קריאה לבנות ישראל

                אנא מחולנה על  כבודכן ותירמו להגברת הילודה.

            הפריון הלאומי הינו היום המשימה הלאומית מספר 1

בצעירותי נזדמנתי לביתו של הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל שהיה רבה של ירושלים, עיה"ק תותב"א מטעם המדינה. הוא רצה ליטול ממני עצה. הוא הציג לפני בעיה, יש הרבה מאוד צעירות שומרות מצוות ואין די בחורים לשאתן.

 אז, על אתר, השבתיו, שצריך לפעול לביטול האיסור מטעם המדינה לשאת יותר מאשה אחת, שאז היה ניתן להיעזר בבני עדות המזרח לפתרון הבעיה.        

האיש לא ידע את נפשו.                                                            

עכ"פ, הזדמן לי לשוחח עם מנהל אחד ממוסדות החסד העוסקים בשידוכים שסיפר לי לפי תומו שכנגד כל גבר פנוי בגילים 35-42 יש יותר מ200 נשים המבקשות להינשא.         

מהן המוכנות ואפילו מבקשות בפה מלא להינשא כאשה שניה. האיש אמר שהוא מוכן לבוא ולהעיד על כך לפני כל מי שידרש.                                                 

מספר זה משקף מצב חמור בציבור של שומרי התורה הנובע מהשוואת מאזן המינים לאחר שרובם המכריע כבר התקשרו בחיי נישואים מסודרים.                                  

אבקשך להציע רעיוני בנושא רגיש זה. אנא הקדישי מעט קט מזמנך להבנת הבעיה ולחשיבות הרבה שיש לך כאשה בפתרונה המקובל היום משום מה כקשה אבל חיוני. 

את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם אבסס את הדברים הכתובים בהמשך שאבתי מפרסומים רשמיים של הממשלה בעיקר השנתון הסטטיסטי.

במקום שהיתה התייחסות ליהודים בנפרד השתמשתי בנתונים אלו.    

א. מאז חל שיפור ניכר ברמת הרפואה, במיוחד כאשר אין מרחפת כבר על הנשים בעולם מארת קדחת היולדות (כפי שהיה בזמנו של רבנו גרשום מאור הגולה), מתברר שעולים סיכויי החיים של נשים על אלו של גברים. כבר בגילים נמוכים למדי יש עבור אותה קבוצת גיל יותר נשים מאשר גברים. מדובר באלפי נשים.  בגיל 30 תוחלת החיים של נשים עולה על זו של גברים ב 1.3 שנים (לוח ג/92). לתופעה זו יש השלכה בכל גילי הנישואין.          

ב. מטבע העולם שאשה נישאת בדרך כלל לאיש מבוגר מעט ממנה. באוכלוסיה בה יש רבוי טבעי, כאשר בכל שנה יש יותר ילדים מבקודמתה, הרי בהגיע הנשים לגיל הנישואין, בהיותן צעירות יותר, רבות הן יותר מן הגברים הבאים לשאתן. מן הנתונים שבידינו בפרסומים הסטטיסטיים הרשמיים הרי בנישואים ראשונים של בני הזוג היה גיל החתן הממוצע גבוה מגיל הכלה הממוצעת ב5.2 שנים (לוח ג/5). אם שיעור הרבוי הטבעי הינו 1.31% (לוח ג/1)  הרי אם מספר הנולדים גברים ונשים שוה יהיה עודף הנשים על הגברים %7 (לפי נוסחת טור גיאומטרי שעל פיה יש לחשב זאת).

ג. השקול הזה מחריף לאין ערוך יותר ככל שהרבוי הטבעי גבוה יותר. כי אז הפער המצטבר יותר גדול משנה לחברתה. אין זה סוד שהרבוי הטבעי הגבוה באוכלוסיה היהודית בארץ ובגולה, הוא נחלתו של צבור שומרי התורה. ניתן להעריך שיעור זה (מלוח ג/14) בהתייחסות ליהודים בחבלי יהודה שומרון ועזה שיותר מחציים שומרי מצוות. לעומת המצב בכלל האוכלוסיה שבה מוערך שיעור שומרי התורה בכ-%20.   עודף שיעור לידות החי על פטירת תינוקות ליהודים ביש"ע הינו 33.3 לאלף לעומת 11.6 בארץ כולה ליהודים.                                                             

מתברר שהציבור החילוני כנראה אינו מתרבה. לעומת זאת שיעור הריבוי הטבעי של ציבור שומרי המצוות ממצה כמעט את שיעור הרבוי הטבעי האפשרי במונוגמיה (נישואין עם אשה בודדת) לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא אמוד להגיע עד 6%  לשנה (באוכלוסיות המדקדקות בשמירת מצוות כמו למשל אצל החרדים).

יוצא אם כן שדווקא בציבור זה גדול יותר עודף הנשים על הגברים בהגיעם לגיל הנישואין.                                                                       

לפי התחשיב דלעיל הרי מדובר במצב שבו כל צעירה רביעית מבין שומרות המצוות לא מוצאת בן זוג שומר מצוות (מספר הרווקות הקטן יותר משקף נישואין עם אלמנים וגרושים תוך אובדן פרק זמן ניכר מפריונן עד שאלו התפנו לשאתן).                                                              

הנזק לפריון הכולל כתוצאה מכך יותר גדול משום שאחוז גבוה יותר מבין הנשים שומרות התורה והמצווה לא נישאות וזאת כאשר חזקתן שאם תנשאנה תקמנה משפחות יותר גדולות ותחנכנה ילדיהן לשמירת תורה ומצוות שמשמעם בין השאר ריבוי טבעי גבוה יותר בדור הבא. מדובר לפי הנראה בקרוב לכרבע מן הפריון של שלומי אמוני ישראל.  

ד. מחקרים חברתיים מוכיחים שהנשים היהודיות נוטות לשמור אמונים לדתן ולעמן יותר מגברים. כנראה כתוצאה מכך שהגברים יוצאים יותר לעולם הגדול ולכן באים הם לידי פיתויים גדולים יותר. זה נותן אותותיו בשיעור התבוללות יותר גבוה של גברים המתחתנים ל"ע בנכריות. וכן גם לגבי שומרי תורה ומצוות, כשהנשים עומדות יותר טוב בנסיון שמירת הקשר ליהדות ולמצוות.                                              

שוב מביא הדבר לעודף גדול יותר של נשים במיוחד בציבור שומרי התורה.               

ה. בארץ הקדש נמצאים אנו במצור ובמצוק של אויבינו אומות הישמעאלים הרוצים         

להכחידנו. עד עתה נהרגו בקרבות, רח"ל, מהקמת המדינה, למעלה מ20 אלף אנשים - גברים צעירים (מספר זה אינו כולל אזרחים שנפגעו בפיגועים ובמלחמות). משעזבו את ארץ החיים השאירו לעומתם 20000 אלף נשים בלי בן זוג. לכך יש להוסיף לדאבוננו עוד יותר גברים שנשארו בחיים פגועי מלחמה מבלעדי כושר פריון, אם מחמת פגיעות באברי הפריון, פגיעות מוח, עמוד שדרה, הלמי קרב מתמשכים, מחלות נפש וכיו"ב. שיעור הפצועים/פגועים במלחמות גדול לאין ערוך משיעור הנהרגים. בד"כ הוא פי 5 . בנסיבות אלו ניתן להעריך שיש עוד כ30000 גברים שיצאו ממעגל הפריון.

ו. בתאונות הדרכים בהם רח"ל נפגעים באופן מצטבר עוד יותר מבמלחמות, גדול שיעור הגברים מזה של הנשים. זאת משום שהגברים הם היוצאים יותר לשחר טרף לביתם ולכן נמצאים יותר בדרכים. המציאות מוכיחה שהגברים הינם כנראה גם נהגים יותר פגיעים.    

בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -  "תאונות דרכים עם נפגעים 1988 (למנינם) חלק א' פרסומים מיוחדים" מסתבר שיש 202 גברים הרוגים ל"ע יותר מנשים, פגועים קשה רח"ל יש יותר גברים - 1435. ובאופן כללי על כל נפגעת אחת יש שני נפגעים גברים ומעלה.     

מדובר בשנה אחת. אך לדאבוננו זה חוזר על עצמו מדי שנה ולכן גם צובר מספר נשים לא נשואות גדל והולך.      

ז. שיעור הרבוי הטבעי אצל זאבי אומות ערב שסביבנו גבוה מאוד. והוא מן הגבוהים בעולם זה פיקוח נפש מוכח לכלל האומה. שהרי ככל שאומה גדלה יותר במספר אוכלוסיה, עולה בדרך כלל בסופו של דבר גם כוחה.                                            

ח. פה בארץ הקודש (כולל יהודה שומרון ועזה), מהווים כבר עתה הערביים, רוב. אם לא נפרה ונרבה במהרה עלולים הללו חלילה לקום עלינו מבית כשזאבי אומות העולם ה"נאור" כולו עלולים חלילה לתמוך בהם משיקולים "דמוקרטיים" שזוהי היום הדת הכלל עולמית של הגויים.

בתוך המדינה הרי כל ילד רביעי הנולד הינו ערבי (ג/18). ערביי ארץ ישראל הן בשטחים שהיו בידי המדינה מאז הקמתה, ובודאי אלו שבאו לידי המדינה אחר כך, אינם נמנעים מלשאת כמה נשים ולפרות ולרבות עם כולן.     

לדוגמה בעתון "ידיעות אחרונות" מר"ח מרחשוון ה'תשנ"ה מובאת כתבה מענינת על ערבי שנשותיו4  במספר רבו עם החמישית הצעירה יותר שנשא. לכאורה היכן היו רשויות החוק האוסר ריבוי נשים ?! אלא, על כרחך נמצאנו למדים שרשויות החוק מעלימות עין או/ו מקילות באכיפת חוק הפוליגמיה לגבי האוכלוסיה הערבית. כבר עתה, למרות כל העליות עלה אחוז הערבים במדינה מכפי שהיה לאחר הקמתה. הם מהווים יותר מחמישית מן האוכלוסיה בשעה שעם קום המדינה היו רק %11). למעשה אין מענישים אותם בענשים מרתיעים יעילים על נשיאת נשים רבות. בד"כ משכילים הם גם לשמור זאת בסוד. גם אם נתפסים הם בכך מקילים עליהם הערכאות ומטילים עליהם עונש קל של 3 חדשי שרות ציבורי, בכך מגלות הרשויות "הבנה למנהגי חייהם".          

ט. הנשים שלא מצאו להן בני זוג, הברירה בידן לשבת עד שילבין שערן, או, מה שקורה לדאבון הלב לעיתים קרובות בפועל:

1. רבות נישאות לבן זוג שאינו שומר תורה. במיעוט המקרים מצליחות הן לנתב את הבית לשמירת תורה ומצוות, אך בדרך כלל אין הן עומדות בנסיון באשר עליהן להלחם על ערכיהן מול בעל שהחברה, בתי המשפט וכלי התקשורת עומדים מאחריו. רובן מוותרות. יוצאי חלציהן, לנגד עיניהן, ולמגינת ליבן, בוחרים בדרך הקלה יותר. ומתקיים בהן הכתוב  "אשר טיפחתי וריביתי אויבי כילן".

2. הדרך השניה, לא פחות גרועה, רבות רבות מהן נכשלות בעוון פריצות וזנות. לא סתם אמרו חז"ל בתך בגרה פרוק עבדך (כלומר- בתך בגרה שחרר עבדך {כדי שישאנה} שהרי טוב כך משתכשל בפריצות) מדבר זה לא ניצלות גם רבות מהנשים שגדלו בבתים שומרי תורה ומצוות (אמנם פחות, אבל, לדאבוננו רבות).  בעקבות הכשלונות בתחום הזה מפסיקות הן אט אט מלקיים תורה ומצוות ומתפקרות לעיתים ל"ע לגמרי (מה שבין השאר יוריד את פריונן לכשינשאו אם ינשאו אי פעם), שהרי לא עבדו ישראל במדבר עבודה זרה אלא כדי שיותרו להן העריות. יצויין שהנזקים למשפחות בהן הבעל מנהל מערכת יחסים מסותרת עם אשה אחרת, ללא ספק גבוהים יותר ממערכת יחסים גלויה מסודרת וחוקית.                                              

י. הדעת נותנת שצערה של אלמנה חיה שאין לה משען בידה לזקנתה ולא חיי אישות כדרך בני אדם, גדול יותר מצער הנשים להן יש "צרה" - אשה נוספת לבעל. שמעתי סיפור עצוב ואמיתי מאחד מן הרבנים החשובים בארץ. אשה שנותרה רווקה פנתה אליו בבקשה שיתפלל לשלומו של התרנגול שגידלה בבדידותה. האשה היתה שפויה, אך בדידותה הביאתה למצב העצוב הזה.

י"א. בין הנשים הנשארות בודדות גדול יותר שיעורן של אלו היותר מוכשרות באשר הן בררניות יותר ומשכילות יותר. הדבר פוגע כנראה באיכות הדור הבא משום שנשים מוכשרות יותר מסוגלות להעניק יותר תשומת לב בחינוך ילדיהן ובפיתוחם הרוחני השכלי והגופני ואף מורישות לצאצאיהן תכונות משכל משופר יותר (כפי שמתברר ממחקרים שיש מתאם מוצק בין מנת המשכל של האם לזו של ילדיה).  בהתאמה יש גם קשר בין מנת המשכל של האב לזו של ילדיו. הדבר כבר צויין בתלמוד. איש המסוגל לשאת שתי נשים הינו בדרך כלל מי שיכול לפרנס משפחה יותר מורחבת ובד"כ איש כזה הינו גם יותר מוכשר מן הממוצע באוכלוסיה. שוב יש לנו סיבה להעדיף פיתוחו של מודל הנישואין הפוליגמיים מבחינת טובת האומה.

י"ב. ממשלת הערב רב חוקקה חוקים המפלים את הנשים לטובה בתשלומי המס וזאת כדי לגרום לכך שנשים תצאנה יותר לעבודה. כמובן שהרעיון העומד מאחורי חקיקה זו הינו בין השאר רעיון של פריצות, באשר הוא עומד בסתירה לרעיון הישראלי של צניעות - "כל כבודה בת מלך פנימה" וכמובן שהוא גם גורם להריסתן של משפחות רבות. אולם בדיעבד יוצא שנשים רבות מסוגלות היום לפרנס לא פחות ואולי אף יותר מגברים בהיותן בעלות מקצוע מכניס ופטורות באופן ניכר יותר מגברים בתשלומי מס הכנסה. לכן לא קשה לבנות משפחה נוספת המבוססת על יכולת ההכנסה הכספית של האם.                                         

י"ג. הדעת נותנת שבחברה בה נהוגים נישואין עם כמה נשים הביקוש לשאת אשה עולה, כתוצאה מכך גברים לא ימתינו לגיל מאוחר כדי לשאת אשה, משום שאם ימתינו עשויים הם לא למצוא אשה כלבבם (היום המצב הינו שאין חשש לגבר להמתין. אדרבא ככל שימתין יותר יעמוד לרשותו מבחר גדול יותר של נשים החפצות להנשא). מכאן מובן שהדבר יביא להורדת גיל הנשואין של הגברים והנשים. גיל הנישואין, בעיקר של הנשים, הינו אחד מן המרכיבים החשובים בפריונו של עם. באשר הנשים יכולות להספיק ללדת יותר ילדים עקב ניצול יותר זמן לפריה ורביה, וכן משום שמחזור הדורות מתקצר. לא אלאה בחישובים של התופעה אך חישוב גס שערכתי מביא למסקנה שהדבר יביא לתוספת פריון לנשים הנשואות בשיעור של כ- 10 אחוזים. (מלבד התוספת עקב כניסתן של יותר נשים למעגל הפוריות). 

י"ד. כמה נתונים הלכתיים:                 

1) חרמי רבנו גרשם מאור הגולה הרי הם בגדר ספק אם הם מן התורה או מדברי חכמים, (כדין כל חרם ולו גם חמור) - שו"ת ראנ"ח מים עמוקים סי נ"ה, שו"ת רדב"ז תתקנ"א (תקט"ז), ד"מ של"ד ח',   שו"ת מהר"ם פדואה סי' פ"א, שו"ת ריב"ש סי' שצ"ב).  ויש הסוברים שאינו חמור אפילו כאסור דרבנן - שו"ת מהרי"ל סי' ק"א (בהוצאת מכון ירושלים סי' צ"ו), ד"מ אהע"ז א' ס"ק י'.                                         

2) תחולת זמן החרם שלא לשאת שתי נשים. יש הסוברים שפג תוקפו בסוף האלף החמישי - מהרי"ק סוף שרש ק"א, אהלי תם בתומת ישרים סי' ר"ב, שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ו. ויש מן הפוסקים שהביאוהו להלכה - ב"י אהע"ס סי' א ושו"ע שם י' וד"מ ס"ק י', שו"ת ב"י דיני כתובות סי' י"ד.                                                        

3) יש הסוברים שהחרם שלא לשאת יותר הוא רק מנהג בעלמא ואילו היו יודעים שלא גזר לתמיד היו סומכים על זה - שו"ת ב"י שם.                                          

4) יש הסוברים בחדר"ג שלא לגרש בעל כורחה שזה עד סוף האלף החמישי בלבד - ב"ש סי'  קט"ו ס"ק ז', פ"ת קי"ט ס"ק ח וגט פשוט שם.                                       

5) מלכתחילה לא נתקנה התקנה אלא בחלק מגלילות גרמניה וצרפת (היהודים האשכנזים הבאים משם היום הינם מיעוט) - שו"ת רדב"ז ח"ד אלף קס"ה.               

6) מה שנוהגים פה בארץ שלא לשאת אשה שניה הוא בראש ובראשונה מכח כפיה דתית על הציבור כולו על פי השקפתם של פורקי עול תורה שרצו להשליט כאן אורח חיים של תושבי אירופה הנוצרים משם פשתה תנועת ההשכלה הכפרנית.                 

7) מלכתחילה, ארץ ישראל, היא מקום שבו לא פשטו התקנות של רבנו גרשום. במיוחד שכיום רוב היהודים בארץ הינם מבני עדות המזרח שלא קבלו עליהם את החרם מעולם.   

8) בארץ ישראל היה מותר לשאת נשים נוספות.

9) יש הסוברים   שמי שעבר לגור בארץ בה לא פשט חדר"ג מותר אפילו לאשכנזי לשאת עוד נשים - שו"ת ב"י דיני כתובות סי' י"ד, שו"ת מהרי"ל החדשות (הוצאת מכון ירושלים)  סי' ר"ב.         

10) יש הסוברים שהאשה אינה בכלל החרם - הלכות קטנות ח"ב סי' ל"ה.                  

11) גם לאלו הסוברים שהאשה בחרם הרי לפי הנראה זה רק אם האיש הנושאה בחרם - שו"ת בית שלמה אהע"ז סי' ה'.                                                          

12) יש המתירים חדר"ג אם אין לו לפחות בן ובת - שו"ת רדב"ז ח"ב סי' ת"ש. דברי חיים ח"ב אהע"ז סי' י"ד, עין יצחק ח"א אהע"ז סי' ד אות א.                        

13) ויש המתירים זאת גם אם יש לו ילדים כדין תורה מאשה אחרת משום "ולערב אל תנח ידך" (היינו להוליד ילדים גם אחרי שיוצאים ידי חובת המינימום של בן ובת)- שו"ת מהרש"ך ח"ב סי' ל"ו ד"ה עוד.                                               

14) כנראה הטעם לתקנתו של רבנו גרשום מאור הגולה היתה קנאת ושנאת הגויים הנוצרים

ביהודים על שיכלו לשאת שתי נשים מה שהגדיל את פריונם היחסי ונתפס                 

1.    כאיום דמוגרפי עליהם. בבחינת "פן ירבה".                                    

2.     כאורח חיים בזוי באשר הם הגויים הנוצרים רואים את הקשר בין איש לאשתו כברית נצח בין איש אחד לאשה אחת בלבד.                                             

ט"ו. שיקולים נוספים:

בני עדות המזרח והספרדים לא קיבלו עליהם את תקנת רבנו גרשום מאור הגולה,  

לגבי ציבור זה, זוהי כפיה דתית גסה מטעם המשטר אותו מיסד בעצת ציבור שבא לחקות את מנהגי המדינות הנוצריות.                                                        

בר מן דין, חוכך אני בדעתי השפלה, אם אין מקום לחפש היתר מחמת הדור הפרוץ וקלקול האמונה ומחמת פקוח הנפש לכלל האומה, למצוא דרך הלכתית שתתישב עם חוקי המדינה הנוכחים להשגת מטרה זו. על מנת להגדיל את מספר הנשים היולדות ילדי ישראל לאומה.   

רואים אנו שציבור גדול, שבלשון המעטה, אינו מן המדקדקים במצוות, מצא דרך לעקוף ולקעקע את חוקי האישות של המדינה על ידי מציאת ויצירת  פרצות בחוקי המדינה. (נישואי קפריסין הסכמי חיים בשיתוף וכיו"ב). יש  דרכים לעשות זאת גם על פי החק וגם לפי ההלכה.

במה תלוי מהלך חשוב זה שיביא לעליה ניכרת בפריון הלאומי – בהסכמתך שלך שבעלך ישא עוד אשה או בהסכמתך כרווקה להינשא לאיש שהינו כבר נשוי. החלופה האחרת עשויה להיות ח"ו המתנה מורטת עצבים ועצובה העשויה להסתיים בלי ילדים בכלל, ח"ו,  או, למיצער, עם מספר קטן מאוד של ילדים.

הסיפורים מבית מדרשם של העמים הנוצריים מגנים את הנישואין מהסוג הזה באשר העמים הללו רואים את הנישואין כברית של שנים בלבד שאין ממנה מוצא. זוהי צביעות בהתגלמותה. שהרי הדבר הביא במדינות הנוצריות להרס מוחלט של מוסד הנישואין ולאי כיבודו גם על ידי אנשים המאמינים בהבלי הנצרות.

להבדיל גם במקורותינו אנו מוצאים דברים אודות הקשיים של משפחה פוליגמית. לדוגמה אלקנה נשא שתי נשים ולפי פשט הפסוקים לכאורה פנינה הרעימה את חנה. אך המדרש אומר שהיא עזרה לה בכך להתפלל ולהיוושע ועשתה זאת לטובתה מתוך ידידות אמת.

כך גם בפרשת רחל ולאה נכון שיש לעיתים חיכוכים אבל הם מתגמדים לעומת שיתוף הפעולה הפורה שניתן להשיג. ליד המשפחות  בהן היה מתח בין שתי הנשים היו משפחות רבות בהן היה שיתוף פעולה כמו של אחיות אוהבות. כלומר אין שום בטחון שלנשים בנישואין פוליגמיים יותר קשה להיפך ייתכן ויותר קל להן. הן יכולות לשתף פעולה בשמירה על הילדים אשה של רעותה, כך שאחת מהן יכולה יותר בנקל למשל לצאת לעבודה ולהגדיל את הכנסות המשפחה הגדולה. יותר קל להקים עסק משפחתי המבוסס על 3 מאשר על 2.

יש לקחת בחשבון שהסכמה כזאת תכניס למעגל הפריון הרבה מאוד נשים "מתנדנדות" היינו שבהעדר בן זוג הפשיטו מחלצותיהן בניגוד לאמונתן כדי לחפש בן זוג בדרכי פיתוי מתון או בוטה. נשים אלו אם תמצאנה גבר נאמן שאינו נוהה לזנות אלא מחפש מטרה קדושה של בניית עם ישראל מתוך נאמנות למשפחה ולילדים תסכמנה יותר להינשא לגברים יראי שמים מאשר לחילונים בוגדנים המתנערים מיוצאי חלציהם.

כך גם בדרך זו ניתן יהיה לתת תקווה לנשים בעלות מום שחשוב מאוד להכניסן למעגל הפריון באשר מומן פעמים רבות הינו בעל משמעות חיצונית גרידא ואינו נוגע מעשית ליכולתן להיות אמהות. הסכמתך ללקיחתן לאשה על ידי בן זוגך משמעה תוספת פריון חשובה מאוד באשר מספרן של נשים כאלו שאינן מצליחות להנשא מחמת מומן אינו קטן.

נשים רבות סבורות שהיחסים בין בני זוג בלי אהבה רומנטית הם בבחינת בגידה. הדבר הזה להלכה אינו נכון. מה שצריך הוא לא אהבה אלא העדר שנאה. אסור לאדם לשאת אשה ואסור לה להנשא לאיש אם יש רגשי שנאה. אולם אין צורך באהבה פעילה דווקא. זו נוצרת במשך החיים כתוצאה מידידיות אמת ואז היא הרבה יותר עמוקה ואמיתית. גם אם היא לא תבוא כל זמן שאין שנאה הנישואין רצויים וכשרים.

שימי לב הגאולה תלויה מאוד בפריון. הגמרא אומרת אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ומסביר האר"י הקדוש שהכוונה הינה שיש בעולם הנשמות אוצר נשמות הקרוי "גוף" ובו יש נשמות המחכות לגופים אליהם עליהן להתחבר. היינו ככל שמספר הלידות יגדל תתקרב הגאולה.

בנסיבות הנוכחיות כאשר החוק אוסר נשיאת יותר מאשה אחת ניתן לנקוט בדרך הבאה: ניתן לענ"ד לקחת פילגש בתנאי שהדבר מותר על פי הלכה ואם הוא אסור הרי היא אשה רגילה. או להיפך לשאת אשה שניה בתנאי שזה מותר ואם לאו הרי היא פילגש. יחסי פילגשות נפוצים היום מאוד בארץ בעיקר אצל האוכלוסיה החילונית ובעצם בכל רחבי אירופה. מעמדה של פילגש אינו פחות טוב למעשה ממצבה של אשה חוקית. פילגשות נשמעת דבר קשה אולם ניתן לתכננה ע"י שבועה או הסכם מתאים לקשר אמיץ וקיים לא פחות מנישואין.

שימי לב.

 נכון הוא שהחיים עם צרה טומנים בחובם לעיתים מתחים, אבל הם גם עשויים לשקף חיים משותפים הרמוניים וידידות עמוקה בסיוע הדדי לגידול המשפחה המורחבת. בבני עדות תימן מרוקו וכיו"ב ידועים מקרים רבים בהם נישואים עם שתי נשים היו מאושרים. גם אם יתגלעו חיכוכים כאלו ניתן למונעם למעשה כליל  אם מוקצה לכל אשה דירה נפרדת שלא בשכנות.

לעומת זאת התרומה שלך לעם ישראל היא עצומה. הסכמתך לחיות בנישואין עם עוד אשה עשויה להיות המפתח היחידי להבטחת שרידותנו כאן בארצנו כאומה. משום שהפריון הלאומי היהודי עשוי יהיה לעלות בשיעור ניכר. זו תרומה הרבה יותר חשובה מתרומתו של כל טייס במדינה. לא חסרים לנו טייסים. כן חסרים לנו יהודים.

את קרואה לממש את מה שנשות ישראל בכל הדורות מימשו. היינו להיות חלוצה מובילה בתחום חיוני לאומה הישראלית. כשם שנשים היו המובילות בדבקות בהתיישבות הארץ עוד בתקופת משה ויהושע וכשם שהנשים היו אלו שעמדו בפיתויי עבודה זרה של העגל וכשם שנשים היו המניע לפריון הלאומי במצרים וכשם שבנות צלפחד הן אלו שפרצו דרכים חדשות בתורה  היום את נקראת להיות חלוצה מובילה בתחום של הגברת הפריון על ידי הסכמתך להינשא בנישואין בהן יש במשפחה יותר מאשה אחת.

מי שהיסכימה להיות מהראשונות תהיה זו שלזכותה תרשם בבית דין של מעלה הזכות של שבירת המקובלות המזיקות לאומתנו הנוהגות היום. זכותה תהיה דומה לזכותו של נחשון בן עמינדב שקפץ לים והביא לבקיעת ים סוף.

הקטן - דב מאיר שטיין

דואר אלקטרוני dbtc@actcom.com                                  

02-5661962

הערה – הנתונים אינם תמיד עדכניים. ניתן כמובן להשיגם ולהשתמש בהם. אולם יש להבין שאלו היו הנתונים הסטטיסטיים שהשגתי. התנהגות סטטיסטית הינה דבר יציב מאוד באופן קיצוני. לדוגמה אחוז הגברים והנשים מכלל אוכלוסיית הנולדים הינו דבר שאינו משתנה למעשה כלל משנה לחברתה. לכן יש לתת אמון בפרטים לצורך הסקת ההיסקים שנעשו וכמובן שניתן לשגר לי את הנתונים העדכניים על מנת שאשבצם במאמר מחדש כדי שהוא יראה עוד יותר מבוסס.