אֶסְתֵּר

אסתר א (יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ: רש"י ותמאן המלכה ושתי - רבותינו אמרו לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת. ויקצף - ששלחה לו דברי גנאי: מדוע שיזמין אותה עירומה? ואיך יכול להיות שאותו המלך שמזמין את אישתו עירומה, לפני כל העולם, פתאום כועס שמישהו רק יושב על המיטה של אשתו? אסתר ז (ח) וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ:

אסתר א (כב) וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ:  רש"י ומדבר כלשון עמו - כופה את אשתו ללמד את לשונו אם היא בת לשון אחר: התחתנו עם נשים שלא יודעות את השפה? מדוע?

אסתר ב (ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת: רש"י לו לבת - רבותינו פירשו לבית לאשה: אם "לאישה", אז איך הייתה אסתר בתולה? אסתר ב (ב) וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה: איך אסתר בתולה אם היא אשת מרדכי? האם לא שכב מרדכי עם "אשתו"?

אסתר ב (י) לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד: רש"י  אשר לא תגיד - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה: איך עמה ומולדתה הפכו להיות משפחתה? ואם רצה מרדכי שלא ייקחו אותה, יכול היה לומר שאשתו היא, או שאינה בתולה? אולי פחד שאם ידעו שהיא יהודיה יזרקו אותה? ואיך מסתדר הפירוש הבא של הספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ב לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה. ולמה אמר לה מרדכי שלא תגיד, שהיה בורח מן השררה ומן הגדולה, אמר מרדכי שאם תאמר זהו שגידל אותי, ויתן לי שררה, א"ל הקב"ה אתה בורח מן השררה, חייך שאני מגדלך, שהיה המלך אומר לה מי את, ואצל מי גידלת, ואעשה אותם שרים, ושלטונים ומלכים אעמיד מהם, ולא הגידה אסתר. ד"א חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל מירושלים אינם מכובדים על העמים, שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקב"ה, וידעו שאסתר קרובתי היא, וילכו ויאמרו למלך אשתך יהודית היא, ויכרתו את בית אביה ואת עמה, לכך צוה עליה אשר לא תגיד, אעפ"כ לא זז המלך ומביט עליה כל היום, שהיו אומרים יהרגו אותה כאשר הרגו את ושתי, האם אין "מסורת" מדויקת מדוע עשה זאת מרדכי? מדוע צריך הספרי דאגדתא פירוש "דבר אחר", הראשון אולי לא מוצלח? והוא מנחש ואינו יודע ממש מה היה שם? ואיך מסתדר הפירוש האחר, שהרי מדוע שיהרגו את כל היהודים אם ידעו שהיא יהודיה? הרי יכול להיות שהיו גם נשים מעמים אחרים, מדוע שלא יהרגו גם את העמים האחרים מפני שיש בת אחת שלהם אצל המלך?

אסתר ב (יא) וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶֹה בָּהּ: רש"י ומה יעשה בה - זה אחד משני צדיקים שניתן להם רמז ישועה דוד ומרדכי דוד שנאמר (שמואל א יז) גם את הארי גם הדוב הכה עבדך אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוך עליו להלחם עם זה וכן מרדכי אמר לא אירע לצדקת זו שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע לישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה: הרי פרוש זה סותר את הפרוש לפסוק הקודם? בפס' הקודם פירש רש"י שלא ידעו את משפחתה וישלחוה, אם כך מדוע שישלחוה אם היא צריכה להושיע את ישראל? והאם מותר ליהודיה לשכב עם גוי ערל, אפילו הוא מלך? האם לא היה כדאי שתמות על "קידוש השם"? ואיך מרדכי חושד בצדיקה שתימלט מהפורענות? אסתר ד (יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים:(יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: היא נשלחה כדי להציל את ישראל רק שהיא עוד לא יודעת או מודעת? הצדיק מרדכי לא יידע את אשתו שהיא צריכה לשכב עם גוי ערל כדי להציל את עם ישראל מהבעיה שהוא עצמו יצר לעם ישראל? בזה שלא השתחווה להמן למרות שאין שום איסור כזה בהלכה?

אסתר ב (יג) וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ:(יד) בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם: רש"י אל בית הנשים שני - השני: לאחר ששהתה עם המלך לילה כבר אינה בתולה ולכן הועברה לבית הפילגשים,

אסתר ב (יז) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָֹּא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי: רש"י מכל הנשים - הבעולות שאף נשים הבעולות קבץ: אם כך: מדוע בהמשך הפסוק מדגיש הכותב "מִכָּל הַבְּתוּלֹת"?  הרי היה יכול להשאיר מכל הנשים? לא משנה, לרש"י מותר לכתוב שטויות הטיפשים לא ישימו לב?

אסתר ב (כב) וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: רש"י ויודע הדבר למרדכי - שהיו מספרים דבריהם לפניו בלשון טרסי ואין יודעים שהיה מרדכי מכיר בשבעים לשונות שהיה מיושבי לשכת הגזית:  איך היה מרדכי מיושבי לשכת הגזית? הרי 1) אינו בן לוי, 2) בן כמה היה? הרי בפרוש לאסתר א (א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה: רש"י ויהי בימי אחשורוש - מלך פרס היה שמלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל. האם בלשכת הגזית ישבו ילדים או זקנים? הרי גם אם היה בן שלושים כשגלה מירושלים, כורש בסוף שבעים שנה ציווה על בנית בית המקדש, וכורש מלך לפחות עוד כמה שנים, אם כך: עכשיו מרדכי צריך להיות בן למעלה ממאה שנים?  

ומדוע היו צריכים יושבי הגזית לדעת שבעים לשון? ואם היו כל כך "חכמים" איך תעו נגד האלוהים? ומדוע "הצדיק" מרדכי לא עלה עם עזרא ונחמיה לארץ ישראל?

מה יש לזקן בן למעלה ממאה לעשות עם נערה שבפרוש לפרק ב פס' (ז) אמרו "חכמים" אישתו? אם כך איך מסתדרת הלכה הבאה? הרי אם נערה היא עד גיל עשר וחצי שנים? רמב"ם הלכות אישות פרק ב הלכה (א) הבת, מיום לידתה עד שתהיה בת שתים עשרה שנה גמורות  היא הנקראת קטנה, ונקראת תינוקת; ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה, אינן אלא כשומה. אבל אם הביאה שתי שערות למטה בגוף במקומות הידועות להבאת שיער, והיא מבת שתים עשרה שנה ויום אחד ומעלה - נקראת נערה. והבאת שתי שערות בזמן הזה, נקרא סימן התחתון: הלכה (ב) ומאחר שתביא סימן התחתון, תיקרא נערה עד שישה חודשים גמורים; ומתחילת יום תשלום השישה חודשים ומעלה, תיקרא בוגרת, ואין בין נערות לבגרות, אלא שישה חודשים בלבד: אסתר ב (ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:

אסתר ד (טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: רש"י  אשר לא כדת - שאין דת ליכנס אשר לא יקרא, ומ"א אשר לא כדת שעד עתה באונס ועכשיו ברצון. וכאשר אבדתי אבדתי - וכאשר התחלתי לילך לאבוד אלך ואמות, ומ"א כאשר אבדתי מבית אבא אובד ממך שמעכשיו שאני ברצון נבעלת לגוי אני אסורה לך: זקן בן למעלה ממאה, וילדה בת שנים עשר וחצי?  ואיך מסתדר כל ההבל הזה שמרדכי ואסתר היו ביחסים ביניהם עם הגמרה הבאה ופרשנות רש"י שם וההלכה הבאה בהרמב"ם? אמר ר' יהודה אמר רב המשיא את בתו לזקן והמשיא אשה לבנו הקטן והמחזיר אבדה לכותי עליו הכתוב אומר "למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה יהוה לסלוח לו" סנהדרין ע"ו ב  רש"י הבין שאחד אינו יכול לספק את דרישתו של השני לכן אין זה זיווג טוב  הרמב"ם ציטט זאת בהלכה "ולא ישא בחור זקנה ולא ישא זקן ילדה שדבר זה גורם לזנות"  הלכות איסורי ביאה פכ"א הכ"ו (הועתק מספר האגדה ומהותה שכתב אברהם קורמן)

אסתר ג (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְֹּאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָֹּרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ: רש"י אחר הדברים האלה - שנבראת רפואה זו להיות לתשועה לישראל. גדל המלך וגו' את המן - שהק"בה בורא רפואה למכתן של ישראל קודם שיביא המכה עליהם: ומה עם עשרת הרוגי מלכות ועקיבא ותלמידיו? והצדיק מרדכי לא ידע את מה שידעו ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" "שהק"בה בורא רפואה למכתן של ישראל"? אסתר ד (יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים:(יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת: מדוע מרדכי אומר לאסתר "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" האם זה לא ברור למרדכי "שהק"בה בורא רפואה למכתן של ישראל"?

אסתר ג (ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה: רש"י כרעים ומשתחוים - שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: אם עשה המן עצמו אל, הרי שהיה המן גדול מהמלך? ובפסוק הבא כתוב שזו מצוות המלך, גם אם המלך טיפש גמור, הרי לא היה מצווה לעשות אל, את אחד מאנשיו? (ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:

אסתר ג (יד) פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה: רש"י פתשגן - לשון ארמי ספור הכתב דרישממ"נט בלעז. להנתן דת - ציווי הכתב שהיה אומר להנתן חוק גזירת המלך. גלוי לכל העמים - דבר זה:

אסתר ד (טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי:(יז) וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר: רש"י ויעבר מרדכי - על דת להתענות בי"ט ראשון של פסח שהתענ'ית י"ד בניסן וט"ו וט"ז שהרי ביום י"ג נכתבו הספרים: אם כך: מדוע צום תענית אסתר עבר לחודש אדר? מדוע רק יום אחד ולא שלושה? ומה נותן היום שצמים כביכול רק לזיכרון אירוע שקרה לפני מאות שנים או אלפי שנים? הרי לא צמים מפני שרוצים לבקש רחמים מהאלוהים? וכדי שלא יטען מישהו על צום גדליה, (שגם הוא לטעמי מיותר), בהנחה שנקבל את צום גדליה, הרי אחריו יש מסר חשוב לזכור ולהזכיר רצח פוליטי שהיה לפני שנים.

אסתר ה (א) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת: רש"י מלכות - בגדי מלכות ורבותינו אמרו שלבשתה רוח הקדש כמו דאת אמר (דברי הימים א י"ב) ורוח לבשה את עמשי:

(ג) וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ: רש"י עד חצי המלכות - דבר שהוא באמצע ובחצי המלכות הוא בית המקדש שהתחילו לבנותו בימי כורש וחזר בו וצוה לבטל המלאכה ואחשורוש שעמד אחריו גם הוא ביטל המלאכה ופשוטו של מקרא אף אם תשאלי ממני חצי המלכות אתן לך: מה הקשר למקדש?

(ח) אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשֹוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶֹה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶֹה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ: רש"י ומחר אעשה כדבר המלך - מה שבקשת ממני כל הימים לגלות לך את עמי ואת מולדתי: זה כל מה שמעניין את המלך? והמלך שאל את אסתר כל הימים מאיזה עם היא והיא לא רצתה לגלות? מלך שמשמיד את אשתו מפני שסירבה להגיע אליו?

(י) וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: רש"י ויתאפק - נתחזק לעמוד על כעסו כי היה ירא להנקם בלא רשות, ויתאפק, אישט"ניר בלע"ז: והרי בפרק ג בפסוק ב  פירש רש"י שמינה המן עצמו לאלוה האם למנות עצמו לאלוה הוא יכול, ולהרוג לא?

אסתר ח (טו) וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה: רש"י ותכריך בוץ - מעטה בוץ טלית העשוי להתעטף:  האם תכריכים אינם בגדי מתים? ובוץ זה טלית?

(יז) וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲליהם:

רש"י מתיהדים - מתגיירים:  מדוע כותב התנ"ך לא קורא לזה גיור? או שאולי הוא לא שמע על המילה הזו גיור?