, שם עמד ארון הברית

ולאיש אסור היה להיכנס לשם, גם לא למשה - רק הכהן הגדול היה רשאי להכנס לשם ביום הכיפורים.

המשכן במדבר - סרטון


המשכן	ארון ה' - קודש הקודשים

התנהלות העם נקבעה בדרך של נס – ענן ביום, ובלילה מראהו אש בוערת.

המשכן, נתפס כמקום משכנו של ה' .
כאשר הענן נח, כלומר, חנה על אהל מועד סימן הוא שה' נוכח בו. נוכחות ה' מכונה כְבוֹד יְהֹוָה, והוא ממלא את המשכן כולו. כאשר עלה הענן זה היה הסימן להסתלקות הנוכחות האלהית מאוהל מועד, וזה היה האות לבני ישראל לנוע ממקומם.

הענן הוא סמל לאמונה בה'. אי אפשר להבין אותו אבל צריך להאמין בו. הענן הוא שילוב של רוח וגשם, שילוב בין הגשמי - מה שאני רואים וחשים לרוחני - האמונה בה'.

ליציאת מצרים, שאת תולדותיה מספרת התורה, היו שתי מטרות. האחת מיידית ומעשית, והיא העברת בני ישראל ממעמד של עבדים לפרעה במצרים למעמד עבדי האל. המטרה השנייה, לעתיד לבוא, היא יצירת הזיכרון הקיבוצי (קולקטיבי) והסִיפֵּר (נרטיב) הלאומי.

עם ישראל ממשיך את דרכו במדבר. הוא מובל עי' ה' בעזרת ענן.