אחרית כראשית? אברהם 

בראשית יח פרשת וירא (א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: רש"י וירא אליו - לבקר את החולה (ב"מ פו) אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו: מאיפה "בא" הקב"ה? מה עם "כבודו מלא עולם"? תהלים עב (יט) וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: רלב"ג איוב י (כב) ביאור דברי המענה – "ענה איוב ואמר"... "הנה באמת הוא יעבור עלי ואם לא אראהו ויעבור לפני תמי'ד ולא אבין לו, כי כבודו מלא עולם והוא עם כל דבר מנבראיו". אם כך: איך מסתדר שהאלוהים צריך "לבוא"? האם אלוהים "קטן" מהעולם/יקום? האם אלוהים זז ממקום למקום על פני העולם/היקום? רש"י באלוני ממרא - הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו (ב"ר): אם "בְּ"אֵלֹנֵי מַמְרֵא" זה שם של אדם, מדוע ה"בְּ"? ישב - (ב"ר) ישב כתיב בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב ואני אעמוד ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין שנא' (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל: אלוהים עמד, ואברהם ישב? לאלוהים יש גוף או דמות גוף? אלוהים יצור אנושי עומד או יושב או הולך? איך מסתדר פירוש רש"י הזה, עם עיקרי הרמב"ם? סדור תפלה - נוסח אשכנז - סדר שלש עשרה עיקרים ג - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל: 13 עקרים  סוף תפילת ערבית לשבת נוסח תימן אין לו דמות הגוף ואינו גוף, רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א הלכה (יב) וכיון שנתברר שאינו גוף וגווייה, יתברר שלא יארעו ולא אחד ממאורעות הגוף, לא חיבור ולא פירוד, ולא מקום ולא מידה, ולא עלייה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה. ואינו מצוי בזמן, עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומניין שנים. ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי: הלכה (יג) ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. וכך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, ולא עורף ולא עיפוי: 

אם כך: בהנחה שנכון קשקוש זה של רש"י, ואמר האלוהים לאברהם שב אתה ואני אעמוד, האם אלוהים אינו יכול להקל כאב של אדם? אם כך: מה על הנאמר בשמות ד (יא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהֹוָה: ובשמות טו (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ: האלוהים יכול לתת מחלה, ולמנוע את הכאב אינו יכול? ולטיפש שיאמר לא הבנת את רש"י, אין כוונתו ממש שהאלוהים עומד או יושב, הרי רש"י סך הכול רצה שיבינו את פירושו, אם כך: מסתבר שרש"י ידע שזה עם של דיבלים עד כדי כך שלא סמך רש"י שיבינו שהאלוהים אינו עומד או שיושב או זז, ורש"י צריך בפירושו לומר להם שאלוהים עומד כי הם לא יבינו?

רש"י (המשך) פתח האהל - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו: כחום היום - (ב"מ פו) הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים: אם אלוהים הוציא את החמה מנרתיקה ולא הצליח להבין שאברהם עקשן? אלוהים בעצם אינו יודע אחרית כראשית? הרי לפי פירוש רש"י קרסו כל הפס' הבאים? הרי בתהלים לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: ובאיכה ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: ובמשלי יט (כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם:

תהלים קטו (ג) וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה: תהלים קלה (ו) כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת: רצה האלוהים שלא יטריחו את אברהם? אם כך: לא הצליח לאלוהים רצונו? איך אם כך תסתדר המשנה מסכת אבות פרק ב משנה ד [ד] הוא(רבן גמליאל בנו של יהודה הנשיא) היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. אלוהים יכול לבטל רצונם של אנשים, ועל רצונו של אברהם לא הצליח להשתלט? ואיך תסתדר הגמרא בתלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד (ב) ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו.  אדם אינו יכול לעשות כלום ללא הוראה מלמעלה, ואברהם עושה מה שהוא רוצה למרות רצון האלוהים?

איך יסתדר כל פירוש ההבל הזה שכתב רש"י עם ידיעת האלוהים "אחרית כראשית"? הרי לפי רש"י "הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים" הרי בעצם אלוהים אינו יודע "אחרית כראשית"? מפני שקודם הוציא את השמש כדי שאף אחד לא יסתובב בקרבת אברהם, ואז מגלה אלוהים שאברהם בעצם עצוב שאין אורחים, ושולח לו אורחים? אוי ל"חכם" שהמציא שטות זאת, ואוי לפתי שמאמין לשוטה זה, איך מסתדר פירוש טיפשי זה עם הגמרא והזוהר הבאים? הרי אם תורה הייתה כתובה לפני בריאת העולם, ואלוהים קרא בתורה ארבע פעמים, ואחרי זה אמר אותה בע"פ, והאלוהים אינו זוכר שאברהם יצטער בגלל שאין אורחים? מדוע הוציא אלוהים שמש, אם הוא יודע שאברהם יטרח בכל מצב? מדוע לא הקל האלוהים על אברהם ועשה צל שיהיה לאברהם יותר קל לטרוח? וזה בהנחה שאלוהים לא יכול להקל על הכאב? טיפש(רש"י) כתב/העתיק דבר הבל, וטיפש(יואב הכהן) גדול יותר, עלה על ההבל/שטות,

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,

זהרה של תורה בראשית פרק א (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם" עמ' ז')

"בראשית ברא אלוהים" אמר רבי שמעון  בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה כדי שלא יבואו בני אדם לטעות מהתורה הקדושה שהוכנה בדיקנות מפליאה ככתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה למען האדם וכנגד ארבע פעמים ברא הקב"ה את כל מה שברא בעולמו רבי אליעזר אמר לפני שברא הקב"ה את העולם באו ונכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אות ביקשה שממנה תתחיל התורה עד שנתקיים הכל באות ב שהיא תחילתה של המילה ברכה ובא נתייסד העולם

יש לאלוהים את התורה כבר שנים/דורות לפני בריאת העולם וקרא בה כמה פעמים? ולא חשב האלוהים על פתרון יותר טוב לבעיית אברהם?

לסיכום:

לאחר כל הפס' במסמך זה ננסה להבין האם יודע אלוהים אחרית כראשית כן או לא? לטעמי: האלוהים יודע אחרית כראשית!!! אחרת איך נביא יכול לומר מה יקרה בעוד מספר ימים או שנים? אבל ידיעה זו של האלוהים תלויה גם במעשיו של האדם, האלוהים יודע את כל הדרכים ואת כל האפשרויות להגיע לכל סוף סיפור, ועלינו מוטלת הבחירה באיזו דרך ללכת מבין כל האפשרויות, והבחירה בדרך נתונה בידינו, ובאיזה דרך יבחר האדם מבין כל האפשרויות אין לאלוהים ידיעה,

דוגמא:

יש לך מאה אלף דולר והחלטת לקנות רכב חדש, יש לך כל האפשרויות, אם תקנה רכב בכל הסכום, או תקנה רכב בחלק מהסכום, אם קנית בכל הסכום לא נשאר לך כסף, ואם קנית בחלק מהסכום, יש באפשרותך לעשות עוד דברים אחרים, גם ההחלטה באיזה סוג של רכב לבחור, תפגיש אותך עם אנשים שונים, בהנחה שאתה רווק, ובסוכנות אחת אתה יכול לפגוש סוכנת מכירות, ובסוכנות אחרת אתה יכול לפגוש סוכן מכירות, ואפשר להמשיך מכאן והלאה עד בלי סוף,

לכן: לסיכום(ממש ולא כמו קודם): אלוהים יודע ראשית ואחרית!!! אבל במיליארדי אפשרויות, ולכן ההחלטה היא של האדם, ללכת שמאלה, או ימינה, אלוהים יודע מה תהייה התוצאה בשני מצבים, התוצאה אינה שווה בשני הדרכים, בכל דרך שתבחר יש תוצאה אחרת והאלוהים יודע את כולן. הבחירה בין "טוב ורע" היא של האדם!