|
סיפור
ריקוד הלב האחד – במצפה רמון
יום השוויון האביבי – מרץ 2009
Walk about love
סיפור מסע אביבי
כתבה: גיליה טואג זלינגר
מעוז הגיע לאסוף אותי בארבע אחר הצהריים. רוני בן זוגי הוריד את התוף והתיקים אל הרכב
שחיכה בחניה. זהו. נוסעים למצפה לכבוד יום השוויון האביבי.
גם כאן אחזה בי ההתרגשות ימים רבים קודם. ועכשיו הלב נקי, שוב עברתי פאזה היות
וכעת הלב סוף סוף מתרגש ללא שום סיבה של אדם מסוים או עשייה מסוימת. חיצונית.
פשוט מתרגש בזכות עצמו, אולי לכבודי .
אז עוד לא ממש הרגשתי את ריקוד האחד ומשמעותו עבורי.
כבר חודשיים שמעוז ואני המפיקים את כינוס לשומרה- כינוס אקולוגי רוחני,
מנסים לעזור לעמותה הנפלאה הזאת: .
Walk about love .
היא קמה עם כוונות יפות ומרגשות, של אנשים יפים יוקדי אור , ללכת לכל אורך ישראל,
בשביל ישראל ולהפיץ על הדרך זרעים של אהבה, עשייה למען תושבי במקום כגון:
בניית גינות קהילתיות, סדנאות ג'אגלינג לילדים, קרקס,
סדנאות ועוד ועוד. הרבה צעירים מהארץ ומהעולם עם חזון של עולם חדש,
אנושות חדשה המבוססת על אהבה.
הם הבינו את הפואנטה של החיים, עדיין לא נרדמו לתוך העשייה האוטומטית
של הקיבעון והיציבות האשלייתית שמנסות לתת המערכות הגדולות.
כבר שלושה שבועות הם על הדרך, וכעת הגיעו למצפה רמון. הבטחנו למיכל ואסף מפיקי האירוע
לערוך שם טקסים ומדיטציה
לריפוי האזור ולריפוי אדם ואדמה, וכן העברת סדנאות.
אספנו בתל אביב את מיכל חברתנו וירדנו דרומה. מיכל אף היא באה מתוך תחושת שליחות.
"אני רוצה שיהיה להם תוכן לכל החברה הצעירים, מהארץ ומחוץ לארץ. שיהיה להם כיף ומעניין,
בשבילם אני מגיעה" מיכל הביאה לנו שלושה קופסאות מלאות בסושי "
זה מהבת שלי, היא עובדת במסעדה והביאה לנו".
ברגע שהגענו לחורשת קק"ל במצפה, התקבלנו בחיבוקים. ויטה, בחורה גרמניה שאלה אותי
אם אני רוצה לאכול וברגע שאישרתי,
היא מילאה לי צלחת בתבשיל ירקות טעים... מאוחר יותר הוסעתי לישון בביתם של קרובי משפחה
הגרים במצפה רמון.
היה לי ברור שלראשית הריקוד לא אגיע. הסתמכתי על קרוביי שיסיעוני בבוקר.
אך בלילה לא יכולתי לישון. אנרגיות של התרגשות,
ויברציות של תדרים שרצים בתוכי. ישבתי לעשות מדיטציה. שמחה גדולה מפעמת
בתוכי כמו בועיות של סודה,
האביב מגיע מתוך גופי. התאים מתעוררים נפתחים מתרדמת החורף.
בבוקר קמתי מוקדם התלבשתי ויצאתי החוצה.
הם גרים קרוב למצוק ואמרו לי שיש את הר גמל ממולם. החלטתי ללכת לשם.
ואני הולכת וככל שאני מתקרבת אני מרגישה שאני מכירה את המקום.
מה יכול להיות שזה פה???
ואני רואה את הגמל ונזכרת שמרקו אמר שהוא זז, ומיד אחר כך צחק ואמר שאסור לו
לומר לא אמיתיים כי הם יכולים לקרוא.
כן, כאן התחלנו אל הטיול עם מרקו פוגוצ'ניק - מורה העובד עם ישויות הטבע,
מסלובניה ושמואל שאול, מורה העובד גם הוא עם ישויות הטבע, בדיוק לפני שנה.
ואני עומדת על המצפה מעל המכתש ושוב חווה את עוצמת המקום...
הרחם הקוסמית.
דממה.
מרחבי אין קץ של דממה.והנה אני שומעת פעימות. פעימות לב, פעימות תוף.
עכשיו הם התחילו את הריקוד. אני שומעת. דרך ההרים דרך כל העיר הישנה עדיין,
נשמעות פעימות התוף.
האם שמעתי דרך האוזניים או דרך הלב?
נזכרתי בקבוצת אינדיאנים שפגשתי ובאו לערוך טקס זריחה בקומראן.
רציתי להצטרף אליהם בכל מאודי, אך פחדתי לנסוע לבד בלילה לשם.
והנה קמתי עם שחר ושמעתי אותם שרים!!! את התיפוף ואת השירה...
בביתי בהרצלייה.
קרוביי הקפיצו אותי לחורשה "הנה האינדיאנים שלך" אמר אילן משזיהה את הקבוצה הרוקדת
בתוך מעגל. מיד רצתי לשם עם כל הציוד שלי. פגשתי שם את מעוז. ניגשנו להביא
את המפתחות לרכב כדי לקחת את התוף ולהכניס את התיקים שלי לרכב.
זהו התחלתי את הריקוד...
ריקוד הלב האחד.
בהתחלה התנועה נראתה לי אקראית. התפלאתי. חלק רקדו לכיוון אחד, חלק לכיוון אחר...
אז מעוז הראה לי את הציור שהיה שם מצויר על הלוח והבנתי את פטרן הריקוד. וזהו. רקדנו שוב ושב.
לא ניתן היה לראות בהתחלה מי מוביל את הריקוד, אך מיד משראיתי אותו, זיהיתי.
רוי ליטל סאן. נראה אדם מבוגר
הולך בדשדוש קל אולי אפילו בכיפוף קל הולך ומתופף.
ואני אחריו מחקה את תנועותיו, את תיפופו ומזהה כל פעם דברים חדשים.
זהו ריקוד שהוא מסע בתוך אינסוף הגלאקסיות. בכל פעם הגיעה תובנה אחרת להתיישב בליבי.
לעיתים השתחררו רגשות,
דפוסי חשיבה צפו ועלו. מסע פנימי עמוק עמוק. כמה שעות רקדתי ברצף חווה קושי שמתגבר
ומבינה שיש לשחרר את מחשבות הקושי, להיות ערוץ לרוח הגדולה שתשיאני בכפיה.
ואני מתעייפת ורוי לא...
הבנתי שזה הבית שלי לסוף השבוע ואני אצא ואחזור לכאן.
יצאתי לאכול לנוח ולהעביר סדנא על ריפוי בצלילים לאדם ואדמה.
בדיוק בסוף הסדנא שהעברתי הגיעה אחינועם. אחינועם לומדת איתי פרמקלצ'ר בחווה ואדם.
היא גרה במצפה וביקשתי לישון אצלה.
היות ולא ענתה לי בטלפון ישנתי אצל קרוביי שנסעו צפונה למחרת. גם טלפון כבר לא היה לי
היות והסוללה נגמרה. אך הסינכרוניזציה עם היקום עושה את שלה ואחינועם באה בדיוק
כאשר סיימתי את העברת סדנת הצלילים להציע לי את ביתה.
ביקשתי שתבוא לאסוף אותי בעשר בערב, עד אז רקדתי את עצמי את חיי את עולמי את עולמנו.
זהו פטרן התנועה של חלקיקי האטום, של הדם ושל הגלאקסיות, הכל באחד.
אט אט נשרו קליפות והריקוד עם השעות הפך להיות קל יותר ויותר.
אם יצאתי מהריקוד והיה לי קר, ידעתי שאני חוזרת לרקוד ומתחממת.
הריקוד סביב המדורה של אש התמיד הבעירה את האש שבי.
פגשתי את וואליד, בדואי מדהים עיניו עמוקות שבא התיישב לידי ובלי להכירני
הציע לי מעוגייה שהייתה בידו ומייד הציע לי לעבוד ביחד ,
לעשות סדנאות בטבע לאנשים כדי שיתחברו לטבע הפנימי שלהם.
ברגע שסיפר לי שיש לו עדר גמלים, הבנתי מהר הגמל של הבוקר שזה רעיון מצוין שיש להציעו
לאנשים. יותר מאוחר התברר שזה הוא שלקח את חנה לסלאו לתחרות הגמלים בירדן
בתוכנית הטלוויזיה: פעם בחיים.
"תראי איזה יופי, העצים האלו בחורשה, כמה הרבה הם מאפשרים!!! מחסה וצל
וחיים שלמים שקורים כאן…" הפנה מעוז את תשומת ליבי
בערב אנשי חב"ד, יהודים מקסימים סיפרו מעט על פרשת השבוע וסיפרו על
ברכת החמה המיוחדת העומדת להתרחש בי"ד בניסן- חודש בניסים.
זהו צירוף כוכבים מיוחד שהתרחש רק פעמיים מאז ראשית הבריאה- פעם אחת ביציאת מצריים
ופעם אחת בפורים עם אסתר המלכה שהצליחה להסיר את רוע הגזירה מעל העם היהודי.
וזה קורה בפעם השלישית בשמיני באפריל, מה יקרה הפעם???
גרמני צעיר שעמד לידי חייך ואמר שזו פעם ראשונה שהוא רואה יהודים אורתודוקסים מחייכים.
אחינועם התנדבה להקפיץ אותי חזרה לריקוד בחמש בבוקר, כדי שאוכל לסיים איתם את הריקוד!!!
וכך היה! היה כל כך קל לרקוד בבוקר, הרגשתי שאני רוכבת על גל האנרגיות שנבנה שם
כל היממה האחרונה, ורוי רוקד יחד עם הקבוצה שהגיעה עימו מספרד.
קיבלנו את השחר החדש, ואת הזריחה החדשה, ממשיכים עוד לרקוד היות ואנו מניעים
את ההגנה על התנועה היציבה,
השינוי ההרמוני עד שהשמש תתייצב בשחר החדש. זה מאוד חשוב בעיתות מעברים!!!
משהשמש עלתה בנוכחותה הזוהרת החדשה של האיזון וההרמוניה, יצרנו מעגל סביב המעגל המרכזי
ותופפנו נכנסים פנימה ויוצאים ,
נכנסים ויוצאים, מעוררים את הלב האחד להתממש ולהתגשם ראשית בתוכנו.
ואז רוי דיבר על חשיבות
ריקוד הלב האחד
ועל הצורך לרקוד זאת בכל העולם.
הוא דיבר על השליח ועל המסר של תקופה זו.
The messenger and the message
על האנשים שבמהלך העידנים תמיד חיפשו את השליח אך לא הבינו ולא קיבלו את המסר
ולכן התמידו בחיפוש אחר שליח נוסף...
אך המסר נשאר תמיד אותו דבר. שלום עולמי. לא יכול להיות שלום חיצוני אם לא יהיה
קודם שלום פנימי. ולא יכול להיות שלום פנימי ללא התעוררות. התעוררות דרך שליטה
על איכות הדם שלנו שם מוצפן כל הידע הגנטי שלנו,
מי אנו ולאן אנו הולכים.
ניקוי הדם מהרעלים המרדימים את האדם להיווכח בעוצמתו- ובאיכויותיו הנשמתיות.
בשפע האינסופי המצוי בתוכנו.
יש אכן כוחות המעדיפות שנישאר רדומים כך ניתן לשלוט באדם ולנצלו ולהשאירו
תמיד במצב של פחד, במצב של חוסר,
אשליה ובמרוץ מתמיד כמכור ותלוי במערכת החיצונית – דרך אשליית הכסף.
" חישבו: איננו זקוקים לכסף, הכסף זקוק לנו!"
הוא סיפר על מסע שלו לאיטליה, לקולוסאום ולוותיקן, שם רצה לפזר מהאפר הקדוש
של הריקוד עם כל הכוונות שהוטמנו בו במהלך הריקוד.
הוא סיפר על קרב בין שני גלדיאטורים, חברים שאהבו אחד את השני,
ונתבקשו להילחם אחד עם השני על ידי הקיסר טיטוס. הם נאבקו באופן הכי אצילי שיש
ואז העם ביקש לשחררם...וזה תועד. שם פיזר רוי מן האפר הקדוש.
בבואו אל הוותיקן הוא ראה דלת סגורה והבין שהוא רוצה לפזר של אפר.
בלילה הוא ביקש מהמדריכים שלו, ובפרט מטיטוס האב המאמץ שלו משבט ההופי לעזור לו.
למחרת שוב הגיע לוותיקן לפזר מהאפר שלו למען שחרור מהאשליות וחיבור לחוקים הקוסמיים
והנה הוא חש תפיחה על כתפו.
היה זה איש המשטרה החשאית ששאל אותו למעשיו. אני בא לברך את הפופ, האפיפיור, השיב.
תשובתו לא נראתה להם. " האפיפיור מברך את כל העולם.מי אתה שתברך אותו...
והשוטר פתח את הדלת –
שהייתה סגורה יום קודם והכניסו פנימה, של הייתה תחנת המשטרה.
"הם מילאו כמה טפסים, והיה רגע שהשאירו אותי לבד שם ונחשו מה עשיתי?...
כמובן פיזרתי שם מהאפר הקדוש.
וכך התגשמה משאלתי. וכך עזר לי אבי המאמץ טיטוס שמו, גם בוותיקן וגם בקולוסאום"
"אז אולי תבוא ותביא את רוחו העוזרת של אביך טיטוס לירושלים.
כי אותו טיטוס הקיסר, כבש את ירושלים, וכך תמוסס את הטראומה של ירושלים מהכיבוש
של טיטוס" מצאתי לנכון לומר לבקש. ואז בא סיפור מדהים.
"רומא עדיין נשארה בירושלים ובישראל. הם מעולם לא עזבו.
למעשה רומא כבשה את אירופה ואת ספרד. ספרד הפכה לשלוחה רומאית. ספרד החלה את
האינקוויזיציה וכבשה את מרכז אמריקה ודרום אמריקה ומשם בעצם הגיעו לאמריקה ולעולם כולו.
הרומאים הצליחו להשתלט בעזרת מערכת הרפואה שלהם והשתמשו בסמל הצלב.
כיום כל העולם עדיין רומאי. אך היום אנשים מתים שלא במוות טבעי. ממחלות שונות.
המערכת הזאת לא נכונה לעולם..."
ופתאום הבריק לי: " אנו צריכים להתמיר מ- רומא ל- אמור amor אהבה!!!"
היה רגע שקט.
פתאום ראיתי למה הוא מתכוון. ראיתי לנגד עיני את הסרט מטריקס, איך כאשר הרע נוגע במישהו,
המישהו האחר הופך להיות בדיוק הכפלה של הרע עצמו.
ופתאום הבנתי את המשפט: ברומא הייה רומאי. זה תדר זה סמל זה קוד.
קוד העדר, קוד העבד ההולך אחר אדונו, הגורו, הכסף.
עלינו להיות מי שאנו באמת ולא אחרים!!!...
עלינו לחזור לשלמות שלנו מבפנים ואז יבוא שלום על העולם.
ורוי סיפר לנו על נבואת ההופי. על הגעתו של אל האפר ואל האפר הראשון,
היה במלחמת העולם השנייה עם הפצצה האטומית,
שם היה הרס גדול. אך יגיע אל אפר שני...עכשיו...
והוא אפר השלום, והנה אנו ניקח מהאפר המקודש הזה ממרכז המדורה וניסע להטמין אותו
בתוך המכתש כדי לברך את כל העולם בשלום עולמי דרך הטמנתו ברחם של האדמה.
התבקשנו לתת מתנה לעולם הנשיפה אל תוך כלי חצוב מסלע באפריקה שם החלה מורשת האדם.
פתאום התרגשתי. יכולתי לראות את ילדיי בוגרים הורים הם לילדים משלהם ואני שם איתם.
בסוף ניגשתי לרוי לספר לו זאת. זוהי פעם ראשונה שהצלחתי אכן לראות תמונה זאת.
משהו בי, בעולם אכן נפתח מהריקוד הזה,
משהו של אמון פנימי , הנה העתיד קורה בזכות כונותנו.
ראשית נסענו לתצפית מעל המכתש... ראיתי צורך לשתף את רוי בידע שלי.
אני חושבת שהוא דיבר על הר שקרס לתוך עצמו.
סיפרתי לו שתחתית המכתש היא באמת בטן האדמה, הרחם הקוסמית. המכתש נוצר
מארוזיה של מים שסחפו את קליפת ההר וחלחלו ושטפו את ההר החוצה. סיפרתי לו שרמון
זה בעצם גם האנרגיה המצרית שהייתה כאן לאל רע- אל השמש רע- אמון.
" גם ברע- אמון יש את המילה: אמור" הוסיף רוי
שהוא בעצמו, פתאום קלטתי, גם שמש, שמש קטנה.
והלב שלנו היא שמש של אהבה.
נסענו במכתש עם קבוצת אנשים שהגיעו עם רוי מספרד. נשים הנראות עדינות שבריריות אך הייתה
בהן העוצמה לרקוד את ריקוד הלב האחד כלכך הרבה שעות. לשמוע אותם זה מרגיש כמו להיות בסרט של אלמודובר. רוי חש צורך להיכנס פנימה באיזה שביל עפר וכעבור זמן מה עצר. ירדנו אחריו,
מתבוננים בסלעים המיוחדים באבנים. כל אחת מצאה אבן עם ישות. פתאום ראינו אבן בצורת לב.
מישהו אחר ראה אבן בצורת עיט...
המקום זימן לנו בדיוק את האנרגיות הנכונות לבניית גלגל רפואה מדהים
שם נקבר העפר הקדוש מהמדורה יחד עם עפר קדוש ממדורות נוספות בעולם עם אותה
כוונה לשלום עולמי וקבלת מרות החוקים הקוסמיים, חוקי הבורא.
במהלך חיפוש האבנים אני מסתובבת והנה אני רואה שוב מקום מוכר.
זוהי התחנה הראשונה שמרקו עצר במכתש. בדיוק כאן. רעיתי היכן טיפסתי והיכן ישבתי כשמרקו
הסביר בעת ששמואל וסבינה
שהקימה את קהילת תמרה, ישבו לידי.
מה קורה כאן?
הכל הולוגראמה של סיפור על סיפור והכל עם אותה אנרגיה!!!
והבאתי את האנרגיה של מרקו לרגע זה ואת שמואל ואת עבדי שבדיוק בימים אלה עורך מפגש חגיגי
של פתיחת הכפר של המימד החמישי, באדמה שקנה ריקה. נפתח שם שער לכל מימדי ההוויה.
ואני מחברת הכל לרחם של האימא הגדולה, את כל זרעי הכוונות הטובות!!! והכל גם ברחמי.
מיקרו של מיקרו של מיקרו ועדיין עולם ומלואו.
ערכנו תפילה וכוונות טובות ועלינו חזרה למצפה רמון, אני יודעת שעלי להיות בטקס
בשעה שתים עשרה ויודעת שלא אהיה
שם בשעה הזאת ואין מה לעשות- הכל בסדר הנכון. הייתי בטקס הנכון.
נותנת לרוח הגדולה להנחותני. לפעם בקרבי.
כעת הריקוד בתוכי וחי בי באשר אהיה.
הריקוד - התפילה - הברכה - הרחם הקוסמית - הריפוי - החזון - השלום.
גיליה טואג זלינגר
יום שני 23 מרץ 2009
רוי עורך אצלי סדנא על ניקוי ושליטה באיכות הדם שלנו
ביום שישי שבת הבאים 3-4 לאפריל 2009
למי שמעוניין להיכנס אל האתר שלו השופע ידע ומתנות , הנה הכתובת:
http://www.shaketheanthill.net/
מי שרוצה לראות את המצגת לריקוד שערכנו, הנה הקישור:
http://www.leshomra.co.il/image/users/61566/ftp/my_files/one_heart_dance_updated.pp
|
|
|
