לא שינו שמם?
ויקרא רבה פרשה לב א"ר(אמר רב) חייא בר אבא כדאי היה גדור ערוה בעצמו שנגאלו ישראל על ידו, רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד'(4) דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה לא שנו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא היו קורין ליהודה רופא ולא לראובן לוליאני ולא ליוסף לסטיס ולא לבנימין אלכסנדרי לא שנו את לשונם להלן כתיב (בראשית יד) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וכאן (שמות ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו וכתיב (בראשית מה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש אז מי הוא האיש בילקוט שמעוני רב אלכסנדרי? ועוד נקרא רב? אלכסנדר הוא שם יהודי?
ילקוט שמעוני הושע רמז תקכט
דאמר ר' אלכסנדרי שלשה חזרו למטעתן (ברמז ר"ה).
ומה יהיה על אונקלוס הגר? ועל כל הרבנים מטעם עם השמות הבאים מהגויים?
אבטליון האם הוא שם יהודי?
תולדותיו של אבא אנטולי
אבא אנטולי - חי בארץ ישראל, בדור הראשון לאמוראים. מובא בירושלמי (דמאי פ"ה ה"ח), ששאל את רבי יהודה בן לוי בענין מעשרות. ספק אם נמנה עם החכמים.
תולדותיו של ר' אבא בר מניומי
ר' אבא בר מניומי -מובא בבבלי (גיטין כ"ט ע"ב), והוא אבא בר מרתא.
זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד א
התחלת הדין ברשעים בגיהנם משתחשך הלילה ועל זה נקראים לילות כמה דאת אמר מפחד בלילות ואמר רבי אלכסנדראי מפחדה של גיהנם.
רבי מרינוס
תולדותיו של אבא נהוראי נהוראי - נראה, שהיה מן התנאים. רבי חנינא ורבי מרינוס מסרו משמו (ב"ר פצ"א - ט').
תולדותיו של רב מרינוס (2) 1. רבי מרינוס - תנא בדור החמישי בזמנו של רבי (ירו', שבועות פ"ו ה"ב). מובא בברייתא "תניא: רבי מרינוס אומר" (כתובות ס' ע"א).
תולדותיו של רב מרינוס (2) 2. רבי מרינוס - אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. לדעתו של הרשב"ם (ב"ב נ"ו ע"א), מסר משום רבי יוחנן (ועיין שם תוספות ד"ה: אין).
תולדותיו של רב מרינוס בריה דרב אושעיא רבה רבי מרינוס בריה דרבי אושעיא רבה - אמורא ארץ ישראלי בדור הראשון - השני. חברו של רבי חנינא, ויחד מסרו בשם אבא נהוראי (ב"ר פצ"א - ט'). חלק עם אביו רבי אושעיא (ירו', גיטין פ"ד ה"ו). ולא חשוב שאין יודעים אם היה תנא? או אמורא? אם בדור חמישי? אם דור שלישי? אם דור ראשון? אבל תושב"ע מסרו מאב לבן במדויק? ואינם יודעים שאחד מהמוסרים אמור להיות הרב מרינוס? ואיך נכנס ליהדות שם כזה מרינוס? האם יכול להיות שבגללו ובגלל שכמותו איננו נגאלים? שהרי בפס' הבאים אצל כולם בני ישראל ניגאלו ממצרים מפני שלא שינו את שמם,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לה עמוד ב גמ'. אמר רבי חייא בר אבא, [זאת אומרת:] חלוקים עליו חביריו על סומכוס, דאמר: ממון המוטל בספק חולקין. א"ל ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא: אמר סומכוס אפילו ברי וברי? א"ל: אין, אמר סומכוס אפילו ברי וברי.
תלמוד בבלי מסכת חולין דף נה עמוד ב ראשי פרקים רבי אלעזר בן אנטיגנוס מה זה הייצור הזה? אנטיגנוס זה שינו או לא שינו שמם?
תלמוד בבלי מסכת חולין דף יט עמוד א והלכתא: משיפוי כובע ולמטה - כשרה, והיינו דשייר בחיטי. רב נחמן אכשר משיפוי כובע ולמטה, אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב נחמן: כמאן? לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי יהודה! אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, אנא שמעתא ידענא, דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, ואמרי לה א"ר אבא בר זבדא א"ר חנינא, ואמרי לה א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי: משיפוי כובע ולמטה - כשרה. ואריב"ל: מוגרמת דרבנן כשרה לרבי יוסי בר' יהודה, ודרבי יוסי ברבי יהודה כשרה לרבי חנינא בן אנטיגנוס. פשיטא! מהו דתימא ר"ח בן אנטיגנוס אדרבנן קאי, קא משמע לן. ואימא ה"נ! א"כ העיד עליה מיבעי ליה. והלכתא כר' חנינא בן אנטיגנוס, חנינא בן אנטיגנוס, והלכה כדבריו?
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף עו עמוד (ב) אתו לקמיה דרב יוסף, אמר להו, תנינא. +דברים יז+ שום תשים עליך מלך... מקרב אחיך - כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך. אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו מישראל - מקרב אחיך קרינא ביה. הלכך, רב ביבי דגברא רבא הוא ליעיין במילי דשמיא, ומר ליעיין במילי דמתא. אמר אביי: הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה, לאשרי כרב אדא בר אהבה, דידע למהפיך ליה בזכותיה. רבי זירא מטפל בהו. רבה בר אבוה מטפל בהו. במערבא, אפילו ריש כורי לא מוקמי מינייהו. בנהרדעא, אפי' ריש גרגותא לא מוקמי מינייהו.
רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה (ד) אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות א בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך. מה פרוש אין ממנים מלך מקהל גרים ואפילו לאחר כמה דורות? מה זה גר לאחר כמה דורות? ואיך לא למדו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שמקל וחומר אם מנהיג שאינו רוחני אסור שיהיה מקהל גרים? מנהיג רוחני מותר שיהיה מקהל גרים? שהרי איך יש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? פרשנים? כותבי הלכה? רבנים? בני גרים?
ספר החינוך מצוה תצח ד"ה שלא למנות
שלא למנות מלך על ישראל כי אם מבני ישראל
שנמנענו מלהקים עלינו מלך איש שלא יהיה מזרע ישראל ואפילו יהיה גר צדק, ועל זה נאמר [דברים י"ז, ט"ו], לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ואמרו זכרונם לברכה בספרי [כאן] לא תוכל לתת עליך איש נכרי, זו מצות לא תעשה. וכמו כן שאר המינויין אין ראוי שנמנה עלינו בדבר מהדברים לא מינוי תורה ולא מינוי מלכות איש שיהיה מקהל גרים עד שתהא אמו מישראל מדכתיב שום תשים וגו', ודקדקו זכרונם לברכה [קידושין ע"ו ע"ב] כל שימות שאתה משים עליך לא יהיו אלא מקרב אחיך.
שורש המצוה ידוע, כי מהיות הממונה לראש נשמע לכל בכל אשר ידבר, צריך להיות על כל פנים מזרע ישראל שהם רחמנים בני רחמנים, כדי שירחם על העם שלא להכביד עולם בשום דבר מכל הדברים, ויאהב האמת והצדק והיושר, כידוע בכל שהוא ממשפחת אברהם אבינו ע"ה שיש בה כל טובות אלו, וכעין שאמרו חכמי הטבע שטבע האב צפון בבניו.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [שם] שאין מעמידין אלא מזרע ישראל ראש שררה, ואפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות. ואמרו גם כן [שם פ"ב ע"א] שאין מעמידין מלך ולא כהן גדול לא ספר ולא בלן ולא בורסי, ולא מפני שיהיו פסולים למלכות, אלא מפני שאומנותן נקלה מזלזלין בהם העם לעולם, ומי שיעשה במלאכות אלו אפילו יום אחד נפסל לשררות אלו.
במלכות ישראל כבר זכה בו דוד וזרעו לעולם ואין בידינו עוד לשנותה, כמו שאין בידינו עוד לשנות הכהונה מזרע אהרן, שנאמר עליו [שמואל ב' ז', ט"ז] כסאך יהיה נכון עד עולם, ובביאור אמרו זכרונם לברכה [קהלת רבה פרשה ז'] כתר מלכות זכה בו דוד, וכל המאמין בתורת משה יודה על זה. ויתר פרטי המצוה מבוארים במקומות מיבמות וסנהדרין וסוטה ונדה, וכבר כתבתי קצת בדיני המלוכה כמנהגי למעלה בסדר זה עשה ג' [מצוה תצ"ז]. אם כך: מדוע חשוב אם אגריפס אחינו או לא? הרי נתנה מלוכה לדוד וזרעו ואין לשנותה? האם ישראל לא קראו את ספר החינוך?
נוהג איסור זה לענין מלוכה בזמן שישראל על אדמתן בישובן, והיא מן האזהרות שהן על כלל הצבור. ולענין שאר שררות שבישראל נוהג איסור זה בכל מקום שהם, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל. אם כך: איך יש חכמים? פרשנים? כותבי הלכה? רבנים? שהם בני גרים?
ומשורש המצוה אתה דן שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים, והממנה אותם מפני קורבה או מיראתו להם או להחניפם לא תסור רעה מביתו ועל קדקדו חמסו של אותו רשע ירד, ומי שלא יירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו, שכרו יהיה אתו מאת השם תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ.
