אורח החיים בין הדתות
v החגים בכפר – בו גרים ארבע דתות, כולם כיבדו את החגים של שכניהם. כשהיה מגיע זמן החג של אחת הדתות, רוב התושבים היו באים לברך חג שמח. סיפרו לי הדודים, לפעמים היו מגיעים יותר ממאה איש בבת אחת ולא היה מקום בבית לקבל את כולם, אז השכנים היו מביאים מתנה צנועה, אומרים ברכות לחג, שותים קפה בעמידה, כדי שימהרו לצאת ולתת לאחרים להיכנס ולהגיד חג שמח לשכנים.
v להבדיל – בזמן אבל של אחד השכנים כל תושבי הכפר היו באים ללויה ולניחום אבלים, על-פי אמונת כל הדתות, ניחום אבלים נחשב למיצוה חשובה.
אחד המאפיינים הבולטים בחיי הכפר היה מתקים בבנית הבתים. את האבנים היו חוצבים בעלי מקצוע ומסתתים אותם. בונים את הבית עם הקשתות לחיזוק, ומניחים קורות עץ בין הקשתות, על הקורות היו שמים ענפים דקים, ועליהם את החמרה, שיטת הבניה נקראה בניה ספתית, ( הבנאים היו מצפת ) בניית הגג נחשב לאירוע חשוב מאוד, היו חייבים להתחיל ולסיים באותו יום, לכן אירוע יציקת הגג היה משמעותי, וכל בני הכפר, זקנים, נשים וילדים, היו מתייצבים כיד אחת ועוזרים בעבודה, אירוע כזה חצה דתות כולם ללא הבדל דת או לאום היו משתתפים ועוזרים ביציקת הגג.
|