נבחר מוות מחיים

ירמיהו פרק ח 

(ג) וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת בְּכָל הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת: רש"י ונבחר מות מחיים - אע"פ שהם רואים את המתים נתונין בבזיון צרת החיים גדולה הימנה ויבחרו את המות:  המתים נתונים בביזיון? כל המתים? או שיש כאלה שבמותם נקראים חיים? ומה פירוש במותו ציוה לנו את החיים? ואיך אדם שנתון בביזיון במותו, יכול לפעול בשמיים לקידום עסקיו של אדם חי בארץ?

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב

וכתיב: +ירמיהו ח+ ונבחר מות מחיים! אמר ליה: נבחר מות לרשעים, שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם.

ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רעח

ונבחר מות מחיים. א"ל(אמר לו) רבא לרבה בר מרי כתיב לא יספדו ולא יקברו וכתיב ונבחר מות מחיים, א"ל נבחר להם מות לרשעים שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם לעתיד לבא:

ישעיהו פרק כח

(ט) אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם:(י) כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם:(יא) כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה:(יב) אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ:(יג) וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהֹוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ:(יד) לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: (טו) כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה <שיט> שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי <עבר> יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ: ברית את מוות? הרי לפי "חכמים" אנחנו לא מתים אלא חיים לעולם,  רש"י: כרתנו ברית את מות - שלא יבא עלינו(כוונתו המוות):  לא יבואנו - לא יבא עלינו: "עולם הבא" "הנשמה חיה לעולם" אינו נחשב ב"רעיון"/פירוש הזה?  מצודת ציון שאול - הוא בור הקבר:

אבל הרי אמרו "חכמים" שאנחנו לא מתים אלא עוברים לעולם הבא? או לפחות הצדיקים?

"כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה"? מה פירוש הפס' הזה? עשינו הסכם עם המוות, ויש לנו חוזה לחיות לעולם, גם לאחר הירידה לשאול,  האם בעצם מה שאומר הנביא ישעיהו: אתם מספרים שיש עולם הבא עולם אחר, ובעצם מספרים על חיים לאחר המוות, עולם הבא,

ישעיהו פרק לח

(יח) כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ:(יט) חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ:

ואיך מסתדר הרעיון האווילי שיש אפשרות להתפלל ולבקש על מישהו למעלה בשמיים, עם זה שאם ניתן להתפלל או לדבר עם האלוהים, מדוע אי אפשר לקיים מצוות בשמיים?  תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד א דקאמר דוד לא המתים יהללו יה הכי קאמר: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת - בטל מן התורה ומן המצות, ואין להקדוש ברוך הוא שבח בו, והיינו דאמר רבי יוחנן, מאי דכתיב +תהלים פח+ במתים חפשי - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות.  אדם שמת חופשי מהעיסוק בתורה ובמצוות, אבל יכול לבקש מהאלוהים על אדם אחר שחי? המת אינו יכול לעסוק בדברי תורה, אבל יכול להיות מליץ יושר לאדם חי אצל האלוהים? הרי איך מסתדרת הגמרא הזו עם הרעיון של ללכת לקבר של צדיק מת, ולבקש ממנו שיהיה מליץ לפני האלוהים על אדם חי? הרי אם אינו יכול עוד לעסוק בתורה ובמצוות, הרי שאינו יכול בעצם לדבר או לבצע פעולה כל שהיא, אז איך הוא יכול לדבר עם האלוהים, ואינו יכול להלל ולשבח את האלוהים?