הטוב/הכשר, שברופאים? לגיהינום?

משנה מסכת קידושין פרק ד משנה יד [יג] ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא ישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירין כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן רועה וחנוני שאומנתן אומנות לסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והגמלין רובן כשרים הספנין רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם והכשר שבטבחים שותפו של עמלק רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קיימת לעולם הבא ושאר כל אומנות אינן כן כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו בנערותו מה הוא אומר (ישעיה מ') וקוי ה' יחליפו כח בזקנותו מהו אומר (תהלים צ"ב) עוד ינובון בשיבה וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום (בראשית כ"ד) ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה שנאמר (שם /בראשית/ כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי:

תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים כו' תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קדר קרר רועה חנווני מפני שאומנותן אומנות ליסטין 

אבא אוריין איש ציידן אומ'ר משום אבא שאול כו' רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשירין רוב ספנים חסידים אם כך: האם כן ללמד את הבן גמלין(כנראה שאלה היו נהגי המשאיות של אז) וספנים או לא?

רוב ממזירין פקחין רוב עבדים נאים רוב בני אבות בויישני' רוב בנים דומין לאחי האם

כשר שברופאי'ם לגיהנם הכשר שבטבחין שותף עמלק אם כך: מה יהיה על הרמב"ם והרמב"ן הרופאים? לגיהינום, או לגן עדן? ואם הטבח שותף לעמלק מותר לקנות ממנו או אסור? שמות יז (יד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:--- (טז) וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר: דברים כה (יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:  

תני רבי שמעון בן יוחי הכשר שבגוים הרוג הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שעושה רצון המקום רבי מאיר אומ'ר מ"מ אדם מתפרנס אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה פיס' ר' מאיר או' לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו'

מה פרוש "הכשר"? מאיזה בחינה "הכשר"? אם את "הכשר" צריך להרוג, הרי מקל וחומר שאת הלא "כשר" צריך להשמיד?

מה פרוש "הטוב"? מאיזה בחינה "הטוב"? אם את "הטוב" צריך להרוג, הרי מקל וחומר שאת הלא "הטוב" צריך להשמיד? בהנחה שקיבלנו את הגמרא הזו ו"כשר שברופאי'ם לגיהנם הכשר שבטבחין שותף עמלק", איך בדיוק מסתדרות המשנה והגמרא הבאות? משנה מסכת מכות פרק א משנה ז ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה: תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סא עמוד א מתני'. משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל את המים לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו - אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נה עמוד ב שאסור לסייע ידי עוברי עבירה; הרי מדוע הולכים לרופא אשר דינו לגיהינום, או מדוע קונים מטבח אשר הוא שותף של עמלק, הרי לא הולכים לגיהינום צדיקים, ולא צדיקים שותפים לעמלק?

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טו הלכה ז לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספן ספר קדר רועה וחנוני, לפי שאמונתן אומנות ליסטין, ר' יהודה אומר משמו, החמרים רובן רשעים, והספנין רובן צדיקים, טוב שברופאים לגהינם, והכשר שבטבחים שותפו של עמלק, רובן של ממזירים פקחין, רובן של עבדים נאים, רובם של בני אבות ביישנין, רובן של בנים דומין לאחי

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב עמוד א חמר, גמל, קדר, ספן, רועה וחנוני, שאומנותן אומנות ליסטים. רבי יהודה אומר משמו: החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, הספנין רובן חסידים, טוב שברופאים לגיהנם, והכשר שבטבחים שותפו של עמלק. שאול המלך היה חמר, או אביו של שאול היה חמר? האבות אברהם יצחק ויעקב היו רועים, ומנהיגי העם משה ודוד   היו רועים, האם רק האלוהים אינו מבין את המשנה?  שהוא עצמו "נתן" בסיני? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

שולחן ערוך יורה דעה סימן שלו סעיף ב הרופא, אסור ליטול שכר החכמה והלימוד, אבל שכר הטורח והבטלה, מותר.

ירמיהו ח (כב) הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי: הנביא שואל: הרי יש רופא בגלעד מדוע הוא לא מצליח לרפא את ישראל? והתשובה: רופא בלי אלוהים, לא יכול לעזור, לאף אחד,

שמות טו (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ:

"אלוהים מרפא, והרופא מקבל את התשלום."