מעכה בת אבישלום 

האם מעכה בת אבישלום הייתה גם אימו של אבים, גם סבתו של אסא, וגם אימו של אסא?

דברי הימים ב יא

(יח) וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת מָחֲלַת בן בַּת יְרִימוֹת בֶּן דָּוִיד אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי:(יט) וַתֵּלֶד לוֹ בָּנִים אֶת יְעוּשׁ וְאֶת שְׁמַרְיָה וְאֶת זָהַם:(כ) וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית:(כא) וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת:(כב) וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ:(כג) וַיָּבֶן וַיִּפְרֹץ מִכָּל בָּנָיו לְכָל אַרְצוֹת יְהוּדָה וּבִנְיָמִן לְכֹל עָרֵי הַמְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן לָהֶם הַמָּזוֹן לָרֹב וַיִּשְׁאַל הֲמוֹן נָשִׁים:

מלכים א טו

(א) וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה:(ב) שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם:(ג) וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו:(ד) כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם:(ה) אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי:(ו) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו:(ז) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם:(ח) וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו: דברי הימים ב יג (א) בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה:(ב) שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם:(ג) וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל:

רלב"ג מלכים א  פרק טו' (ב) ושם אמו מעכב בת אבישלום - הנה בספר דברי הימים זכר שמה מיכיהו בת אוריאל מגבעה והכל אחד עוד זכר שם שמה מעכה בת אבשלום ואחשוב שהוא אבשלום בן דוד כי שם זכר לרחבעם שלש נשים האחת בת בן דוד והשנית בת בן ישי והשלישית מעכה בת אבשלום וידמה שזכר אלו הנשים מפני היותם ממשפחתו ולא זכר באבשלום שהיה בן דוד כי לא נהג עמו מנהג בן ואולי שאר הנשי'ם שלקח ופילגשיו לא זכר שמם אך זכר אלו לבד להיותן ממשפחתו כמו שזכרנו והנה זכר שם אמו להעיד כי היתה מתיחסת לאביה שהיה איש רע מאד ולזה תמצא גם כן שזכר כי היא עשתה מפלצת לאשרה וכאילו באר שהסבה בהיות אביה עושה רע בעיני ה' היתה מפני היותו בן מעכה: לסיכום לא הבנתי מה בסוף החליט רלב"ג? האם אבים הוא בנה של מעכה או לא? ומדוע אין לרלב"ג פרשנות אחת והוא מנסה ומנחש אולי וידמה?

מלכים א טו

(ט) וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה:(י) וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם:(יא) וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו:(יב) וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:(יג) וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן:(יד) וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו:

רד"ק (י) ושם אמו מעכה וגו' - ולא היתה אם אסא אלא אם אבים אביו כמו שכתוב למעלה ואם אביו קורא אותה אמו כמו שכתוב ותבאן אל רעואל אביהן וזכר לאסא אם אביו בעבור שהיתה עובדת ע"ג(עובדת גילולים) כמו שאומ'ר אשר עשתה מפלצת לאשרה ועם כל זה עשה אסא הישר בעיני ה' ולא נטה אחריה: האם רד"ק לא קרא את ספר דברי ימים? הרי כתוב שאימו של אבים היא "מיכיהו בת אוריאל מגבעה"? ומדוע צריך כותב התנ"ך להזכיר את הסבתא של אסא?

רש"י (יג) ויסירה מגבירה - מהיות גבירה: אשר עשתה מפלצת - אמרו רבותינו מפליא ליצנותא כמין זכרות עשתה לה והיא היתה נבעלת לו בכל יום:  מאין צץ רעיון סוטה זה של "חכמים"? ואיזה קשר יש בין אשרה שזו עבודת אלילים לאוננות של אם המלך? ומדוע היה צריך אסא לשרוף את האבר מין הזכרי שעשתה אימו בנחל קדרון?

רד"ק (יג) וגם את מעכה אמו - טעמו למה שאמרו ויסר אמ'ר כי גם כן הסיר את מעכה אמו ואחר כך פירש איך הסיר אותה ואמר ויסירה מגבירה כלומר הסירה מהיות גבירה בעבור שעשתה מפלצת לאשרה ופי'רוש מפלצת ע"ג(עבודת גילולים) קראה מפלצת שהוא לשון אימה ורעדה כמו פלצו'ת בעתתני לפי שאימת'ן מוטלת על עובדיה וכן מזה הטעם נקראו אימים הגלולים כמו שאמר ובאמים יתהוללו: וישרוף בנחל קדרון - שרף המפלצת והשליך האפר בנחל קדרון כי ע"ג אסורה בהנאה: האם רד"ק לא קיבל את אותה "מסורת" פרשנות, שקיבלו רש"י ורבותינו?

רלב"ג (יג) ויסירה מגבירה - הסירה מהיות גביר' כדי שלא תביא העם לעבוד ע"ג(עבודת גילולים):מפלצת לאשרה - הוא בנין עשתה לכבוד הע"ג(העבודת גילולים) וקראה מפלצת לפי שהוא מביא פלצות וצרות רבות לעובדיו:ויכרת אסא את מפלצתה - הנה שרף אותה לפי שע"ג היא אסורה בהנאה ולזה השליך עפרה בנחל קדרון שלא יהנו ממנה: האם רלב"ג לא קיבל גם פרשנות ב"מסורת" כרש"י ורבותינו? מי היא אותה מפלצת?

מצודת דוד (י) ושם אמו - אם אביו היתה ולפי שהיתה מגדלתו אמר אמו:

(יג) וגם את מעכה - מוסב על ויסר האמור במקרא שלפניו לומר וגם את מעכה הסיר וחוזר ומפרש שהסרתה היתה מהיות עוד גבירה ומושלת לבל תסית אנשים לעבוד'ת כוכבים:אשר עשתה - בעבור אשר עשתה מפלצת והיא דמות מה להיות דבר נוסף אל האשרה וכמו שעבוד'ת גלולים נקראים עצבים וע"ש(ועל שם) שמעציב לב עובדיהם כן יקרא מפלצת כי מביא רעדה כי היא מלשון פלצות בעתתני (ישעיה כ"א) ובעבור זה יקראו אימים כמ"ש ובאימים יתהללו (ירמיה נ'):

דברי הימים ב טו

(י) וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא:(יא) וַיִּזְבְּחוּ לַיהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים:(יב) וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם:(יג) וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה:(יד) וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהֹוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת:(טו) וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח יְהֹוָה לָהֶם מִסָּבִיב:(טז) וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן:(יז) וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל יָמָיו:(יח) וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים:(יט) וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא:

מעכה היה כנראה שם מאוד נפוץ בימים הקדומים,

בראשית כב (כד) וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה: 

שמואל ב ג (ג) וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לאביגל לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:

שמואל ב י (ו) וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ:

שמואל ב י (ח) וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה:

מלכים א ב (לט) וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת:

דברי הימים א ב (מח) פִּלֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת תִּרְחֲנָה:

דברי הימים א ג (ב) הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר הָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית:

דברי הימים א ז (טו) וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת:

דברי הימים א ז (טז) וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם:

דברי הימים א ח (כט) וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה:

דברי הימים א ט (לה) וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן יעואל יְעִיאֵל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה:

דברי הימים א יא (מג) חָנָן בֶּן מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִי:

דברי הימים א  יט (ו) וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם דָּוִיד וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה רֶכֶב וּפָרָשִׁים:

דברי הימים א יט (ז) וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה וְאֶת עַמּוֹ וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מֵידְבָא וּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֶסְפוּ מֵעָרֵיהֶם וַיָּבֹאוּ לַמִּלְחָמָה:

דברי הימים א כז (טז) וְעַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לָראוּבֵנִי נָגִיד אֱלִיעֶזֶר בֶּן זִכְרִי ס לַשִּׁמְעוֹנִי שְׁפַטְיָהוּ בֶּן מַעֲכָה: