שקר החן והבל היופי?

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: +דברים כג+ ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת, מה עניין מכוערת או לא, באישה נשואה? ומה על הפס' במשלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל:? איך מסתדרים אבותינו הקדושים אברהם, יצחק, ויעקב, ודוד, ושלמה? איך מסתדר כותב התנ"ך שמתאר את אימותנו הקדושות כיפות תואר ויפות מראה האם הם עשו זאת בלי לראות? מניחוש? מדוע לא הגדיר כותב התנ"ך את הנשים כ"אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה"?

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב

כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה, וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן. אשה רעה צרעת לבעלה. מאי תקנתיה? יגרשנה ויתרפא מצרעתו. אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים. העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה. אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה. איך מסתדרת הגמרא בבבלי "אשה יפה אשרי בעלה" עם הפס' הבא? במשלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל: ומדוע שיחיה האיש שאשתו יפה, כפליים מאיש שאשתו אולי מכוערת? ומעניין שהגמרא אינה מדברת על האישה "יִרְאַת יְהֹוָה" אלא על ה"יפה" וה"טובה"?

מדוע מספרת התורה על יופיין של הנשים אם "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"? מדוע התורה אינה מצניעה את יופיין? הרי איפה הצניעות? האם תורה אינה יודעת את הפסוקים? או שאינה מקיימת את הציוויים שלה עצמה? וכדי שלא יבוא מישהו ויטען שספר משלי הוא ספר שכתב שלמה, ולכן: אולי שלמה פספס כמה דברים בדרך, הרי הגמרא הבאה טוענת שהכול מסיני וממשה שקיבל מהאלוהים, וגם ספר משלי, תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני:

ולמי שאינו בקי הכתובים זו סדרת ספרים הכוללת את ספר משלי,

משלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל:

תהילים מה (יד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ:

בראשית ו

(ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: "בְנֵי הָאֱלֹהִים" אינם מקיימים "תושב"ע" גמרא? האם "בְנֵי הָאֱלֹהִים" מסתכלים על המראה החיצוני של הנשים?

בראשית יב

(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:--- (יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד: איך ראו המצרים את שרה, שיפה היא? האם שרה לא הייתה לבושה בצניעות? האם שרה לא הייתה לבושה כנשות הטאליבן? והמדהים ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" סיפרו שאברהם החביא את שרה בתוך ארגז.

בראשית כד

(טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ:

(טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: האם אליעזר לא למד גמרא מהמורה אברהם?  ואם לא למד גמרא אליעזר, האם גם משלי לא למד אליעזר שהרי מה על "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"? וכדי שלא יבוא הליצן הטוען שעוד לא הייתה תורה הנה הדברים הבאים, תלמוד בבלי מסכת יומא דף כח עמוד ב אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית כד+ ואברהם זקן בא בימים, יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר +בראשית כז+ ויהי כי זקן יצחק, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית מח+ ועיני ישראל כבדו מזקן. אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית כד+ ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. +בראשית טו+ הוא דמשק אליעזר - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים. אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר +בראשית כו+ עקב אשר שמע אברהם בקלי וגו'. אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: ואימא שבע מצות! - הא איכא נמי מילה. - ואימא שבע מצות ומילה! - אמר ליה: אם כן מצותי ותורתי למה לי? אמר (רב) +מסורת הש"ס: [רבא]+ ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תורתי - אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.

בראשית כו

(ו) וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר:(ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא: מדוע חושש יצחק שיראו את אשתו רבקה? האם רבקה לא התלבשה בצניעות? כדי שלא יראו את יופייה?

בראשית כט

(יז) וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה: האם כותב התנ"ך אינו יודע גמרא או משלי? מדוע הוא מתאר את רחל כיפיפייה? האם כותב התנ"ך אינו יודע שהיופי החיצוני הוא הבל?

בראשית לט

(ו) וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה: מדוע חשוב לכותב התורה לספר לנו על מראהו החיצוני של יוסף? אם היופי הבל בנשים, היופי אינו הבל בגברים?

דברים כא פרשת כי תצא 

(י) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:(יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:  אבן עזרא אשת - כבר דרשוהו חז"ל. יפת תאר - בעיניו.

שמואל א טז

(ז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב:(ח) וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל אֲבִינָדָב וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהֹוָה:(ט) וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהֹוָה:(י) וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְהֹוָה בָּאֵלֶּה: (יא) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה: שמואל נביא האלוהים, מסתכל על המראה החיצוני, של אחיו של דוד? שהרי מדוע אלוהים, היודע מחשבות אדם, אומר לשמואל לא להתייחס למראה החיצוני באחיו של דוד?  האם שמואל נביא האלוהים איש רדוד המסתכל על מראה חיצוני?

(יב) וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְהֹוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא: מדוע צריך כותב התנ"ך להדגיש את יופיו של דוד? האם כותב התנ"ך אינו מבין שיופי הוא הבל בנשים קל וחומר בגברים?

שמואל א יז

(מב) וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה: מדוע כותב התנ"ך את יופי מראהו של דוד? כותב התנ"ך אינו מבין את "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"?

שמואל א כה

(ג) וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶֹכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּו (כָלִבִּי): בהנחה שכאשר מדגיש כותב התנ"ך את "טוֹבַת שֶֹכֶל" באביגיל, עוד אפשר להבין, אבל איך יודע כותב התנ"ך שאביגיל "וִיפַת תֹּאַר" כשהיא "אשת איש"? האם כותב התנ"ך אינו מקיים את "תורה שבע"פ" הרי בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת, מדוע הוא צריך לספר על יופי הנשים כאשר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל"?

שמואל ב  יא

(ב) וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד:(ג) וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי: האם דוד מלך ישראל, אביו של משיח ישראל, אינו מבין פס' פשוטים בתנ"ך? משלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל: תהילים מה (יד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ: ודוד מלך ישראל הוא איש שטחי שכל הסתכלותו היא על מראה חיצוני של אישה? ו"דוד מלך ישראל לעולם ועד" אינו מקיים גמרא "תושב"ע" הרי בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת,?

שמואל ב יג

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד: אחות אבשלום בן דוד, יפה? איך ראו שבתו של דוד יפה? אם בתהלים מה (יד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ: האם לא קיימו "תורה שבע"פ" בזמן דוד? הרי בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת,  והאם כותב התנ"ך אינו מקיים "תורה שבע"פ"? הרי מדוע הוא צריך לספר על יופי הנשים כאשר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל"?

שמואל ב יד 

(כה) וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא-הָיָה אִישׁ-יָפֶה בְּכָל-יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקְדוֹ לֹא-הָיָה בוֹ מוּם:(כו) וּבְגַלְּחוֹ אֶת-ראשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי-כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת- שְׂעַר ראשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ:(כז) וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה: כותב התנ"ך אינו מבין ש"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"? בהנחה שעל אבשלום שמתאר אותו כותב התנ"ך כ"אִישׁ-יָפֶה" עוד אפשר להבין, אבל להדגיש את יופייה של תמר בתו של אבשלום? מה על צניעות? ואיך ראו את יופייה של תמר, אם אסור מלכתחילה להסתכל על אישה? ואם האישה אמורה להצניע את יופייה? הרי בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת,  והאם כותב התנ"ך אינו מקיים "תורה שבע"פ"? הרי מדוע הוא צריך לספר על יופי הנשים כאשר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל"?

מלכים א א

(א) וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ:(ב) וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ:(ג) וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ:(ד) וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ: מדוע צריכים לחפש אישה יפה, שתחמם לדוד את המיטה? מכוערת לא טובה לחימום מיטה? ומה עם כל נשיו של דוד אינן יכולות לחמם את המיטה? ובהנחה שאחת מנשיו לא מספיקה מדוע שלא ייקח את כולן ביחד לחימום המיטה?  ומדוע יפה פשוטה לא מספיקה, מדוע צריך "יָפָה עַד מְאֹד"?

מלכים א א

(ה) וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵֹּא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:(ו) וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִֹיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם:

אסתר ב

(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) +מסורת הש"ס: [רחב ואביגיל]+, ואסתר. ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה - מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה.  אם היו ארבע(שרה ואביגיל, רחב ואסתר) נשים יפיפיות איך נכנסת גם מיכל? ארבע נשים שהן בעצם חמש, רק שבתלמוד לא חשוב המספרים, אומרים ארבע ומתכוונים לחמש או לשלוש? ומה על כל הנשים היפות האחרות שעליהן נכתב בתנ"ך? כרבקה? רחל? תמר אחות אבשלום? ותמר בת אבשלום? ואבישג השונמית? ומה יהיה על בנות איוב שעליהן מעיד כותב התנ"ך? איוב מב (יב) וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת:(יג) וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת:(יד) וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ:(טו) וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם: לְמָה מתכוון כותב התנ"ך ב"בְּכָל הָאָרֶץ"? האם לאיזה שטח קטן על כדור הארץ, או שכוונתו לכל הכדור? אם תורה "נלמדת" מ-13 מידות? מה כוונת כותב התנ"ך בפס' הבאים? בראשית א (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:--- (י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:--- (טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:--- (יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ:--- (כ) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם:(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ:--- (כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

שמואל ב יג

(יג) וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ: רש"י כי לא ימנעני ממך - שמותרת אני לך לפי שנתעברה בי אמי כשהיא נכרית יפת תואר שלקחה דוד במלחמה ומי שיש לו בן או בת מן שפחה אינו בנו לכל דבר: איך מסתדר פרוש רש"י על דברי תמר לאמנון אחיה, לפני שאנס אמנון את תמר, האם רש"י לא למד גמרא? והאם לא שמע רש"י שרק ארבע נשים יפיפיות היו? הרי רש"י קורא לאימא של אבשלום ותמר יפת תאר?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נז עמוד ב

שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול ומראה וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים. ומה על "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"? +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל,   

 

ואיך אדם אמור לראות "מראה" ו"אשה נאה" אם מלכתחילה אסור לו להסתכל על אישה? הרי בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: +דברים כג+ ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי'לו מכוערת,  ומה עניין מכוערת או לא? הרי "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"?

 

משלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד א אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +משלי ל"א+ רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה, רבות בנות עשו חיל - זה יוסף ובועז, ואת עלית על כלנה - זה פלטי בן ליש. אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב +משלי ל"א+ שקר החן והבל היפי, שקר החן - זה יוסף, והבל היפי - זה בועז, יראת ה' היא תתהלל - זה פלטי בן ליש. דבר אחר: שקר החן - זה דורו של משה, והבל היפי - זה דורו של יהושע, יראת ה' היא תתהלל - זה דורו של חזקיה. דבר אחר: שקר החן - זה דורו של משה ויהושע, והבל היפי - זה דורו של חזקיה, יראת ה' היא תתהלל - זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה.

האם כותב התנ"ך כתב בלשון נקבה והתכוון לזכרים?

 

 אחרי/ליד כל גבר מצליח עומדת אישה, אחרי כל גבר כושל עומדות שתי נשים, כי האידיוט בוגד, וקיבל בראש,  

שלמה אבן גבירול אמר: "אל תמכור את אשתך ביופי אשת זולתך, כי החשק מתעה השכל, וכבר התעה מי שהיה חכם ממך"

"העיקר להיות מאושר ולהסתפק במה שיש לך"  "אם יש לך אישה טובה והיא גם אימא טובה לילדיך", הנשים ידידי דומות זו לזו, מה יש לך לחפש אצל נשים זרות? כאשר אותו דבר עצמו בדיוק אמנם בעטיפה שונה יש לך בבית?" (על נשים ועל גברים – שתי אחיות עמ' 192 -193  יגאל מוסינזון)