דתן ואבירם
שמות ב
(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו:(יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: רש"י וירא כי אין איש - עתיד לצאת ממנו שיתגייר: משה ראה בנבואה את כל הדורות שאמורים לצאת מאותו מצרי? ולא ראה שיתגייר ממנו אף אחד, לכן הרג את המצרי? הרי אם משה לא ראה בכל דורותיו של המצרי שמישהו יתגייר, מסקנה שיש אחרי המצרי דורות? ואם הרג אותו משה איך יהיו אחריו דורות, שמשה ראה שלא יתגיירו? משה ראה אחרי המצרי דורות, ולא ראה שהוא משה, יהרוג אותו? אולי אם היה מקפיד רש"י על קביעת חכמים "סייג לחוכמה שתיקה" או על הכתוב במשלי "גם אוויל מחריש חכם יחשב" היה מגלה לבד שאם היה צריך למות אותו מצרי על ידו של משה אין דורות אחריו, או שאולי אלוהים תכנן היסטוריה שונה לאותה משפחה של המצרי, ובא משה ועצר את ההיסטוריה של אותו מצרי? הרי לפי הגמרא והזוהר התורה הייתה כתובה הרבה לפני בריאת העולם (ראה במסמך תורה ממתי בתיקיה תורה) אם כך: אלוהים היה צריך לשנות את ההיסטוריה?
שמות ב (יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ:
רש"י שני אנשים עברים - דתן ואבירם הם שהותירו מן המן: נצים - מריבים: למה תכה - אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע בהרמת יד: רעך - רשע כמותך: איך משה שראה את דורותיו של המצרי לאורך כל ההיסטוריה לעתיד לבוא? לא ראה את ההיסטוריה של שני הרשעים דתן ואבירם? ושהם יקומו עליו במדבר בעדת קורח? איך אלוהים לא ראה שיהיה למשה צרות משני אלה? מדוע נתן להם לצאת ממצרים ולהיגאל? הרי איך מסתדרת הגדת פסח עם הפרוש שדתן ואבירם הם? רמב"ם הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה רשע מה הוא אומר: +שמות י"ב+ מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו +שמות י"ג+ בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל. איך לא היה נגאל? הרי הרשעים דתן ואבירם כן נגאלו?
שמות ב (יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר:(טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר:
אם הם דתן ואבירם, מדוע הסתירה זאת תורה? מדוע כתוב "לָרָשָׁע" ביחיד ולא רשעים ברבים? הרי רש"י טוען ששניהם רשעים? מדוע כתוב "לָמָּה תַכֶּה" ביחיד? מדוע לא שאל משה מדוע אתם מכים אחד את השני? או מדוע אתם רָבִים? מדוע כתוב "הַלְהָרְגֵנִי" ביחיד ולא בְּרַבִּים? מדוע נאמר "וַיֹּאמֶר" ביחיד אם שניהם רשעים? מדוע פונה הרשע אל משה, ואומר למשה "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט"? הרי הסיבה של המכה/הרשע, בטענה זו כלפי משה היא: אתה משה כבר עשית משפט, וכבר קבעת שאני הרשע בסיפור, ללא שאתה יודע מה תחילתו של הסיפור,
איך זה שרש"י הופך את המילה "לָמָּה תַכֶּה" ללא הכה? מה פירוש סך הכול הרים עליו יד? הוא לא ממש הכה? ומדוע תורה מסתירה את הדברים האלה? איך הרשב"ם נכדו של רש"י מבין אחרת מסבא? רשב"ם שמות פרק ב (יא) מכה - שמא הכהו ולא הרגו: (יד) הלהורגני אתה אומר - בשביל שאני מכה את חבירי כאשר הרגת את המצרי בשביל שהיה מכה איש עברי:
שמות ד (יט) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:
רש"י כי מתו כל האנשים - מי הם, דתן ואבירם. חיים היו, אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת:
רשב"ם ויאמר י"י אל משה במדין - שנתיישב שם בבורחו מפני פרעה וישב במדין כדכת' ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין ועתה אמר לו במדין שוב כי מת אותו פרעה המבקש את נפשך (ועתה אמר לו במדין שוב כי מת אותו פרעה) והמלשינים כדכתיב לעיל וימת מלך מצרים, אחר בריחתו של משה: מדוע לא הורג משה את היהודים האלה? הרי הם הלשינו לשלטונות לפרעה? הרי מדין רודף היה צריך להורגם? הרי מה על ההלכה הבאה מסכת יומא דף כב/ב אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש וכתיב ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו' ואמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק כל תלמיד חכם (דף כג/א) שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם והכתיב לא תקום ולא תטור ההוא בממון הוא, הרי משה הוציא את דתן ואבירם ממצרים, מדוע משה אינו נוקם ונוטר? איך זה שהם ממונים להיות מחשובי העם? במדבר טז (א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: