ישי אביו של דוד חי 400 שנה?
רש"י בראשית פרק מז (כט) ויקרבו ימי ישראל למות - כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו. [יצחק חי מאה ושמונים ויעקב מאה ארבעים ושבע. בדוד נאמר קריבה, אביו חי ארבע מאות שנים והוא חי שבעים]: ויקרא לבנו ליוסף - למי שהיה יכולת בידו לעשות: שים נא ידך - והשבע: ישי אביו של דוד חי ארבע מאות שנה? איך יכול להתקיים קישקוש זה? שמואל א פרק כב (ג) וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים: (ד) וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה: רש"י וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה - סמוך למואב וכשיצא דוד משם ליער חרת הרג מלך מואב את אביו ואת אמו ואחיו חוץ מאחד שבהם שהחייהו נחש העמוני והוא החסד שאמר דוד כאשר עשה אביו עמדי חסד כדאיתא במדרש רבי תנחומא: הרי אם הרג מלך מואב את הורי דוד, זה היה לפני שדוד מלך על ישראל, ודוד מלך 40 שנה, ושלמה בנה את בית המקדש, בשנת ארבע מאות שמונים ליציאת מצרים, בשנה האחת עשרה למלכותו של שלמה, מלכים א פרק ו (א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהֹוָה: מלכים א פרק ו (לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו:(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל <משפטו> מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: אם כך: צריך להוריד מיציאת מצרים ארבעים שנה של המדבר, ועוד ארבעים שנה של דוד, ועוד אחת עשרה שנים של מלכות שלמה, 480 - 40 - 40 - 11 = 389 לפי פרשנות זו של רש"י, שישי אבי דוד חי ארבע מאות שנה, הוא ישי נולד במדבר לפני הכניסה לארץ? איך זה מסתדר לרש"י עם זה שרות היא סבתו של ישי? האם תקופת "בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" הייתה לפני הכניסה לארץ? הרי תקופת "בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" זה מספר שופטים אם כך: האם ספר שופטים היה לפני ספר יהושע? ואיך מסתדר קשקוש זה שישי אביו של דוד מת בגיל 400 שנה, עם זה שדוד התחיל את מלכותו בגיל שלושים, הרי דוד היה צריך להיוולד לישי בערך כשישי בגיל 370-350, על אברהם שנולד לו ילד בגיל 100 סיפר כותב התנ"ך, כדי להראות לנו איזה נס נעשה לאברהם, ועל ישי לא מספר כותב התנ"ך למרות שהנס כפול ומכופל?
רות פרק א
(א) וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו:(ב) וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם:(ג) וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ:(ד) וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים:(ה) וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ:
רות פרק ד
(יז) וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד:(יח) וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן:(יט) וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב:(כ) וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: (כא) וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד:(כב) וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד:
עוד לא הורדתי את ימי שלטונו של יהושע שהיו בין 15 - 25 שנה אחרי משה ולפני תקופת "שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים",
האם תקופת השופטים שהיו אחרי יהושע, בעצם הייתה תקופה של השופטים במדבר בזמנו של משה?
מסתבר לאחר קריאת מסמך זה, שרש"י ו"חכמים" לא יודעים חשבון, והם ממציאים ממוחם הקודח פרשנות,
ואיך מסתדר סיפור מותו של ישי לפרשנים?
שמואל ב פרק טז (כג) וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו:(כד) וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ:(כה) וְאֶת עֲמָשָֹא שָֹם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָֹא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב:
רש"י בת נחש - הוא ישי אבי דוד, רבותינו אמרו (בבא בתרא יז א): שמת בלא עון, בעטיו של נחש: ומה יהיה על הכלל "וכי הנחש ממית החטא ממית"? שהרי אם מת ישי בעטיו של נחש, הרי מת בגלל חטא, הרי אין הנחש ממית אם אין חטא?
מצודות דוד על הצבא - לשר על הצבא. בן איש - רצה לומר: בן אדם חשוב ומעולה, כמו (שמואל א כו טו): הלא איש אתה. הישראלי - ובדברי הימים (א ב יז) אמר הישמעאלי, לפי שהתגורר בארץ ישמעאל. נחש - אמרו רבותינו ז"ל (שבת נה ב): הוא ישי, ונקרא נחש, על שמת בעטיו של נחש ומבלי עון. (ויתכן לומר, שנולדה מאשת ישי מבעלה הראשון, ושמו נחש, ולזה אמר אחות צרויה, ולא אמר אחות דוד, כי צרויה היתה אחותה גם מן האב, וכאשר אמרנו בשמואל א טז י): אם כך: ישי או לא ישי? מי צודק? אין "מסורת"?
שמואל ב פרק טז (כו) וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם אֶרֶץ הַגִּלְעָד:(כז) וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים:
רש"י ושבי בן נחש - הוא חנון בן נחש: הנחש הקודם היה ישי אבי דוד, והנחש הזה הוא מלך עמון? האם אינו אחיה של אביגיל? למה לא נכתב שהוא חנון? מה על הסיפור הזה בשמואל ב פרק י (ב) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָֹה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן:(ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ:(ד) וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם:(ה) וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם:(ו) וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָֹר אֶלֶף אִישׁ:(ז) וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים:
איך מסתדרים לרש"י הפרושים שלו, למות ישי אבי דוד, בן ארבע מאות שנה, או ע"י נחש, עם הפרוש הבא שלו עצמו בשמואל א פרק כב (ג) וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים:(ד) וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה:
רש"י וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה - סמוך למואב וכשיצא דוד משם ליער חרת הרג מלך מואב את אביו ואת אמו ואחיו חוץ מאחד שבהם שהחייהו נחש העמוני והוא החסד שאמר דוד כאשר עשה אביו עמדי חסד כדאיתא במדרש רבי תנחומא:
רש"י שמואל ב פרק ח (ב) וימדד שני חבלים להמית - לפי שהרגו את אביו ואת אמו ואחיו שנאמ' וינחם את פני מלך מואב (שמואל א' כ"ב ד') ולא מצינו שיצאו משם: אם כך: האם מת ישי אבי דוד בעטיו של נחש? או לא? מה פרוש "ולא מצינו שיצאו משם"? הרי אם זה ההסבר לכך שהרג מלך מואב את הורי ואחי דוד, הרי יש עוד הרבה דברים בתנ"ך שלא כתובים, אם כך: אפשר על כל אחד ואחד להמציא סיפור?
לא נאמר שמתה רבקה נאמר רק שקברו אותה אולי קברו אותה חיה? בראשית פרק מט (לא) שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה: ויש עוד סיפורים בתנ"ך שיש להם התחלה ואין סוף,
|