יואב הכהן, מה פרוש חילוני =זר?

חִילוֹנֵי = זר? (תשובת רב לשואל על הצבעה למפלגה חרדית או חילונית? בסוף המסמך)

המילה "זָר" בתרגום אונקלוס היא בעלת משמעויות אחרות: "זָר" = וְחִילוֹנֵי, "זָר" = נכרי, "זָר" = עַם, והדוגמאות בהמשך הפרק, מדוע כותב התנ"ך אינו מפריד בין "זר" אחד ל"זר" אחר, וכולם אצלו על אותו משקל?

איך מסתדר התרגום בפס' הבא? בתהלים פא (י) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר: אונקלוס: לא יהי ביניכון פלחי טעותא נוכראה ולא תסגדון לטעות חִילוֹנֵי: "אֵל זָר" = נוכרי? "אֵל נֵכָר" = חילוני?

נשאלות כמה שאלות, על השימוש של התרגום אונקלוס במילה זר, והתרגום שהוא נותן לה בפסוקים, האם חילוני הוא כל אדם? או שהוא רק אדם מעם ישראל? ובפס' הבאים יש גם "זר" = חילוני, אשר הוא אינו שייך למשפחת לוי, או למשפחת הכהונה,

"זָר" = חִילוֹנַי, חִילוֹנֵי,

במדבר א (נא) וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת:

אונקלוס: ובמטל משכנא יפרקון יתיה ליואי ובמשרי משכנא יקימון יתיה ליואי וְחִילוֹנַי דיקרב יתקטיל: מה פרוש "חילוני"? הרי בפס' מדבר הכתוב על הלווים, האם כל אדם מעם ישראל אשר אינו מבני לוי נחשב חילוני?

ויקרא כב (יב) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל: אונקלוס ובת כהין ארי תהי לִגְבַר חִילוֹנֵי היא באפרשות קודשיא לא תיכול: מה פרוש "לגבר חילוני"? הרי מדובר בפס' על בת כהן, והפס' מתכוון בת כהן אשר נישאה(התחתנה), היא אינה מותרת לאכול מהקודשים אשר אביה מביא כארוחה לבני ביתו, אם כך, מי הוא האיש הזר = החילוני, אשר מדובר עליו בפס'? כל אדם מעם ישראל שנישאה לו בת הכהן, או רק אדם מסוים?

במדבר יז (ה) זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהֹוָה וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ: אונקלוס: דוכרנא לבני ישראל בדיל דלא יקרב גְבַר חִילוֹנֵי דלא מזרעא דאהרן הוא לאסקא קטורת בוסמין קדם יי ולא יהי כקרח וככנשתיה כמא דמליל יי בידא דמשה ליה: מה פרוש "גבר חילוני", אשר לא מזרעו של אהרון? האם כל אדם מעם ישראל נחשב לחילוני למרות שהוא מאמין באלוהים ומקיים את כל "תרי"ג מצוות"?

דברים כה (ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: אונקלוס: ארי יתבון אחין כחדא וימות חד מנהון ובר לית ליה לא תהי אתת מותנא [מיתנא] (מיתא) לברא לִגְבַר חִילוֹנֵי (אחרן) יבמה ייעול עלה ויסבה ליה לאתו ויבמנה: ומה המשמעות כאן למילים "גבר חילוני"? האם כל אדם מעם ישראל נחשב לחילוני גם אם הוא מאמין באלוהים ומקיים את כל תרי"ג מצוות?

"זר" = נכרי,

מלכים א ג (יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת: אונקלוס: "לית נוכרא עימנא בביתא", זר = נוכרי?

ישעיהו מג (יב) אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וַאֲנִי אֵל: אונקלוס: "ולית בכון נוכרי", זר = נוכרי?

משלי ו (א) בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ: אונקלוס: ברי אין ערבתא לחברך אשלימתא לנוכראה ידך: האם כוונת כותב משלי בפס' זה שה"זר" הוא אדם אשר אינו מעם ישראל?

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק ל

(לג) איש אשר ירקח כמהו - יש עליו כרת, גם כן הנותן ממנו על זר - מישראל. והטעם, שמלכי ישראל ימשחו בשמן המשחה כאשר הוא מפורש בשלמה, ולא מלכי האומות. כי הנה הכתוב אמר למשוח את יהוא ואת חזאל. והגאון אמר, שפירוש זר - מזרע אהרן. חוץ ממשפחת דוד, ואין בכתוב זכר: האם הגאון לא קרא את הפס' בבמדבר יז (ה) "אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן"? (ואם איני טועה הגאון הוא רב סעדיה גאון), האם לא קיבלו כולם את אותה "מסורת" לגבי המילה זר, ומה פירושה?

המילה "זר" בתרגום אחר של המילה,

הושע ח (יב) אכתוב אֶכְתָּב לוֹ רבו רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ: אונקלוס: כתבית להון סגיאות אוריתי ואינון כעממיא איתחשבו: זר = עַם? או שכוונת אונקלוס בפס' כאן ב"כְּמוֹ זָר" = מֵעַם אחר?

תהלים מד (כא) אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר: אונקלוס: אין אשלינא שום אלהנא ופרישנא בצלו ידנא לטעותא דפלחי כוכביא: האם מתכוון כאן האונקלוס "לְאֵל זָר" = לעבודת כוכבים?

איך מסתדר התרגום בפס' הבאים, שהרי יש הבדל בין תרגום "זר" = חִילוֹנַי ל"זר" = נכרי? האם כוונתו של כותב משלי הייתה שיש הבדל בין הזרים הנמצאים בכתביו?

משלי יא (טו) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ: אונקלוס: בישא מבאש בצדיקא מטול דהוא ערב חִילוֹנַי וסגי לאלין דסימין סברהון באלהא:

משלי יד (י) לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר: אונקלוס: לבא ידיע מרירותא דנפשיה ובחדותיה לא מתערב נוכראה:

משלי כא (ח) הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אונקלוס: דהפך ארחיה דגברא הוא נוכראה ודדכי תריצן עובדוהי:

משלי כז (ב) יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ: אונקלוס: נשבחִנך חִילוֹנַי ולא פומך נוכראה ולא שפותך:

משלי כז (יג) קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ: אונקלוס: מתנסיב מדמותי דמן דעריב לנוכראה ועל אפי נוכריא משניא:

איוב טו (יט) לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם: אונקלוס: "ולא עבר חִילוֹנַי במציעהון"

איוב יט (טו) גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם: אונקלוס: דירי ביתי ולחינתי לחִילוֹנַי יחשבונני היך בר עממין הויתי במחמיהון:

איוב יט (כז) אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי: אונקלוס: די אנא אחמי לי ועיני יחמון ולא חִילוֹנַי שלימו כִילְיָתִי בעובי:

זרה זרא

לְזָרָא = לתקלא ? קְטֹרֶת זָרָה = קטרת בוסמין נוכראין ? אֵשׁ זָרָה = אישתא נוכריתא ? מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה = אתתא חילוניתא מנוכריתא ?

במדבר יא (כ) עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם: אונקלוס: עד ירח יומין עד דתקוצון ביה ויהי לכון לתקלא חלף דקצתון במימרא דיי דשכינתיה שריא ביניכון ובכיתון קדמוהי למימר למא דנן נפקנא ממצרים:

שמות ל (ט) לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו: אונקלוס: לא תסקון עלוהי קטרת בוסמין נוכראין ועלתא ומנחתא ונסכא לא תנסכון עלוהי:

ויקרא י (א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: אונקלוס: ונסיבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מחתיתיה ויהבו בהון אישתא ושויאו עלה קטרת בסמין וקריבו קדם יי אישתא נוכריתא דלא פקיד יתהון:

במדבר ג (ד) וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהֹוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם: אונקלוס: ומית נדב ואביהוא קדם יי בקרוביהון אישתא נוכריתא קדם יי במדברא דסיני ובנין לא הוו להון ושמיש אלעזר ואיתמר על אפי אהרן אבוהון:

במדבר כו (סא) וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה: אונקלוס: ומית נדב ואביהוא בקרוביהון אישתא נוכריתא קדם יי:

משלי ב (טז) לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: אונקלוס: דתתפצי מן אתתא חילוניתא מנוכריתא דמלהא חלין:

משלי ה (ג) כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ: אונקלוס: מטול דכבריתא מנטפן שפותא דנוכריתא ושעיע מן משחא חכה:

משלי ה (כ) וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה: אונקלוס: ולמה תשרגג ברי בנוכריתא אוף לא תחבק עובא(ג"ע חובא) דאחריתא: מדוע אין תרגום ל"נכריה"? האם ה"זרה" וה"נכריה" הן אותה אישה?

משלי ז (ה) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: אונקלוס: דננטרך מן אתתא חילוניתא ומן נוכריתא דשעיען מלהא:

איוב יט (יז) רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי: אונקלוס: רוחי נוכריתא לאנתתי ואתחננית לבר מעי: רוחי נוכרית לי?

פס' אשר אין בהם תרגום כלל למילה "זר"

ישעיהו יז (י) כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ:

אונקלוס: ארי שבקת אלהא דפורקניך ודחלת תקיפא די מימריה בסעדיך לא אידכרת בדיל דאת נציבא נצבא בחירא ועובדין מקלקלין אסגית: היכן כאן תרגום ל"זָר" = חילוני או נוכרי?

ישעיהו כח (כא) כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהֹוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ: אונקלוס: ארי כמא דזעו טוריא כד יתגלא יקרא דיי ביומי עוזיה מלכא וכנסין דעבד ליהושע במישר גבעון לאתפרע מרשיעיא דעברו על מימריה כן יתגלא לאתפרעא מדעבדין עובדין נוכראין עובדיהון ומדפלחין פולחן טעותא פולחנהון: היכן כאן תרגום ל"מַעֲשֵׂהוּ זָר"?

משלי כ (טז) לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד <נכרים> נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ: אונקלוס: נסיב לבושיה מטול דעריב ולא אפי נוכריתא משכניה: היכן כאן תרגום ל"זָר"?

בפס' הבאים יש עוד דוגמאות להתייחסות התרגום אונקלוס למילה "זר".

במדבר ג (י) וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: אונקלוס: וית אהרן וית בנוהי תמני ויטרון ית כהונתהון וְחִילוֹנַי דיקרב יתקטיל:

במדבר ג (לח) וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: אונקלוס: ודשרן קדם משכנא קדומא קדם משכן זמנא מדנחא משה ואהרן ובנוהי נטרין מטרתא דקודשא למטרת בני ישראל וְחִילוֹנַי דיקרב יתקטיל:

במדבר יח (ז) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: אונקלוס: ואת ובנך עמך תטרון ית כהונתכון לכל פתגם מדבחא ולמגיו לפרוכתא ותפלחון פולחן מתנא אתין ית כהונתכון וְחִילוֹנַי דיקרב יתקטיל:

שמות כט (לג) וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם:

אונקלוס: וייכלון יתהון דאתכפר בהון לקרבא ית קורבנהון לקדשא יתהון וְחִילוֹנַי לא ייכול ארי קודשא אנון:

שמות ל (לג) אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו:

אונקלוס: גבר דיבסם דכותיה ודיתין מניה על חִילוֹנַי וישתיצי מעמיה:

ויקרא כב (י) וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ: אונקלוס: וכל חִילוֹנַי לא ייכול קודשא תותבא דכהנא ואגירא לא ייכול קודשא:

ויקרא כב (יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: אונקלוס: ובת כהין ארי תהי ארמלא ומתרכא ובר לית לה ותתוב לבית אבוהא כרביותה מלחמא דאבוהא תיכול וכל חִילוֹנַי לא ייכול ביה:

במדבר יח (ד) וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם:

אונקלוס: ויתוספון עלך ויטרון ית מטרת משכן זמנא לכל פולחן משכנא וְחִילוֹנַי לא יקרב לותכון:

אונקלוס: ארי שבקת אלהא דפורקניך ודחלת תקיפא די מימריה בסעדיך לא אידכרת בדיל דאת נציבא נצבא בחירא ועובדין מקלקלין אסגית

ישעיהו מג (יב) אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וַאֲנִי אֵל: אונקלוס: אנא חויתי לאברהם אבוכון מה דעתיד למיתא אנא פרקית יתכון ממצרים כמא דקימית ליה בין בתריא ואנא אשמעית יתכון אולפן אוריתי מסיני ועד אתון קימין ולית בכון נוכרי ואתון סהדין קדמי אמר יי ואנא אלהא:

שאלה לרב:

האם מותר להצביע עבור מפלגה דתית שיש בה אישה חילונית במקום ריאלי? (מרדכי) תשובה: מרדכי שלום וברכה,

ראשית, השאלה לאיזו מפלגה להצביע, אינה שאלה הלכתית. השיקולים למי להצביע תלויים בגורמים שונים, ובעיקרם – מי יקדם יותר את מצבו של עם ישראל בזמננו כאן בארץ ישראל.לפי זה, ייתכן שישנם אנשים טובים ומוכשרים שאינם מוגדרים כשומרי מצוות, אבל יכולים לפעול לטובת עם ישראל. שנית, ההגדרה של "חילוני", ו"דתי", גם היא אינה ברורה ומוחלטת. אדם השומר שבת ומצוות אחרות, אולם משקר ומרמה או מעלים מס, כיצד נגדיר אותו? לעומת זאת, אדם אחר, המוסר נפשו על העם והארץ ואינו מדקדק בשולחן ערוך – האם הוא "חילוני"? לכן, צריך לראות מהו המצע והאידיאלים של המפלגה המדוברת - אם אלה תואמים את השקפתך וערכיך, יש להניח שכל חברי המפלגה יפעלו למען המטרות הללו. לפעמים, דווקא כאלו שאינם נראים "דתיים", מסוגלים לפעול בכישרונותיהם למען המטרה יותר מאחרים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא).