vבזמן המרד הערבי – 1936-39- הייתה אוירה קשה המצב הביטחוני לא היה ברור, סבתא הייתה מציקה לסבא, כל בוקר היא הייתה אורזת בגדים ומאיצה בסבא לצאת מפקיעין, מחשש שיגעו הפורעים ויפגעו בילדים.
vבוקר אחד סבא התעורר וסיפר כי בחלום הוא ראה אדם עומד במים של המקווה עם בגדים לבנים שערו וזקנו לבנים, והילה של אור מסביבו. סבא פנא אליו ושאל, למה אתה עומד במים עם הבגדים, ענה לו האיש – אני רבי שמעון ובאתי להפיג את חששותיך, זמנים קשים יעברו על היהודים, אבל אל דאגה אף אחד מיהודי פקיעין לא ירצח, כולכם תצאו בשלום.
vסבא הבין כי זה סימן מאלוקים, הוא החליט להוציא את כל הקהילה היהודית מפקיעין עד שהמצב יירגע . זה היה בתאום עם יצחק בן-צבי והסוכנות היהודית. וכך יצאו לגלות חדרה.
|