x
בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    טפח באישה ערווה?    כי יפלא ממך דבר למשפט?    יקום נביא או חלם חלום?
   האם "חכמים" סוטים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    12 אבות נישאו לגויות?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   שאלות ותשובות    מי כתב את התורה?    עולם הבא?    על גימטריה בתנ"ך.    שמעון בר יוחאי
   שכינה?    פסח    משלם לאדם כפועלו    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.
   רשב"ם וסבא רש"י    ככל אשר יורוך?    נחמן מברסלב צדיק?    המקל    ירבעם והנביא מסר לחיים
   אל תפלל לא לתפילה    פתק בכותל?    ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    פיגול    הבנת הנקרא
   ודרשת וחקרת ושאלת היטב    ניסיון    מצאת כי תדרשנו    בשמו תשבע    המילה אלוהים קדושה? אלוקים?
   בתי כנסת?    מסורת ממשה לאן נעלמו כהנים?    הכל מכתוב כתוב מראש?    הוכח תוכיח צופה    רחב הזונה
   נישואין חובה?    לא תבשל גדי בחלב אמו?    חשוב חשוב    אלוהים? שטן?    שאלות בראשית א ב 5
   יום תנ"כי?    כהן = מורה?    גר גרים גיור    וקשרתם מה זה?    וקשרתם?
   וקשרתם על? על מה?    מאמין ואינו מקיים    שומרים על התורה השבת החג?    לשמור? להגן? "ולהילחם" את מלחמות יהוה?    דגל, מאמין ואינו מקיים,
   ברכות מוזרות    מי הוא אליעזר?    ספר הזהר?    יצחק ומצרים    נפש תחת נפש ממון?
   אדם?    איש?    ט באב?    אגרת הגר"א    מהו מלאך
   הרמב"ן על ימין ושמאל    על ימין שמאל?    ימין שמאל דרך אמצעית    לא תסורו ימין ושמאל?    וימאס ברכה מועלם
   אלוהי עץ ואבן    אלוהי כסף וזהב עץ ואבן

הַאִם מי הוא יהודי, נקבע לפי הָאֵם? או האב?

בראשית כ פרשת וירא (יב) וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה: רש"י אחותי בת אבי היא - ובת אב מותרת לבן נח שאין אבות לעוע"א(לעובדי עבודת אלילים). הַאִם הקביעה שהָאֵם היא הקובעת את דתו/לאומיותו/יהדותו, של הוולד, אינה בעצם קביעה "שאין אבות לעם ישראל"? הרי אִם הָאֵם קובעת את יהדותו של הוולד הרי אין האב נחשב? הַאִם בעצם הקביעה/הלכה "שאין אבות לעוע"א(לעובדי עבודת אלילים)." שהחילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" על הגויים, התהפכה על היהדות? כסף משנה הלכות עדות פרק יג הלכה ב ואמר רבא נמי התם (דף צ"ח) דאמור רבנן אין אבות לעכו"ם לא תימא, משום דשטופי זמה דלא ידיע אבל ידיע חיישינן, איך נסתדר עם הסברו של הכסף משנה: על השאלה מדוע אבות הגויים אינן נחשבים? עונה הכסף משנה: שאבות הגויים אינם נחשבים, מפני שאיננו יודעים מי הוא האב, הרי הם שטופי זימה, וכל אחד יכול כביכול לשכב עם אשת חברו, וכך איננו יודעים מי הוא אבי היילוד? הרי בזה שקבעו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שהָאֵם קובעת את יהדותו של הוולד, בעצם יצרו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" מצב שגם אצל עם-ישראל אין יודעים מי הוא האב? האם האלוהים הפעיל את "ומשלם לאדם כפועלו"? הַאִם בעצם הפך עלינו האלוהים את ההלכות שהמציאו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב ותני: כל הפוסל - פסול,... ואמר שמואל: במומו פוסל. מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה י: וכל הפוסל, פסול. רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה (טו) כל משפחות בחזקת כשרות, ומותר לישא מהן לכתחילה; ואף על פי כן, אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו תמיד, או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או ראית איש שהוא מרבה מריבה עם הכול ועז פנים ביותר - חוששין להן, וראוי להתרחק מהן, שאלו מיני פסלנות הן: הלכה (טז) וכן כל הפוסל את אחרים תמיד, כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים, ואומר עליהן שהן ממזרים - חוששין לו, שמא ממזר הוא; ואם אמר עליהן שהן עבדים, חוששין לו שמא עבד הוא, שכל הפוסל, במומו הוא פוסל: הלכה (יז) וכן כל מי שיש בו עזות פנים, או אכזרייות, ושונא את הברייות, ואינו גומל להן חסד - חוששין לו ביותר, שמא גבעוני הוא, שסימני ישראל האומה הקדושה - ביישנים, רחמנים, וגומלי חסדים; ובגבעונים הוא אומר "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא, ב) - לפי שהעיזו פניהם, ולא נתפייסו, ולא ריחמו בני שאול ולא זכרו לישראל חסד למחול לבני מלכם, והם עשו עימהם חסד והחיום בתחילה: הרי כל בני האדם נבראו בצלם, וכולם בניו של אדם, מלאכי ב (י) הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ: מצודות דוד ואמר הלא אב אחד לכלנו כי כלנו בני אדם הראשון אנחנו ויש לנו קירבה מפאת הגוף, והלא אל אחד בראנו ר"ל הלא נפשות הישרים אצולות מאתו ממקור מחצבת הקדש ויש א"כ לנו קורבה מפאת הנפש.

מצודת דוד איוב פרק לא (טו) הלא בבטן - וכי הוא נופל וגרוע ממני הלא מי שעשה אותי בבטן אמי הוא עשה אותו בבטן אמו ואת כלנו הכין ברחם אחד הוא רחם חוה אשר היתה אם כל חי וא"כ(ואם כן) אנשים אחים אנחנו: כולנו בני אדם הראשון? האם גם הגויים? דברי הימים א א (א) אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ:(ב) קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד:(ג) חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לָמֶךְ:(ד) נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת: מנח באים כל בני האדם היושבים היום על הכדור ואם נח בן אדם הרי בניו כולם בני אדם,

רש"י במדבר כד (יז) כל בני שת - כל האומות, שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון:

רש"י מלאכי ב (טו) ולא אחד עשה - הקב"ה לאדם וחוה תחילה:ושאר - הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם:

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ז ר' יהושע ב"ל(בן לוי) אמר: אמר דוד אם דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך זה משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה,  דברים רבה פרשה ו ד"ה ט זש"ה(זה שאמר הכתוב) (תהלים נ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אמר ר' יוחנן אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך סוף בבן אומתך תתן דופי,

בראשית מו (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:(ו) וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ:(ז) בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה: מדוע אין לנו זֵכֶר מבנות יעקב, ונכדותיו? הרי הן לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" היו צריכות להיות הקובעות את "יהדות" הבנים, ולא בני יעקב, ונכדיו הזכרים? הרי הולכים אחרי הָאֵם לקביעת "יהדות" הבן, ולא אחרי האב?

בראשית מו (טו) אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ: איך זה שאין תיעוד לגבי בניה או ילדיה/צאצאיה של דינה? הרי לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" הָאֵם קובעת "יהדותו" של הוולד, אם כך: הרי שרק דינה בת יעקב ילדה "יהודים", וכל שאר אחיה לא, הרי בני יעקב התחתנו עם נוכריות? רש"י בראשית נ (יג) וישאו אתו בניו - ולא בני בניו שכך צום אל ישאו מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם, רש"י בראשית לז (לה) וכל בנתיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. רבי נחמיה אומר כנעניות היו, אלא מהו וכל בנותיו, כלותיו, שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו:

דברי הימים א ד (טו) וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז:(טז) וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל זִיף וְזִיפָה תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל:(יז) וּבֶן עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן וַתַּהַר אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי וְאֶת יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ:(יח) וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד: מה פירוש "וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה"? הַאִם יש נשים שאינן יהודיות בעם-ישראל? או שכוונת כותב התנ"ך שאישה זו משבט יהודה?

שמואל א ב (כז) וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה: (כח) וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנָי וָאֶתְּנָה לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל אִשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(כט) לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי:(ל) לָכֵן נְאֻם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם יְהֹוָה חָלִילָה לִּי כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ:(לא) הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ: מדוע בית אביך, ולא בית אמך? (לב) וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים: מדוע זקן ולא זקנה? (לג) וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים:(לד) וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם:(לה) וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים:(לו) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם: הרי אם האימא קובעת את יהדותו של הוולד, מדוע כותב התנ"ך מדבר רק על משפחת האב?

שמואל א כב (ו) וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל כִּי נוֹדַע דָּוִד וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו:(ז) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי יְמִינִי גַּם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים לְכֻלְּכֶם יָשִׂים שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת:(ח) כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי וְאֵין חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת אָזְנִי כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה:(ט) וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב:(י) וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּיהֹוָה וְצֵידָה נָתַן לוֹ וְאֵת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ:(יא) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל הַמֶּלֶךְ: מה עניין בית אביו, אִם האימא קובעת את דתו של הוולד, הַאִם כהן הנושא גויה, מעביר את הכהונה לבנו? והילד יהיה כהן גוי? או הַאִם בת כהן שנישאה לגוי, הילד יהודי, אבל לא כהן? (יב) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל שְׁמַע נָא בֶּן אֲחִיטוּב וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי:(יג) וַיֹּאמֶר אלו אֵלָיו שָׁאוּל לָמָּה קְשַׁרְתֶּם עָלַי אַתָּה וּבֶן יִשָׁי בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהִים לָקוּם אֵלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה:(יד) וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר וּמִי בְכָל עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ:(טו) הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לשאול לִשְׁאָל לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל:(טז) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ אַתָּה וְכָל בֵּית אָבִיךָ: מדוע בית אביו ולא בית אמו? (יז) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְהֹוָה כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אזנו אָזְנִי וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהֹוָה:

מלכים א ג (יד) וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ

מלכים א ט (ד) וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר: הרי זה גם תלוי מי הָאֵם? ואִם הָאֵם גויה, מה עניין שושלת אביך?

מלכים א יד (כא) וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהֹוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית: אִם אמו עמונית? איך מסתדרת ההלכה הבאה? רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה (ד) אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות א בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך. ואִם יבוא הליצן אשר יטען שנעמה התגיירה, הרי אִם כך מדוע קורא לה כותב התנ"ך "הָעַמֹּנִית"? הרי הלכה "גר כקטן שנולד... וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי... אינן שאר בשר"? איך מסתדרת ההלכה "עד שתהיה אמו מישראל" עם הפס' הבאים, הרי איזבל הייתה אמם של אחזיהו ויהורם מלכי ישראל? היכן הסנהדרין הקטנה, והגדולה, או כל עם-ישראל שלא קיימו את ההלכה?

מלכים א טז (כט) וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה:(ל) וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו:(לא) וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ:(לב) וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן:(לג) וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת  יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו:(לד) בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ ובשגיב וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:

מלכים א כב (מ) וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:--- (נב) אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם:(נג) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:(נד) וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיַּכְעֵס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו:

מלכים ב ג (א) וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה: (ב) וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ וַיָּסַר אֶת מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו:(ג) רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק לֹא סָר מִמֶּנָּה:

מלכים ב ט (כב) וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם יֵהוּא וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלוֹם עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים:--- (כט) וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל יְהוּדָה:(ל) וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן:

ויקרא כד (י) וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי:(יא) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל משֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: מדוע חשוב מי אביו? הרי לפי ההלכה הָאֵם קובעת יהדותו של הוולד? אם כך מדוע נכתב "בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" הרי לפי הלכה שניהם "ישראלים" או שלא? רש"י ויצא בן אשה ישראלית - (ת"כ) מהיכן יצא רבי לוי אומר מעולמו יצא רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא לגלג ואמר ביום השבת יערכנו דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום שמא פת צוננת של תשעה ימים בתמיה. ומתניתא אמרה מבית דינו של משה יצא מחוייב בא ליטע אהלו בתוך מחנה דן אמרו לו מה טיבך לכאן אמר להם מבני דן אני אמרו לו (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב נכנס לבית דינו של משה ויצא מחוייב עמד וגדף: בן איש מצרי - הוא המצרי שהרגו משה: בתוך בני ישראל - מלמד שנתגייר: מה פירוש "מלמד שנתגייר"? הרי אִם אימו מישראל, מדוע הוא צריך להתגייר?

רמב"ן ויצא בן אשה ישראלית טעמו "ויצא בתוך בני ישראל", וכן ויצא בתוך העיר (אסתר ד א), כי יצא מביתו או ממקום מושבו אל העיר, וכן זה יצא מאהלו או ממקומו ובא בתוך העם וינצו שם וטעם במחנה כי היתה המריבה במחנה ושמעו רבים ותפשו בו ויביאו אותו אל משה האהלה וטעם הזכיר זה בכאן, כדברי האומר מפרשה של מעלה יצא (ויק"ר לב ג), כי חטא בשפתיו על אשי ה' והוכיחו האיש הישראלי, וינצו שניהם ויחר אפו וקלל בנפשו: וטעם בן הישראלית ואיש הישראלי - להורות כי העו"ג(העובד גילולים) הבא על בת ישראל הולד אינו ישראלי איך מסתדר פירושו של הרמב"ן כאן עם ההלכה הקובעת שהוולד הולך אחרי האם? האם הרמב"ן אינו מסכים עם הגמרא? ואע"פ שפסקנו בגמרא (יבמות מה) דעו"ג(דעובד גילולים) הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש, הרי אמרו מזהמין את הולד שהוא פגום לכהונה, וכל שכן שאינו ישראלי בשמו לענין היחס בדגלים ובנחלת הארץ, כי "לשמות מטות אבותם" כתוב בהן (במדבר כו נה) ומה שאמר בת"כ(בתורת כוהנים) (פרשה יד א) בתוך בני ישראל, מלמד שנתגייר, אינו שיצטרך בגירות, אלא ככל ישראל שנכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מתן תורה (כריתות ט), אבל נתכוונו לומר שהלך אחרי אמו ונדבק בישראל וזה טעם "בתוך בני ישראל", שהיה עמהם ולא רצה ללכת אחרי אביו להיות מצרי וכן מה שאמרו בת"כ (שם) אע"פ שלא היו ממזרים באותה שעה הוא היה כממזר, כדברי יחיד היא שנויה, והלכה הולד כשר: האם "יהודי" צריך להתגייר?

והצרפתים אומרים כי טעם הגרות מפני שהיה קודם מתן תורה, והיה משפטו לילך אחר הזכר ממה שאמרו (יבמות עח:) באומות הלך אחר הזכר, וכאשר נולד זה לא מלו אותו כי מצרי היה בדינו, אבל כשגדל נתגייר לדעתו ונמול ואין דעתי כך, כי מעת שבא אברהם בברית היו ישראל ובגוים לא יתחשבו, וכמו שאמר בעשו (קידושין יח) ודילמא ישראל מומר שאני וק"ו הדבר, אם לאחר מתן תורה שהכותי הבא על בת אברהם מחייבי לאוין ואין לו בה קידושין היא מקוה טהורה לאומות להכשיר את ולדה להיות כמוה, לא כל שכן קודם התורה שתהא מטהרת ולדה להיות כמוה לחייבו במילה כזרעו של אברהם ויהיה מכלל בני ישראל:

דברים כג (ג) לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָֹה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָֹה:(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָֹה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָֹה עַד עוֹלָם:(ה) עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלֲלֶךָּ:(ו) וְלֹא אָבָה יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ:(ז) לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה (טו) וכיצד דינן, עמון ומואב - אסורין איסור עולם, זכרים ולא נקבות, שנאמר "לא יבוא עמוני ומואבי, בקהל ה'. ." (דברים כג, (ד). והלכה למשה מסיניי, שהעמוני הזכר והמואבי הזכר, הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל, אפילו בן בן בנו עד סוף העולם; אבל עמונית ומואבית, מותרת מיד כשאר האומות: מדוע יש בעיה עם עמוני ומואבי הזכרים? הרי לפי ההלכה היהודית שהומצאה ע"י "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", האישה קובעת את יהדותו של הבן, ולא האב? בהנחה שנכון קשקוש זה, והָאֵם היא הקובעת את יהדותו של הבן, הַאִם ילד שנולד מנישואין של יהודיה לעמוני או מואבי זכרים, הַאִם הוולד עמוני או מואבי. או שהוא יהודי? הרי אם האימא קובעת את יהדותו של הבן, הילד הוא יהודי, אם כך: מדוע לאסור את הנישואים האלה? 

איך מסתדרת ההלכה שהאישה קובעת את יהדותו של הוולד עם הנאמר בגמרא?

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מה עמוד א מחייבי לאוין, דתפסי בהו קדושין, אבל הכא עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין - כחייבי כריתות דמי. מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר; רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת! אלא אמר רב יוסף: מאן הכל מודים? רבי, אף על גבי דרבי אומר: אין הדברים הללו אמורים - אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בעובד כוכבים ועבד מודה, דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא, הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דר' אמי; אמר להו, ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי? הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר! אלא אמר רב יוסף: רבי היא, דכי אתא רב דימי, אמר רבי יצחק בר אבודימי, משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל, הא אמר רבי יהושע: הולד כשר! אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי, מודו שהולד פגום לכהונה; מק"ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל - אינו דין שבנה פגום. מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת! הכא נמי, כיון שנבעלה פסלה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית, שפסלוה? שנאמר: +ויקרא כ"ב+ ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי? סמוך אדרבין! דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן רבי יהודה הנשיא? רבי. ואף רב מורה בה היתירא, דההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך. איך "הוולד ממזר", אם הולכים אחר האם? "הולד ממזר"? "הולד מקולקל"? "הולד כשר"? הגמרא הזו ניתנה בסיני מהאלוהים למשה וממשה ל"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?

דברים טו (ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: רש"י כי יהיה בך אביון - התאב תאב קודם: מאחד אחיך - אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך: מדוע אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך, אם האימא קובעת את יהדותו של הוולד?

איך מסתדרים הפירושים הבאים של  "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" עם הרעיון של האם קובעת יהדותו של הוולד? אגריפס המלך אינו יודע הלכה?

ר' עובדיה מברטנורא מסכת סוטה פרק ז משנה ח אגריפס המלך - מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני: זלגו עיניו דמעות - שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות: אחינו אתה - שאמו מישראל:

רש"י מסכת סוטה דף מא עמוד א אגריפס המלך - מלך ישראל היה מזרעו של הורדוס והוא שנחרב בהמ"ק בימיו. זלגו עיניו דמעות - שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות. אחינו אתה - שאמו מישראל.

 

פרקי אבות עיקר תוי"ט אֵין לְפָרֵשׁ שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ גֵּרִים, שֶׁאִם כֵּן אֵיךְ הָיָה אֶפְשָׁר לְמַנּוֹתָן נָשִׂיא וְאַב בֵּית דִּין. אֶלָּא שֶׁבָּאוּ מִן גֵּרִים. וּבְוַדַּאי אִמָּן מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ, וְלָכֵן הָיוּ מֻתָּרִים לְמַנּוֹתָן נָשִׂיא וְאַב בֵּית דִּין. דֶּרֶךְ חַיִּים:

מה פירוש "הוֹלִיד"? הגבר יולד או האישה יולדת? והרי לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" האם היא הקובעת את יהדותו של הבן, אם כך מדוע כאן כל הבנים משוייכים לאב ולא לאם?         

דברי הימים א -ז

{לב} וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם:   

דברי הימים א -ח

{א} וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי:---{ז} וְנַעֲמָן וַאֲחִיָּה וְגֵרָא הוּא הֶגְלָם וְהוֹלִיד אֶת עֻזָּא וְאֶת אֲחִיחֻד: {ח} וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו:{ט} וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת יוֹבָב וְאֶת צִבְיָא וְאֶת מֵישָׁא וְאֶת מַלְכָּם:---{יא} וּמֵחֻשִׁים הוֹלִיד אֶת אֲבִיטוּב וְאֶת אֶלְפָּעַל:

{לב} וּמִקְלוֹת הוֹלִיד אֶת שִׁמְאָה וְאַף הֵמָּה נֶגֶד אֲחֵיהֶם יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם אֲחֵיהֶם:{לג} וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל:{לד} וּבֶן יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִיב בַּעַל הוֹלִיד אֶת מִיכָה:---{לו} וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת מוֹצָא:{לז} וּמוֹצָא הוֹלִיד אֶת בִּנְעָא רָפָה בְנוֹ אֶלְעָשָׂה בְנוֹ אָצֵל בְּנוֹ:

דברי הימים א -ט

{לח} וּמִקְלוֹת הוֹלִיד אֶת שִׁמְאָם וְאַף הֵם נֶגֶד אֲחֵיהֶם יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם אֲחֵיהֶם:{לט} וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל:{מ} וּבֶן יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִי בַעַל הוֹלִיד אֶת מִיכָה: {מא} וּבְנֵי מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ וְתַחְרֵעַ:{מב} וְאָחָז הוֹלִיד אֶת יַעְרָה וְיַעְרָה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת מוֹצָא:{מג} וּמוֹצָא הוֹלִיד אֶת בִּנְעָא וּרְפָיָה בְנוֹ אֶלְעָשָׂה בְנוֹ אָצֵל בְּנוֹ:{מד} וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר