אישה נמשלה לְשָּׂדֶה?
בראשית ד (ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: ריקאנטי: ויאמר קין אל הבל אחיו וגו' [שם ח]. אמרו קצת בעלי הקבלה כי אמירת קין עם הבל היתה בפרשת ציצית שנאמר בו ויאמר, ולא לחנם אמרו זה. ובטעם הציצית יתבאר בגזירת האל. מוסף על זה כשתבין מחלוקתו של קרח עם משה רבינו עליו השלום, שהיתה בטלית שכולה תכלת כמו שאמרו רז"ל [במדבר רבה יח, ג], יתבאר לך היטב. ומלת שדה רומזת למדת הדין של מעלה הנקרא לרז"ל שדה של תפוחים, הצריך השקאה ממים העליונים שלא תהיה מדת הדין קשה: ספר הזוהר [ח"א קמג ע"א] תא חזי מה כתיב ויהי בהיותם בשדה, בשדה דאשתמודע לעילא, בשדה דאיקרי שדה של תפוחים. אמר רבי יהודה מאי דכתיב ויהי בהיותם בשדה, מאי שדה דא איתתא, ועל דא קם וקטיל יתיה, דהא מסטרא דא ירית לקטלא מסטרא דסמאל דגרים מותא לכל עלמא וקני קין להבל על נוקביה. אמר רבי חייא הא חזינן דכתיב ויחר לקין מאד ויפלו פניו על דלא אתקבל קרבניה, א"ל הכי הוא וכלא הוה לקבליה. בפרקי רבי אליעזר הגדול ז"ל [פכ"א] רבי צדוק אומר נכנסה שנאה גדולה בלבו של קין על שנתרצית מנחת הבל, ולא עוד אלא שהיתה תאומתו יפה שבנשים, אמר אהרוג את הבל אחי ואקח את תאומתו, שנאמר ויהי בהיותם בשדה, אין שדה זו אלא אשה שנמשלה לשדה, שנאמר [דברים כ, יט] כי האדם עץ השדה: ודע כוונת קין היתה להשחית הבנין של מעלה, כי בראותו שלא נתקבל קרבנו חשב למדוד מדה כנגד מדה, אמר הנה אדם וחוה ואני והבל והתאומות שבעה, וחשב כי בהסתר בנין של מטה יהיה נסתר בנין של מעלה. אף כי לפי הפשט יש לומר כי נתכוון שיהיה העולם נבנה ממנו, כי חשב שלא יהיה לאביו זרע אחר עוד ויבנה העולם ממנו. ודע כי יש לתמוה על מיתת הבל כי לא מצינו לו עון שיענש עליו מיתה כזו. והתשובה היא כי בהקרבת קרבנו הציץ להסתכל יותר מן הראוי, ונרמזה תשובה זו בפסוק [שמות ג, ו] ויסתר משה פניו כי ירא וגומר, והמבין יבין:
לאחר קריאת דברי הרקנאטי לא מובן, אישה נמשלה לְשָּׂדֶה? או שאישה רומזת לדין של מעלה? או שאולי אישה היא שָּׂדֶה שרומזת לדין של מעלה?
תשובת הראב"ע, משל הוא,
אבן עזרא קהלת ה (א) היתכן שיאמר אדם אין בכל החיים חכם כעיר(חמור) ויאמר כי ענינו אדם שנאמר ועיר פרא אדם יולד או יאמר אשרי העם עובדי אש ומשתחוים לשמש ויאמר כי אש הוא השם הנכבד והנורא שנאמר כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא, גם הוא שמש שנאמר כי שמש ומגן יי' אף כי אלה בלי כ"ף דמות כראי חזקים ולא דמה הכתוב השחקים לראי כי אם בחוזק היתפלל אדם ברוך אתה אריה בעבור שנמצא על המקום כאריה ישאג הייטיב בעיני יי' לכן: אם כל דבר אפשר להפוך למשל, מה יהיה על מה שכתוב ואינו משל? מה על "וחכמינו אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו"?