ויקרא פרק יט' - חקיקת חוקים חברתיים (2 שעורים)

לכל קבוצה של אנשים  - משפחה, כיתה, בי"ס יש כללים משלה.

הכללים קובעים מה מותר או מה אסור לעשות. לאחר שקובעים את הכללים חייבים לנהוג לפיהם. גם מדינה היא קבוצה, קבוצה גדולה של אנשים וגם במדינה קובעים כלללים. 

לכללים שהמדינה קובעת נקראים חוקים. כל תושבי המדינה חייבים לקיים את חוקי המדינה.

מהו חוק? 

הוראה רשמית מחייבת בכתב האומרת לנו כיצד מותר להתנהג וקובעת איזה עונש יוטל על

 מי שיפר אותה.

מדוע אנו זקוקים לחוקים?

מטרתם של החוקים לעזור לנו לדעת כיצד להתנהג, כדי שלא נפגע באחרים וכדי להגן עלינו מפני אי-סדר ומפני אי-צדק.

(אילו חוקים אתם מכירים ומדוע זקוקים לכל חוק).

בפרק זה, נפגוש כמה מן הציפיות החברתיות וכן החוקים והכללים, שניתנו לעם ישראל במדבר.
החוקים החברתיים עוסקים בנושאים שונים:

חלקם ציווּיים רגשיים, המכַוונים את האדם כיצד לחוש בתוכו פנימה;

חוק אחד מורה ומסביר  לאדם כיצד להתנהג ביחס להוריו;

חוקים אחרים עוסקים ביחס של האדם לסביבתו הקרובה;

הנחיות  והוראות אחרות מדברות על היחס הראוי לכל אדם.

אנחנו עומדים לקרוא יחד פרק שבנוי מרצף חוקים.

בואו נקרא אותם יחד.

קריאת הפרק: 

• (א) 

  וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר

   
• (ב) 

  דַּבֵּר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

   
• (ג) 

  אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

   
• (ד) 

  אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

  
  

   ה' מבקש ממשה שיאסוף את כל העם כדי לתת להם חוקים. הוא מתחיל ואומר כי הם קדושים כי ה' הוא קדוש ואז מתחיל לתת לעם חוקים ולהסביר אותם.
• החוק הראשון הוא כיבוד אב ואם. החוק השני הוא שמירת השבת - אסור לעשות כל עבודה בשבת מכיוון שגם ה' לא עובד בשבת. החוק השלישי הוא שאסור להכין פסל או מסכה ולהתפלל לפסל או מסכה.                       
• (ה) 

  וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ׃

   
• (ו) 

  בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד־יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף׃

   
• (ז) 

  וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה׃

   
• (ח) 

  וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא כִּי־אֶת־קֹדֶשׁ יְהוָה חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃

  
  

  כאשר זובחים לה' זבח יש לעשות זאת לפי חוקי ה'. כאשר שוחטים את הבהמה, יש לחשוב מחשבות טובות וטהורות. את הבשר צריך להקריב באותו יום ולאכול אותו באותו יום או למחרת. מה שנשאר ביום השלישי נקרא בשר פיגולים, אסור לאכול אותו וצריך לשרוף אותו מי שיאכל בשר כזה יענש כמו כן אסור להקריב לה' בשר של שלושה ימים הוא נחשב למתועב וה' לא רוצה בו. 
• (ט) 

  וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃

   
• (י) 

  וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

  
  

  החוקים הבאים על מנת להגן על החלשים בחברה. העניים והגרים. ה' מורה לבעלי השדות שבזמן הקציר, אסור להם לקצור את כל השדה אלא להשאיר חלק קנקרא "פאה" ואם נופלים שיבולים יש להשאירם על הקרקע ולבעלי היקב אם נופלים ענבים יש להשאירם על הארץ. וזאת על מנת שהעניים יוכלו ללקט את מזונם מבלי להתחנן.  ומי שלט ישאיר לעניים יענש. 

  
  
• (יא) 

  לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁוּ וְלֹא־תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ׃

   
• (יב) 

  וְלֹא־תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃

  
  

  אסור לכם לשקר אחד לשני ואסור להשבע אחד לשני בדבר שקר בשם ה'.

   
• (יג) 
  לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא־תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד־בֹּקֶר׃
• אל תשאיר אצלך את השכר שאתה חייב לפועל שלך כן אל תיקח בכח חפץ או ממון של מישהו אחר. גזילה היא כאשר אדם לוקח בכח ממון או חפץ של חברו. אם יש פועל שעבד אצלך במשך היום, ואותו פועל סיים את מלאכתו בערב, אל תשתהה מלשלם לו את שכרו עד הבוקר למחרת, אלא אתה חייב לשלם לו את שכרו לפני הבוקר שלמחרת סיום מלאכתו.
• 
  
   
• (יד) 

  לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃

  
  

  אסור לקלל חרש שאינו שומע את הקללה, וגם אסור לקלל אדם שאינו חרש 

                      בנוסף,  אל תכשיל אדם שאינו מתמצא בעניין כל שהוא. לדוגמא: אל תאמר                          לאדם שעדיף לו למכור לך את השדה שלו כשאין הדבר כך ואתה יודע מראש                        שאתה מרמה אותו.    

•     (טו) 

  לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא־תִשָּׂא פְנֵי־דָל וְלֹא תֶהְדַּר              פְּנֵי

  גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ׃

  
  

   אל תשפוט משפט שקר אל תרמה את  העני בדין, אל תפסוק את הדין  לטובת  העני, כיוון שאתה חושב שראוי שהעשיר יעזור לעני בכל מקרה, אלא אם העשיר צודק, אתה חייב לעשות משפט צדק ואמת.

  
  
• (טז) 

  לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל־דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה׃

   
• (יז) 

  לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא׃

   
• (יח) 

  לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה׃

  
  

  אל תלך לרגל על בני אדם, כדי לספר את הדברים לאנשים אחרים - לרכל. אל תימנע מלהציל את חברך, כגון, במקרה ואדם טובע בנהר, אל תעמוד בצד ותימנע מלהצילו, אלא תעשה הכל כדי להציל אותו. 

              אל תשנא אדם מבני ישראל אפילו בלב אם חברך פוגע בך אל תתבייש להתאמת                  עימו תוכיח את חברך, כדי שלא תחשוד בו. על ידי שאתה מדבר עימו על מעשיו                    תוכל להבין מדוע נהג כפי שנהג. אל תנקום בחברך ואל תשמור לו טינה או שינאה                  בלב. תאהב את חברך ותרצה שיהיה לו טוב, כפי שאתה רוצה שיהיה לך טוב. אני                 ה' בראתי את שניכם, ולכן אני מצווה אתכם לא לנקום ולא לנטור "ואהבת                             לרעך כמוך". 

• (כג) 

  וְכִי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת־פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל׃

   
• (כד) 

  וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל־פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוָה׃

   
• (כה) 

  וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת־פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

  
  

  כאשר אתם (בני ישראל) תיכנסו לארץ ישראל ותיטעו עצי פרי, במשך שלש השנים הראשונות לנטיעת העצים , אסור לכם לאכול מהפירות. בשנה הרביעית לנטיעת הנטיעה יש להעלות את הפירות ולאכל אותם בירושלים כדי להלל ולשבח את ה' על הפירות. ורק בשנה החמישית לנטיעה תוכלו לאכול את פירות הנטיעה.

  ואל תדאגו, לא יחסרו לכם פירות 

             אני ה' אלוקיכם, נאמן לקיים את הבטחתי להוסיף לכם פירות בזכות קיום מצוות אלו.

• (כו) 

  לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ׃

   
• (כז) 

  לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ׃

   
• (כח) 

  וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יְהוָה׃

   

• (כט) 

  אַל־תְּחַלֵּל אֶת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא־תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה׃

   
• (ל) 

  אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְהוָה׃

   
• (לא) 

  אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֹבֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים אַל־תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

   
• (לב) 

  מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃

   
• (לג) 

  וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ׃

   
• (לד) 

  כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃

   
• (לה) 

  לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה׃

   
• (לו) 

  מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

   

• (לז) 

  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָה׃
• 
  

  משימות 
  

  1. הפרק נפתח במילים "קדושים תהיו" עם ישראל יהפוך לקדוש אם הוא ינהג בדרך הטובה והנכונה. אך מהי הדרך הטובה והנכונה? 

  
  

  
  

  2. מה הוא סוג המצוות החוזר על עצמו במידה הרבה ביותר?

  
  

  
  

  3. מהן המצוות המורות כיצד על האדם לנהוג כלפי אלוהיו?

  בלשון התנך	בלשוננו
  ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
  ל אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי ה'.
  לא אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

  
  

  4. השלימו את הטבלה. העזרו בתרמילון

  
  

  הפסוקים	כותרת לפסוקים
  פסוק ג'
  פסוק ד'
  פסוק ה - ו
  פסוק ט - י
  פסוק יא - יח
  פסוק יט
  פסוק כג - כה
  פסוק כו' - כט
  פסוק ל
  פסוק לא
  פסוק לב - לו

  
  

  תרמילון :

  איסור עבודת אלילים , קרבן שלמים,  יושר והגינות בין אדם לחברו, איסורי כלאיים, 

  
  

  כבוד הורים ושמירת שבת, 

  איסור עורלה ומצוות נטיעות בפרי העץ,  עזרה לחלשים ומניעת עוול , קדושת השבת והמקדש .

  
  

  
  

  
  

  5. הקיפו את הפועל באדום את מילת הציווי בכחול בכל אחד משני הפסוקים. 

  
  

       " כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ' יא').

  
  

       "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט' ג').

  
  

  
  

  6. 

  מארבעת האיסורים שבפס' ט-י אנחנו למדים על ארבע מתנות עניים, ואלו הן: 

  
  פאה - התבואה שגדלה בקצה השדה. 

  
  

  לקט - שיבולים בודדות שנושרות בשעת הקציר.

  
  

   עוללות - אשכולות ענבים שמבשילים מאוחר. 
  פרט - ענבים שנפרדים מן האשכול ונופלים בזמן הבציר. 

  
  

  
  

  שם החלק מן היבול	הגדרה והסבר	בכרם או בשדה
  פאה
  לקט
  עוללות
  פרט

  
  

    

  7. 

  חז"ל  נתנו פירוש לאיסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול":
  על-פי חז"ל, אין הכוונה רק לאיסור לשים מכשול, כמו אבן, בדרכו של עיוור שאינו רואה. 
  על-פי חז"ל, האיסור הוא כללי ורחב: העיוור הוא מי שאינו מבין בנושא מסוים, 
  והמכשול הוא עצה לא מתאימה, עצה מכשילה. 
  קרא את דברי חז"ל במדרש ספרא: "ולפני עור לא תתן מכשל":
  אם מישהו מבקש ממך עצה - אל תיתן לו עצה שאינה הוגנת לו ושעלולה לגרום לו נזק. כתבו דוגמה למצב כזה. 
  

  8. המצווה שבסוף פס' יח - "ואהבת לרעך כמוך" - מסיימת את פירוט המצוות שבפסוקים יא-יח. מצווה זו היא אחת מתרי"ג מצוות, הנקראת  "מצוות אהבת ישראל" שפירושה
  לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר - שנחמול =שנרגיש רחמים ודאגה על כל אחד מעם ישראל… כמו שאדם חומל (דואג) על עצמו וכספו ורכושו,

  שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" ו"מה ששנוא עליך - לחברך לא תעשה".
  כי האוהב חברו כנפשו לא יגנוב ממונו… ולא יונהו (לא ירמה אותו) בממון 
  ולא בדברים… ולא יזיק לו בשום צדבשום צורה.
  כי כמו שיעשה הוא לחברו כן יעשה חברו לו, ובזה יהיה שלום בין בני האדם.
  

  
  

  
  

  
  

  שידור הפרק 

  https://youtu.be/s3ZCC-Mk2