אישה גויה נאה?
רש"י דברים ז (ב) לא תחנם - לא תתן להם חן. אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר אל תתן להם חנייה בארץ:
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א ד"א: לא תחנם - לא תתן להם חן. מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו. מיתיבי: מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר: +תהלים קד+ מה רבו מעשיך ה'! ואף ר"ע(רב עקיבא) ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה, רק - שהיתה באה מטיפה סרוחה, שחק - דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה - דהאי שופרא בלי עפרא! ורב, אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות, אומר: ברוך שככה ברא בעולמו. בהנחה שיש איסור, האם לרשב"ג ולרב עקיבא יש היתר? האם יש אנשים שהם מעל חוקי האלוהים? הרי הגמרא היא "מסורת", "תורה" "שבע"פ" שנמסרה מהאלוהים בסיני, תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. (הערת שוליים: לאן נעלמו הכהנים/הלווים "מהמסורה"? רש"י דברים לא (ט) ויכתוב משה וגו' ויתנה - כשנגמרה כלה(כולה), נתנה לבני שבטו:)
משנה מסכת גיטין פרק ט משנה י בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר (דברים כ"ד) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו: נשלמה מסכת גיטין
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף צ עמוד א מתני'. בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: +דברים כ"ד+ כי מצא בה ערות דבר; ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר; ר' עקיבא אומר: אפי' מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ': +דברים כ"ד+ והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט דף יג טור ב מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוי' כלום כל הגוי' כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות אמר רבי אחא כי מי יחובר וגומר אפילו אותם שפשטו ידיהם בזבול יש להם בטחון לקרבן אי איפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול לרחקן אי איפשר שעשו תשובה עליהן הוא אומר וישנו שנת עולם ולא יקיצו רבנן דקיסרין אמרי קטני גוים וחיילותיו של נבוכד נצר אין חיין ואין נידונין עליהן הכתוב אומ' וישנו שנת עולם וגומר העובר לפני בתי עבודה זרה או' בית גאים יסח ה' ר' יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי ראה אותם מזבלין לעבודה זרה או' זובח לאלהים יחרם הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס אומר ברוך משנה את הבריות את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר ברוך דיין האמת מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו אבל אם היה כן ממעי אמו אומר ברוך משנה את הבריות הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה לא כן אמר ר' זעירא
רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יג הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך שככה לו בעולמו, היוצא לשדות ט או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם.
