אישה יפה אשרי בעלה? מספר ימיו כפלים? אישה טובה = מתנה, ובעלה ירא אלוהים, לכן קיבל אותה?
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה, וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן. אשה רעה צרעת לבעלה. מאי תקנתיה? יגרשנה ויתרפא מצרעתו. אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים. העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה. אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה. איך מסתדרת הגמרא בבבלי עם הגמרא הבאה בירושלמי? תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"א תני רבי שמעון בן יוחי הכשר שבגוים הרוג הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים, הכשרה שבנשים? איך מסתדרת הגמרא בירושלמי עם הפס' הבא בתורה? שמות כב (יז) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה: הרי אם הכשרה שבנשים מכשפה, אם כך: איך היא טובה לבעלה? איך אשרי בעלה? איך מסתדרת הגמרא בבבלי "אשה יפה אשרי בעלה" עם הפס' הבא? משלי לא (ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל: איך מסתדרת הגמרא בבלי עם המדרש הבא? הרי אם אין בנמצא עורב לבן אם כך: איך נמצא אישה טובה? אוצר המדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 510 פרק הארבעה. (ח') ד' דברים אמרו חכמים: אם יתלבן השק יתחכם הכסיל, ואם יעלה חמור בסולם תמצא דעת בכובס, ואם יגוז גדי מילת בטלה תדור כלה עם חמותה, ואם ימצא עורב כולו לבן תמצא כשרה בנשים. איך מסתדר המדרש הזה עם הגמרא בבבלי? אם אין בנמצא אשה כשרה? או שאולי יש עורב לבן?
איך מסתדר הנאמר למעלה עם הגמרא הבאה? הרי אם הכול "ניתן/נמסר" בסיני מהאלוהים למשה איך אין "מסורת" אחת? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. (הערת שוליים: לאן נעלמו הכהנים/הלווים "מהמסורה"? רש"י דברים לא (ט) ויכתוב משה וגו' ויתנה - כשנגמרה כלה(כולה), נתנה לבני שבטו:)
