אדם הראשון לא היה צריך למות?
בראשית רבה (וילנא) פרשה ט ה ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד הנה טוב מות, רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה ולמה נקנסה בו מיתה אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות ולפיכך נקנסה בו מיתה האם אלוהים כל יכול? או לא? מדוע לא מנע את בואם? האם האלוהים אינו יכול לשנות את ההיסטוריה לפני התהוותה?
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק ב (יז)
(יז) ובעבור שמצאו רבים תמות אמרו, לולי שאכל מעץ הדעת לא היה מת וזה איננו נכון. כי לא נברא על מתכונת שיהיה חי לעולם. והעד: שהיה צריך לאכילה רק מפרי העץ לבדו. הנה היו חייו בלא טורח. ואחרים אמרו פירוש ביום אלף שנים כי לא השלים אלף עד שמת. ולפי דעתי שמאותו היום תחל למות. כי כאשר יגיע האדם אל רוב כחו אז יחל שיחסר ויחלש וימותו אבריו יום יום. או יהיה פשוטו שימות ביום שיאכל הפרי, והוא עשה תשובה שלמה. כאשר העתיקו קדמונינו (פסחים נד, א), שהיא ראש לשבעה על כן בטלה הגזרה שנגזרה עליו. כדרך עוד ארבעים יום (יונה ג, ד). והנה הדבר מפורש רגע אדבר (ירמ' יח, ז):
איך אפשר לקבל את שני הפרושים האלה? ולקבל אותם כ"מסורת" שנמסרה מאב לבן ממשה בסיני? כאשר שני "חכמים" אלה סותרים אחד את פרשנותו של האחר? האם אדם היה צריך למות או לא? לפני האכילה מעץ הדעת טוב ורע? הבראשית רבה טוען שלא היה צריך אדם למות, והאבן עזרא טוען שלא נכון מי שטוען זאת? מי משניהם קיבל ב"מסורת" "תושב"ע" יותר מדויקת ממשה בסיני?
|