תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה, וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן. אשה רעה צרעת לבעלה. מאי תקנתיה? יגרשנה ויתרפא מצרעתו. אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים. העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה. אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה.
מי שיש לו צרעת אשתו רעה? וכדי להתרפא הוא צריך לגרש אותה?
מי שאשתו יפה ימיו כפולים? ומה על הפס' הבא? במשלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל: ומדוע שיחיה האיש שאשתו יפה, כפליים מאיש שאשתו אולי מכוערת? ומעניין שהגמרא אינה מדברת על האישה "יִרְאַת יְהֹוָה" אלא על ה"יפה" וה"טובה"?