אוי לרבנות שמקברת את בעליה?
הושע א (א) דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
רש"י: דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגומר - ארבעה מלכי'ם הללו קפח בימיו שהאריך שנים בחיי כולם מכאן אמרו אוי לה לרבנות שמקברת את בעלי'ה: למי מתכוון רש"י כאשר הוא אומר "אוי לה לרבנות שמקברת את בעלי'ה"? האם כוונתו למלכים? או האם כוונתו להושע? הרי אם כוונתו להושע, הרי בעצם מה שאומר רש"י שאריכות ימים אינה טובה, אם כך: בעצם הרעיון בהבטחת האלוהים לאריכות ימים כאילו אינה לטובה? ואם למלכים כוונתו הרי איך אפשר לומר על אדם שנפטר מן העולם לפני גיל שישים צדיק? וכתבתי גיל שישים, מפני שמאה עשרים שנה ניתנו לאדם, כך שלפחות יעבור חצי חייו, בראשית ו (ג) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: תהלים נה (כד) וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
