חטאם של בני שמואל? היה או לא היה?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף נו/א אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה שנאמר ויהי (כי זקן שמואל ובניו לא הלכו) [ויהי כאשר זקן שמואל ולא הלכו בניו] בדרכיו בדרכיו הוא דלא הלכו מיחטא נמי לא חטאו אלא מה אני מקיים ויטו אחרי הבצע שלא עשו כמעשה אביהם שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם שנאמר והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל והם לא עשו כן אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן כתנאי ויטו אחרי הבצע רבי מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם רבי יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים רבי עקיבא אומר קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע רבי יוסי אומר מתנות נטלו בזרוע: לפי הגמרא בני שמואל לא חטאו? וכל האומר שחטאו טועה? איך פרשנות זו מסתדרת עם הפס' הבאים? בשמואל א  ח (א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל: (ב) וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע:(ג) וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו בדרכיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט:(ד) וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה:(ה) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִֹימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם: הלכו אחרי הכסף? לקחו שחד? והיטו משפט? כל זאת ולא חטאו? אפילו סיבת העם לרצונם במלך היא: שבני שמואל אינם ראויים להנהיג את העם?  ועל זה אמרו "חכמים" לא חטאו?  על זה אומר הנביא ישעיה ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר: מְסַפֵּר התנ"ך מְסַפֵּר לנו סיפור, ו"חכמים" מטעם עצמם מכחישים אותו? (כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר:(כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ממש אחד לאחד דברי ישעיהו? כתוב בשמואל שלקחו בני שמואל שוחד? אמרו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לא חטאו? האם אין זה חטא לקחת שוחד? (כד) לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַּעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְהֹוָה צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ: בהנחה שדברי ר יונתן  בשם ר שמואל בר נחמני נכונים, ובני שמואל רק הטריחו את עם ישראל לבוא אליהם ולא כאביהם שמואל הלכו אל עם ישראל, ה"שמות רבה" טוען אותה טענה לגבי משה שגם הוא לא הטריח את עצמו ללכת אל בני ישראל כשמואל אלא הטריח את עם ישראל לבוא אליו, אם כך: מדוע משה לא נחשב בתורה כלוקח שוחד כבני עלי? התורה עושה אֵיפָה וְאֵיפָה, או אינה גוזרת גזירה שווה לגבי אותה עבירה?

שמואל א ח (א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל:(ב) וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע:(ג) וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ-שׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט:

רש"י ויטו - הם עצמם: ויטו - דבר אחר דהיינו המשפט, ורבותינו אמרו לא חטאו בני שמואל אלא לא הלכו בדרכי אביהן שהיה מחזר בכל מקומות ישראל ושופטן בעריהן והם לא עשו כן כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם:

(ד) וַיִּתְקַבְּצוּ כּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה:(ה) וַיּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִם: בהנחה שפירוש זה נכון וחטאם של בני שמואל היה בזה שלא יצאו מתחום העיר שחיו בה, אם כך: מה הבעיה? הרי אלה רק שנים מתוך הסנהדרין קטנה(23) או גדולה(70)? וסנהדרין הייתה בכל עיר ועיר, לפי סיפורי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? אם כך: מדוע בני שמואל צריכים לשוטט בין הערים? ובהנחה שהיו כביכול בני שמואל ראשי סנהדרין, האם הסנהדרין הגדולה לא אמורה לשבת ליד בית המקדש או ליד אוהל מועד? ובהנחה שאין חובה כזו שסנהדרין תהיה ליד המקדש/אוהל מועד, מדוע רק בני עלי נחשבים כלוקחי שוחד, ולא כל הסנהדרין שהיו עימהם? ובהנחה שהסכמנו גם על זה מדוע לא נחשבים היום כל "רבני ישראל" כלוקחי שוחד, הרי צריכים לרוץ אליהם ולא הם באים אל העם? האם יכול להיות שבגלל "הצדיקים" המכוערים שיש לנו היום, כולנו סובלים?

רד"ק שופטים בבאר שבע. ספור זה להודיע כי לא הלכו בדרכי אביהם שהיה הולך וסובב על הערים שלא להטריח את כל ישראל לבא אליו למשפט והם לא די להם שלא עשו זה אלא שישבו בקצה ארץ ישראל כי באר שבע היה בקצה ארץ ישראל כמו שאמר הכתוב מדן ועד באר שבע כי אלה שתיהן היה קצות ארץ ישראל ועדיין אלו היה האחד יושב בדן והאחד בבאר שבע לא היה רע אבל שניהם היו שופטים בבאר שבע להטריח ישראל לבא אליהם ולהרבות שכרן, ואמרו רבותינו ז"ל בני שמואל לא חטאו אלא לפי שלא היו מחזירין בכל מקומות ישראל וישבו בבתיהם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם מעלה עליהן הכתוב כאילו לקחו שוחד ומהם אמרו חלקם שאלו בפיהם ומהם אמרו מתנות נטלו בזרוע ולפי פשט הפסוק נראה שחטאו: אם כך: לפי פרשנות "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כל הבעיה הייתה בעיית המרחק? כל מה שכתוב הוא "כאילו כתוב" אבל אין הכוונה כפשט הכתוב? השאלה העיקרית לכל הפרשנויות המוזרות והמגוחכות האלה, היא מדוע כותב התנ"ך מעלים מאיתנו את הסיפורים האמתיים והכל הוא ב"כאילו"? מה הרעיון בכתיבת ספר לימוד, אם אינך כותב אותו ברור, וכדי להבין אותו צריך הסבר מיוחד? ומה פירוש "ולפי פשט הפסוק נראה שחטאו"? את מי מעניין פשט הכתוב אם אינו נכון? האם יכול להיות שהרד"ק בעצם מפקפק בפרשנות הגמרא?

שמואל א ז (טו) וַיִּשְׁפּט שְׁמוּאֵל אֶת-יִשְׂרָאֵל כּל יְמֵי חַיָּיו:(טז) וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית-אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה:(יז) וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה: האם ראש הסנהדרין, היה מטייל בין בתי המשפט? מדוע שמואל צריך לטייל בין הערים? האם אין סנהדרין בכל עיר? מהיכן למד זאת שמואל, שצריך לטייל בין הערים? הרי עלי הכהן היה לפניו והוא לא טייל בין הערים? מדוע כתובים או מוזכרים רק ארבע מקומות שבהם טייל שמואל? האם שמואל הטריח את כל יושבי הצפון לבוא אליו, ולא הלך הוא אליהם לפי הסיפור? מה עם יושבי הדרום הרחוק מתי היה אצלם שמואל? הרי רק על ארבעה מקומות מְסַפֵּר כותב התנ"ך?

איך נסביר את כל הפס' הבאים? הרי יש ציווי תורה לבית משפט בכל עיר? ולא שהסנהדרין תטייל?

דברים טז (יח) שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל- שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק:  אם זה הציווי למנות סנהדרין לכל עיר ועיר? מדוע צריכים בני שמואל לטייל בין הערים? כתוב שהם היו שופטים בבאר שבע, ואביהם עוד היה חי, אם שמואל היה ראש הסנהדרין הגדולה, הרי בניו היו ראשי סנהדרין קטנה של עיר? ולא היו צריכים לטייל בין הערים.  

האם על ראש הסנהדרין הגדולה חובה לישב בירושלים? הרי ציווי תורה לעלות "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה" כאשר "יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט"? האם אלוהים או משה טעו, בציווי זה? הרי בדברים יז (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:(ט) וּבָאתָ אֶל-הַכּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:(י) וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:(יא) עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמעַ אֶל-הַכּהֵן הָעמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל-הַשּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:(יג) וְכָל-הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד: איך מסתדר הפירוש, שבני שמואל מפני שהטריחו את העם לבוא אליהם, נקראו לוקחי שוחד? עם הפסוקים כאן, שהרי במפורש כתוב "וְקַמְתָּ וְעָלִית... וְאֶל-הַשּׁפֵט"? לא כתוב וקם וטייל השופט אליך?

איך מסתדרת הפרשנות שבני שמואל הטריחו את העם לבוא אליהם, לכן נקראו לוקחי שוחד, עם הסיפור הבא?

בשמות יח (יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב:(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ:(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:(כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:(כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר:(כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:(כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם:(כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ: רחמנא ליצלן, משה נותן לעם ישראל לבוא אליו? ולא ולך משה אל העם? האם גם משה נחשב ללוקח שוחד?ומדוע לא מחשיב כותב התנ"ך את משה כלוקח שוחד?

איך מסתדר הסיפור הבא? מדוע דבורה אינה נחשבת כלוקחת שוחד?

שופטים ד (ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא: (ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט: מדוע על דבורה הנביאה לא נאמר שלקחה שוחד? הרי היא יושבת במקום אחד וכולם עולים אליה? הרי מה הפרוש של "וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט"?  

(ו) וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן: מה פרוש "וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא"? מדוע דבורה אינה הולכת אל ברק? דבורה הנביאה קוראת לברק אליה? ממתי ממנים ראש סנהדרין אישה? או שופטת אישה? הרי הלכה שאין ממנים אישה לשום שררה בישראל. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה (ה) אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש. האם האלוהים אינו מקיים את "תורתו" = "התושב"ע"?

איך מסתדר הסיפור הבא? הרי גם דוד אינו נחשב כלוקח שוחד?

שמואל ב טו (א) וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:(ב) וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם וְעָמַד עַל-יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר וַיְהִי כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ רִיב- לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיּאמֶר אֵי-מִזֶּה עִיר אַתָּה וַיּאמֶר מֵאַחַד שִׁבְטֵי- יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ:(ג) וַיּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכחִים וְשׁמֵעַ אֵין-לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ:(ד) וַיּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי-יְשִׂמֵנִי שׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבא כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ רִיב- וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו:(ה) וְהָיָה בִּקְרָב-אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק- לוֹ:(ו) וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-יָבאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת-לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל: האם דוד המלך הטריח את העם שיבואו אליו למשפט? מדוע לא נאמר על דוד שלקח שוחד כבני שמואל? הרי גם דוד מטריח את העם?

איך מסתדר הסיפור הבא?

מלכים ב טו (א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן-אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה:(ב) בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלָם:(ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכל אֲשֶׁר-עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו:(ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא- סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:(ה) וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצרָע עַד-יוֹם מתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן-הַמֶּלֶךְ עַל-הַבַּיִת שׁפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ:(ו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: מדוע יותם בן המלך לא מסתובב בארץ ושופט את העם? או מדוע אינו נקרא לוקח שוחד?

איך מסתדרת הפרשנות הטיפשית שבני שמואל נחשבו כלוקחי שוחד? אפילו/למרות שלא לקחו שוחד? עם המשנה והגמרא הבאים? פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא פסוק (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני:  ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: הרי אם משה "מסר" תורה, ונביאים, (לפי הגמרא)? הרי ידע משה שהוא צריך ללכת אל העם ולשפוט אותו? לא להטריח את העם לבוא אליו? אחרת יחשב משה כלוקח שוחד, כבני שמואל? הרי בני שמואל מפני שהטריחו את העם לבוא אליהם נחשבו כלוקחי שוחד, ללא שחטאו בשוחד? מדוע משה לא נחשב כלוקח שוחד?

איך מסתדר סיפור דבורה הנביאה עם הגמרא הזו, הרי גם דבורה יושבת ושופטת את העם מבלי לזוז ממקומה, ואינה נחשבת כלוקחת שוחד?

בהנחה שקשקוש זה נכון, מפני שהטריחו בני שמואל את העם לבוא אליהם, נחשבו כלוקחי שוחד, אם כך: במקרה של דבורה הנביאה, ומשה, שחיו לפני סיפור בני שמואל, יכול להיות שפספסו את הסיפור הזה על בני שמואל, לכן לא נחשבו משה ודבורה כלוקחי שוחד, אבל, מה על דוד מלך ישראל, האם לא למד/קרא דוד, שבני שמואל נחשבו לוקחי שוחד מפני שהטריחו את העם אליהם למשפט?

וה"שמות רבה" מוצא פסול במשה?

שמות רבה פרשה טז ד"ה ד ד"א משכו ד ד"א(דבר אחר) משכו וקחו לכם צאן, הה"ד(הדא הוא דכתיב) (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה', וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, בא וראה כמה בין משה לשמואל, משה היה נכנס ובא אצל הקב"ה לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקב"ה בא, שנאמר (ש"א =שמואל א'= ג) ויבא ה' ויתיצב, למה כך? אמר הקב"ה: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח) וישב משה לשפוט את העם, אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א =שמואל א'= ז) והלך מדי שנה בשנה, אמר הקב"ה: משה שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור, אבל שמואל שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה', וכן מצינו ביהודה על שהציל ג' נפשות תמר ושני בניה מן האש, הציל הקב"ה ג' בניו מן האש, ומי הם חנניה מישאל ועזריה, הוי פלס ומאזני משפט לה', וכן במצרים היו משועבדים ישראל פ' שנה והיה המצרי הולך במדבר ותופס איל או צבי ושוחטו ושופת את הסיר ומבשל ואוכל וישראל רואין ולא טועמין, שנאמר (שמות טז) בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע, לא כתיב באכלנו מסיר הבשר אלא בשבתנו שהיו אוכלין לחמם בלא בשר, א"ל הקב"ה אתם זינקתם את בני בבשר שהייתם אוכלין ולא הייתם נותנין להם אף אני אעשה לבני שישחטו את הצאן שאתם משתחוים להן והן אוכלין ואתם נמסים, למה שאני דיין אמת, הוי פלס ומאזני משפט לה', לכך נאמר משכו וקחו לכם צאן.

לסיום: לא הבנתי את "שמות רבה", בתחילה טען שמשה ושמואל שווים, ולאחר מכן הביא ראיה ששמואל היה יותר טוב ממשה, בזה שלא הטריח שמואל את עם ישראל לבוא אליו למשפט כמשה,ואפילו שהאלוהים מעריך את שמואל יותר ממשה, ולא מטריח האלוהים את שמואל אליו, אלא הולך האלוהים אל שמואל, שלא כמשה שהטריחו האלוהים את משה לבוא אליו,ובהנחה שנכון דבר ההבל הזה, של ה"שמות רבה", מדוע לא נחשב משה אצל כותב התורה כבני שמואל כלוקח שוחד?

איך נעלם ל"שמות" רבה שבפס' שהוא מביא כראיה ב"(תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו," מופיע גם אהרון אחיו של משה?והיכן אהרון נמצא בכל גרסת הפירוש הזו?שהרי אהרון כהן גדול, ושמואל לוי? מה השוויון בין אהרון ושמואל? או שלא חשוב ל"שמות רבה", כי בין כה וכה הפרשנות הזו שטות, לכן: גם אם יש מילים שלא מסתדרות לשמות רבה, הוא פשוט לא מתייחס אליהן, וכאילו אינן קיימות? והשמות רבה הפך ברגע מפרשן לבת יענה? רואה מה רוצה, וטומן ראשו בחול כאשר אינו רוצה לראות.

איך מסתדר הקשקוש של שמות רבה עם הפרשנות הבאה על משה של הרמב"ן בדברים פרשת האזינו פרק לב (מ) ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו, עליו השלום:

האם הרמב"ן והשמות רבה, קיבלו, כל אחד, "מסורת" "תושב"ע" שונה?