בס"ד                                                                               סיוון התשס"ו

                   נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי   מאת הרב יעקב הלוי

בכל יום הזיכרון מקריאים את קינת דוד על יהונתן ושאול: "כה אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה--יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל.  כו צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים.  כז אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.  (שמואל ב', א' יז' – כז')

ומיד קופצים אנשים רדודים ואומרים: משכב זכור היה שם, חלילה בין דוד ויהונתן. חז"ל בפרקי אבות פרק ה' משנה ט'ז אמרו על אהבת דוד ויהונתן שזוהי אהבה לשם שמיים : "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזוהי אהבה שהיא תלויה בדבר? זוהי אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר? זוהי אהבת דוד ויהונתן".

הרמב"ם אומר כי אהבה שאינה תלויה בדבר בטל – היא אהבה לשם שמיים לכבוד הקדוש ברוך הוא.

איך נבין את האהבה בין דוד ויהונתן שהיא נפלאה בעיני דוד יותר מאהבת נשים? ועל איזה נשים דוד מדבר? הגבר דרכו לכבוש ולשלוט. האישה מטבעה יותר רכושנית.

דוד המלך אומר כי היתה אהבה בין שתי אימותנו רחל ולאה. רחל ידעה שיעקב אבינו עובד שבע שנים כדי לשאת אותה לאישה, ושניהם ידעו גם ידעו כי לבן ינסה לרמות אותם, ויביא ליעקב אישה אחרת, לכן הם סיכמו בניהם על סימנים שלפיהן יעקב יזהה את רחל גם בחושך.

כאשר רחל ראתה שאביה לבן לוקח את לאה ומכין אותה לאישה ליעקב אבינו, היא אהבה את אחותה אהבת נצח, וכדי שלאה לא תתבייש מסרה לה את הסימנים שסיכמה עם יעקב אבינו. פלא עצום לראות אישה שמוכנה לוותר על אהוב ליבה למען אהבתה לאחותה ולא להיות רכושנית.

אך לדוד המלך היה פלא גדול יותר. והוא: הגבר דרכו לכבוש. היה ידוע לכל עם ישראל שלאחר מלוכת שאול, יומלך אחריו בנו יהונתן למלך, במיוחד כאשר היה זה יהונתן שהביס לבד עם נערו ועם חרב ברזל אחת בלבד את צבא הפלישתים שהיו מספר עצום כחול אשר על שפת הים לרוב, ושלושים אלף רכב וששת אלפים פרשים. יהונתן היה נערץ על כל עם ישראל על גבורתו, אומץ ליבו והביטחון בקדוש ברוך הוא.

ולמרות הכל כאשר יהונתן הבין שהקדוש ברוך הוא בחר בדוד להיות המלך הבא , היה מוכן לוותר על המלוכה לטובת דוד. לאחר הכאת גלית על ידי דוד נאמר : א וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל-שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ. ( שמואל א', יח',א') ויהונתן הציל מספר פעמים את דוד ממות בטוח על ידי שאול, עד כדי כך שאביו שאול גוער בו ומקללו ואומר:" וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל, בִּיהוֹנָתָן, וַיֹּאמֶר לוֹ, בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת:  הֲלוֹא יָדַעְתִּי, כִּי-בֹחֵר אַתָּה לְבֶן-יִשַׁי, לְבָשְׁתְּךָ, וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ.  לא כִּי כָל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר בֶּן-יִשַׁי חַי עַל-הָאֲדָמָה, לֹא תִכּוֹן, אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ; וְעַתָּה, שְׁלַח וְקַח אֹתוֹ אֵלַי--כִּי בֶן-מָוֶת, הוּא. 

לב וַיַּעַן, יְהוֹנָתָן, אֶת-שָׁאוּל, אָבִיו; וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָמָּה יוּמַת, מֶה עָשָׂה.  לג וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת-הַחֲנִית עָלָיו, לְהַכֹּתוֹ; וַיֵּדַע, יְהוֹנָתָן, כִּי-כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו, לְהָמִית אֶת-דָּוִד."

יהונתן גם מוכן לוותר על המלוכה וממש מוסר את נפשו וכמעט נהרג כדי להציל את דוד. וזה פלא הכי גדול בעיני דוד, כי האהבה של יהונתן הייתה לכבוד הקדוש ברוך הוא, לשם שמיים.

מרחל נולד בנימין וממנו יהונתן, מלאה נולד יהודה וממנו דוד.

דוד המלך אומר על יהונתן," נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים " , שהן אימותנו, הויתור שלך על המלוכה בשבילי, הינו הרבה יותר גדול ועצום מהויתור של רחל ללאה על בעלה.

ואותם רדודים שאומרים חלילה: משכב זכור היה שם, זה דומה לאדם שיש לו ערימה של מטבעות זהב טהור, ולידו אדם שני שיש לו ערימה של גללי חמורים. אומר השני לראשון: " אתה רואה לי יש ערימה ולך יש ערימה, זה אותו דבר". אהבתך לי, היא אהבת נשים, אהבה, אהבה, אותו דבר.

אומרים לשני כולם : בהמה! מה, אתה לא מבחין בין ערך של הערימה שלך שלא שווה כלום ועוד את חייב לפנות אותה, לערך של ערימת מטבעות זהב טהור, שהיא שווה מיליונים?!

בדור האחרון הרבה "יוצאים מהארון", ומתקדמים במהירות לארון אחר, והוא "ארון מתים", וככל שההבנה שההתקדמות היא לארון השני, רוצים הם לקחת איתם באופן אובססיבי כמה שיותר אנשים וביחוד את הנוער. זאת הם עושים על ידי בית פתוח, מצעדי גאווה עתק ובוז, ולהראות בכל חוצות, משגלים של זכרים, והשנה הגדילו לעשות ומביאים מכל העולם, אנשים חולים לחוצות ירושלים למצעד גאווה עתק ובוז.

בישראל ישנם 96% מאמינים או מסורתיים, ערכי המוסר שקבע בורא עולם מקובלים על 96% מהציבור הבוחר. הדרך הבריאה של אדם לחיים חברתיים היא במסגרת משפחתית, כפי שקבע הבורא, היא של "זכר ונקבה בראם, ויקרא שמם אדם". בורא עולם אסר "משכב זכור" על כל האנושות במסגרת שבע מצוות בני נח. חז"ל אמרו "שדור המבול לא נמוחו מן העולם עד שכתבו שטרי נישואין לזכר ולבהמה", ובכל מקום שאתה מוצא זנות, אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים (בראשית רבה). גלות באה לעולם על גילוי עריות ( אבות ד), כך אנו מפסידים חלקי ארץ ישראל.

על פי הקבלה: אות ברית קודש הינו החלק היסודי והקדוש של האדם להיות שותף לקדוש ברוך הוא בבריאה וביצירת אדם – עד כדי כך!. לכן אברהם אבינו השביע את אליעזר בברית הקודש. ביחסים הומוסקסואלים, לוקחים את החלק הכי קדוש בגוף האדם ומחברים אותו לצואה של אדם אחר. זה דומה לעט ממשלתית עשויה מזהב, המיועדת לחתימה על חוזים במליארדי דולרים בלבד, ובה, ודוקא בה, לנבור בביוב של צואה.

כל היחסים על פי ההלכה בין בני אדם בכלל ובין איש ואישתו בנויים על הערכה של האדם כיציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, עם תפקיד מיוחד לו, לכן הרגש כלפי הזולת חייב להיות של כבוד ואהבה, כפי שאמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. יחסים הומוסקסואלים יוצרים את הקשר בין בני האדם ברובד הכי נמוך והכי בהמי, וכך בעייני ההומוסקסואלים, כל אחד, בין איש ובין אישה הופכים לאוביקט מיני בלבד, וכמכשיר לסיפוק תאוות. בהמיות זו היא היא ההורסת את התא המשפחתי, הקהילה והחברה.

לגבי מצעדי התועבה של הומוסקסואלים מכל העולם בחוצות ירושלים בקיץ הקרוב: עניינם של מצעדים אלו הוא לתת לגיטמציה חברתית וחוקית "למשכב זכור" בעיקר בקרב הנוער. במחקרים התברר כי רק 2% מהגברים בארה"ב קיימו יחסים עם גברים אחרים, ורק 1% מאוכלוסית הגברים בארה"ב הם הומוסקסואלים מוחלטים. במצעד בירושלים בשנה שעברה הגיעו 20 איש בלבד, והיה לזה רעש והד תיקשורתי יותר מכל הפגנות הענק נגד העקירה.  אין מיעוט חולני זה רשאי לקחת את חרותינו. אנו, עם ישראל, והתיירים הבאים לארץ, רשאים להלך בחוצות ירושלים ללא מפגש בוטה ומסוכן עם חולים במחלות קשות מכל העולם. זוהי חרותי וחרות ילדי וחירות הנוער בישראל.