משחקי מזל? קובייה? הפרחת יונים? קליפי אגוזים? קליפי רימונים? לוטו? טוטו? צ'אנס? וכל הזבל של מפעל הפיס? וכל ההימורים למיניהם? מה איתם?

מיכה ב (ה) לָכֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל יְהֹוָה: מה זה "מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל"? האם כוונתו למשחק במשחקי מזל?

רמב"ם הלכות עדות פרק י הלכה (ד) ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות אף על פי שהן בני תשלומין ואינן בני מלקות, הואיל ולוקחים ממון שאינו שלהם בחמס פסולין שנאמר כי יקום עד חמס באיש, כגון הגנבים והחמסנים אף על פי שהחזיר פסול לעדות מעת שגנב או גזל, וכן עד זומם אף על פי שהוזם בעדות ממון ושלם הרי זה פסול מן התורה לכל עדות, ומאימתי הוא נפסל מעת שהעיד בבית דין, אף על פי שלא הוזם על אותה עדות אלא אחר כמה ימים, וכן המלוה ברבית אחד המלוה ואחד הלוה שניהם פסולין לעדות, אם כך כל מי שיש לו כסף בבנק הוא מלווה או לווה או עם אבק ריבית אם רבית קצוצה עשו הרי הן פסולין מן התורה ואם אבק רבית עשו הרי הן פסולין מדבריהם, וכן כל העובר על גזל של דבריהם הרי הוא פסול מדבריהם, כיצד החמסנים והם הלוקחים קרקע או מטלטלין שלא ברצון הבעלים אף על פי שנותנין הדמים הרי אלו פסולין מדבריהם, וכן הרועים אחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה של עצמן הרי הן פסולין שחזקתן פושטין ידיהן בגזל ומניחים בהמתן לרעות בשדות ופרדסים של אחרים ולפיכך סתם רועה פסול, ומגדלי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין אבל בחוצה לארץ כשרין, ומותר לגדל בהמה גסה בכל מקום, וכן המוכסין סתמן פסולין מפני שחזקתן ליקח יותר מדבר הקצוב להם בדין המלכות ולוקחין היתר לעצמן, אבל גבאי מנת המלך סתמן כשרין ואם נודע שלקחו אפילו פעם אחת יתר מן הראוי להם לגבות הרי אלו פסולין. וכן מפריחי יונים ביישוב פסולין מפני שחזקתן שגוזלים יונים של אחרים בחנם, וכן סוחרי שביעית והם בני אדם שיושבין בטלים, וכיון שבאה שביעית פושטים ידיהן ומתחילין לישא וליתן בפירות שחזקת אלו שהן אוספין פירות שביעית ועושין בהן סחורה, וכן משחק בקוביא והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא, הואיל ואינו עוסק ביישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביא שהוא אבק גזל, ולא בקוביא בלבד אלא אפילו משחקים בקליפי אגוזים וקליפי רמונים, וכן לא יונים בלבד אמרו אלא אפילו המשחקים בבהמה חיה ועוף ואומר כל הקודם את חבירו או כל הנוצח את חבירו יטול בעליו את שניהן וכן כל כיוצא בשחוק זה, והוא שלא תהיה לו אומנות אלא שחוק זה הרי הוא פסול, וכל אלו פסולין מדבריהם:

הרועה והים(כל משלי קרילוב עמ'  232)

הָיֹה הָיָה אי שם,      רועה על שפת הים.

הָיָה לו משלו, בקתה קטנה, ועדר,

וחי בפינתו, חיי שלווה וסדר,

אמנם, בלי מותרות,       אך גם בלי שום צרות,

שָׂמַח הוא בחלקו, מכל נסיך, או מלך,

אך בראותו תמיד במעגן החוף,

איך אוניות סוחר, פורקות אוצרות, אין סוף,

איך נוהרים לשם, קונים מכל הפלך,

ובעלי המחסנים -- נהיים גבירים, ויחסנים,

אמר: סוף סוף גם הוא, למצוא אושרו בשיט:

מכר העדר, והבית,       קנה סחורות לשם מִמְכָּר,

ובספינה שכורה הפליג אל הנכר,

אך, מסעו היה קצר,      רק נעלם החוף - גברה פתאום הרוח,

פרצה סופה - והספינה,         ירדה לתהום על מטענה,

והוא ניצל בנס, מִקֵּץ כמעט בטוח,

ושוב, רועה הוא צֹאן, אך, ההבדל הוא רב:

עד אז, רעה עֶדְרוֹ,  עכשיו - עֶדְרֵי שוכריו,

אולם: על איזה רֵישׁ או פגע,       לא יתגברו עמל וְיֵגֵעַ?

חיסר האיש מפיו, חסך מעט ממון,     ושוב רכש לו עדר צֹאן,

ביום מן הימים, יצא לו מן הבית,     ויחד עם עֶדְרוֹ קרב אל שפת הים,

הִבִּיט: אין גל, אין נִיד, הים כשמן זית,     והספינות חוזרות שלוות כל כך משַׁיִט,

כאילו שום סיכון בים אינו קיים,

"הוי ידִידִי!" אמר:  "שוב בממון רָצִיתָ?"   אך, אם בממוני? - במחילתך, טעית.

שנית עלי לא תערים,    חפש בני טֶפֶש אחרים,   רָמֵה אותם,  

ממני רֵעַ,  שוב לא תראה צורת מטבע,

מוסר השכל

וכי דרוש לכך פרוש? טוב שתחזיק דבר בטוח, משתרדוף אחר הרוח,

כל אשליות השווא, הן רשת השטן, מֵאֶלֶף, רק אחד ניצל, מתרמיתן,

ובשבילי, זה כלל שאין עליו ויכוח,     זכייה תלויה במזלי,   אך מה שיש לי --- זה שלי.