עיר נמל גדולה על שפת האוקיאנוס האטלנטי. נמצאת באמצע הדרך בין
קזבלנקה ואגדיר. מקור השם ברברי:"אסיף", ופירושו שובל מים זורמים- תיאור
לנהר צ'אבה החוצה את העיר ממזרח למערב. נמל סאפי משמש לאוניות רבות
שטוענות פוספטים לייצוא, ובעיר עצמה ריכוז של מפעלים כימיים. הנמל העתיק
שימש כתחנת ביניים לספנים שהפליגו מאגדיר צפונה, לכיוון טנג'יר אל מדינות
השפלה האירופיות. נמל זה החל לפעול עוד מתקופת הפיניקים, ולאחריהם
בתקופה הרומית. המגדלור של סאפי עוזר בניווט לספנים בלב ים המפליגים
במקביל לחוף. בתקופת השלטון המוואחידון נבנה בסאפי מבצר דתי-ריבאט,
שאפשר להם לשלוט, ולהנהיג איסלאם קיצוני בקרב האוכ' המקומית. במחצית
השנייה של המאה ה-15 התיישבו הפורטוגלים במקום, וצירפו את העיר למקומות
ששימשו להם אחיזה לאורך החוף האטלנטי. הם נאלצו לעזוב את היר ב-1541
תוך כדי הריסתה. העיר החלה להיבנות מחדש ולתפקד כעיר וכנמל פעיל במאות
ה-17 וה-18.
יהודים: היהודים ישבו בסאפי עוד בתקופות קדומות. ראשונים הגיעו מגורשי
בית שני. תוספת נכבדה ליישוב היהודי הגיעה עם מגורשי ספרד ופורטוגל,
פליטי האינקוויזיציה הספרדית. בתחילת המאה ה-16 חיו בעיר כ-100 משפחות.
מעמד היהודים בעת השלטון הפורטוגלי היה חזק ויציב. היהודים שימשו עוזרים
קרובים לשליט, ומסופר על שליח יהודי ושליט מקומי שחברו לספרדים נגד
הפורטוגלים, אך הדבר התגלה ושניהם הוצאו להורג. הניסיון הזה של מרד גרם
לפורטוגלים לכבוש מחדש את העיר, וזאת ע"י הצי שעמד לרשותם. שילוב
היהודים בשלטון הפורטוגלי הגיע לידי כך שאברהם בן זמירו, מנכבדי הקהילה,
שילם מכיסו קטע מן החומה המגנה על העיר, והיהודים נטלו חלק בהגנתה
מפני הספרדים.
|
|
|
