קהלת על המתים
קהלת ט (א) כִּי אֶת כָּל זֶה נָתַתִּי אֶל לִבִּי וְלָבוּר אֶת כָּל זֶה אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם הַכֹּל לִפְנֵיהֶם:(ב) הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא:(ג) זֶה רָע בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל וְגַם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים:
(ד) כִּי מִי אֲשֶׁר יבחר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן ? כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת:
(ה) כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם:
(ו) גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: האם שלמה המלך החכם באדם לא שמע על דיבור עם צדיקים בהליכה לקבריהם? ועל האפשרות ש"יסנגרו" לפני האלוהים? הרי אם אין להם השפעה תחת השמש איך יכולים לסנגר על אנשים החיים תחת השמש? הרי בהנחה שהתפללתי על קברו של צדיק, והשתנה גורלי, הרי יש השפעה ל"צדיק" המת, על הנעשה תחת השמים? האם שלמה המלך החכם באדם לא ידע על האפשרות הזו? או ש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" החליטו להביא לנו מאמונת העמים שהם ישבו ביניהם, בגלויות?
(י) כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה: האם שלמה המלך החכם באדם פספס איזה חלק בהבנה? הרי מה פרוש אין כלום שם, להיכן שאנו הולכים? ומדוע הוא מדבר על השאול, האם כולם הולכים לשם? או שיש אחרים שהולכים למקום אחר? או שאולי לא שלמה המלך החכם באדם פספס בהבנה, וכולנו יורדים שאולה, ואל חשש כי אין שם כלום, ורק "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" עיגלו מעט את הפינות, מפני החשש למות, של בני האדם, והעתיקו מהעמים האחרים שבהם יש אמונות על "עולם הבא", גן עדן וגיהינום, בעולמות אחרים, או סוג של חיים אחרים?
