בהמה וחיה? מי? ומה?

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א הלכה (ה) בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה, אף על פי שאינו מפריס פרסה, ולא מעלה גרה, אלא כמין סוס או חמור לכל דבר - הרי זה מותר באכילה. במה דברים אמורים, בשילדה לפניו; אבל אם הניח פרה מעוברת בעדרו, ובא ומצא כמין חזיר כרוך אחריה - אף על פי שהוא יונק ממנה, הרי זה ספק ואסור באכילה, שמא מן הטמאה נולד, ונכרך אחר הטהורה:

הלכה (ו) בהמה טמאה שילדה כמין בהמה טהורה, אף על פי שהוא מפריס פרסה, ומעלה גרה, והרי הוא כמין שור לכל דבר, או כמין שה - הרי זה אסור באכילה, שהגדל מן הטמא, טמא; והגדל מן הטהור, טהור. לפיכך דג טמא שנמצא במעי דג טהור, אסור, ודג טהור הנמצא במעי דג טמא, מותר - לפי שאינו גידוליו, אלא בלעו: הלכה (ז) בהמה טהורה שילדה, או שנמצא בה, בריה שיש לה שני גבין, ושתי שדרות - אסורה באכילה; וזו היא השסועה שנאמרה בתורה, שנאמר "את זה לא תאכלו ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה השסועה" (דברים יד, ז), כלומר בריה שנולדה שסועה לשתי בהמות. וכן בהמה שנמצא בה דמות עוף, אף על פי שהוא עוף טהור - הרי זה אסור באכילה, לא הותר מן הנמצא בבהמה, אלא מה שיש לו פרסה: הלכה (ח) אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותר באכילה, חוץ מעשרת המינין המנויין בתורה, שלושה מיני בהמה, והן שור שה ועז; ושבעה מיני חיה, אייל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר. הן ומיניהן, כגון שור הבר והמריא שהן ממין השור. וכל העשרה מינין ומיניהן, מעלי גרה ומפריסי פרסה; לפיכך מי שהוא מכירן, אינו צריך לבדוק לא בפה ולא ברגליים: הלכה (ט) אף על פי שכולן מותרין באכילה, צריכין אנו להבדיל בין בהמה טהורה וחיה טהורה, שהחיה - חלבה מותר, ודמה טעון כיסוי; והבהמה הטהורה - חלבה בכרת, ואין דמה טעון כיסוי. וסימני חיה, מפי השמועה הן: בויקרא ג (טז) וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַיהוָֹה:(יז) חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ:

הלכה (י) כל מין שהוא מפריס פרסה, ומעלה גרה, ויש לו קרניים מפוצלות כגון האייל - הרי זה חיה טהורה בודאי; וכל שאין קרניו מפוצלות, אם היו קרניו כרוכות כקרני השור, וחדוקות כקרני העז, ויהיה החדק מובלע בהן, והדורות כקרני הצבי - הרי זו חיה טהורה, עד שיהיו בקרניים שלושה סימנין אלו - כרוכות, חדוקות, והדורות: הלכה (יא) במה דברים אמורים, במין שאינו מכירו; אבל שבעה מיני חיה האמורין בתורה, אם היה מכיר אותן - אפילו לא מצא לו קרניים - הרי זה אוכל חלבו, וחייב לכסות דמו: הלכה (יב) שור הבר, מין בהמה הוא; והקרש, אף על פי שאין לו אלא קרן אחת, הרי הוא חיה. וכל שיסתפק לך אם הוא מין חיה או מין בהמה - חלבו אסור ואין לוקין עליו, ומכסין את דמו. כלאיים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה, הוא הנקרא כוי - חלבו אסור ואין לוקין עליו, ומכסין את דמו; ואין מין טמא מתעבר ממין טהור כלל:  אם לפי הרמב"ם יש שלושה מיני בהמה, ושבעה מיני חיה, אם כך: איך הבין הרמב"ם ש"הבא על בהמה" כולל את כלל בעלי החיים, כולל עופות? רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק א הלכה (טז) הבא על הבהמה, או שהביא בהמה עליו - שניהן נסקלין, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך" (ויקרא יח, כג), בין שרבעה או הביאה עליו. ואחד בהמה, ואחד חיה ועוף - הכול בסקילה; ולא חלק הכתוב בבהמה, בין גדולה לקטנה, שנאמר "ובכל בהמה", אפילו ביום לידתה, הבא עליה - בין כדרכה, בין שלא כדרכה, כיון שהערה בה, או הערת בו - חייב: האם בהמה זה מושג שאפשר לשחק בו? איך מבין הרמב"ם שאיסור ביאה על בהמה, כולל את כל בעלי החיים, הרי התורה אוסרת על משכב עם בהמה? שמות כב (יח) כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת: ויקרא יח (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: ויקרא כ (טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ:(טז) וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם: דברים כז (כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: מדוע פתאום הרמב"ם אינו מקפיד על המילים? הרי ממתי עוף נכלל בבהמה? האם מותר לקיים יחסים עם דגים? האם שכח הרמב"ם להכליל את הדגים בהלכה? הרי בהרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א הלכה (ח) טוען שהבהמה היא שלושה סוגים, והחיה היא שבעה סוגים, אם כך: איך הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה אוסר על כלל בעלי החיים? כאשר האיסור בתורה הוא רק על בהמה?

                                                               מהי בהמה?  ומהי חיה?

ויקרא יא (א) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם:(ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:(ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:  רש"י זאת החיה - (ת"כ. חולין כט) מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לישראל זאת תאכלו וזאת לא תאכלו: את זה תאכלו וגו' - אף בשרצי המים אחז מכל מין ומין והראה להם. וכן בעוף ואת אלה תשקצו מן העוף. וכן בשרצים וזה לכם הטמא: זאת החיה מכל הבהמה - (חולין עא) מלמד שהבהמה בכלל חיה: האם רש"י אינו סגור עם עצמו? הרי בדברים יד (ג) לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה:(ד) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: רש"י איל וצבי ויחמור - למדנו שהחיה בכלל בהמה ולמדנו שהבהמה וחיה טמאה מרובה מן הטהורה שבכל מקום פרט את המועט: אם כך: מה למדנו? ואיך מצליח רש"י להפוך את הכתוב בויקרא יא (ב) הרי כתוב "הַחַיָּה... מִכָּל הַבְּהֵמָה", רוצה לומר הכתוב: שהבהמה הוא שם כללי לבעלי החיים, והחיה הוא תת קבוצה בתוך הבהמות, ולא הבהמות תת קבוצה בכלל החיות, הרי גם נגד רש"י אפשר לטעון את אותה טענה, שאיך יסתדר איסור משכב עם בהמה? ויקרא יח (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: הרי כאשר הבהמה היא תת קבוצה בין החיות, הרי האיסור הוא רק על בהמה, אם כך: האם עם חיה מותר לשכב? אַךְ: כאשר הבהמה היא הקבוצה הראשית, והחיה היא תת קבוצה, יסתדר איסור תורה.  ויקרא יא (מו) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ: לאן נעלמה "החיה"?

רמב"ן בראשית א (כד) בהמה הם המינים האוכלים עשב, בין ישובי בין מדברי: וחיתו ארץ - אוכלי הבשר יקרא חיות, וכלם יטרופו: ורמש - כתב רש"י הם שרצים נמוכים ורומשים על הארץ נראין כאילו נגררין והנה בפרשה הזאת (להלן פסוק כח) ובכל החיה הרומשת על הארץ, וכתיב (להלן ז כא) ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ, וכתיב (תהלים קד כ) בו תרמוש כל חיתו יער אבל פירוש "רמישה" כענין בסמ"ך, מן תרמסנה רגל (ישעיה כו ו), וחביריו ואמר בחיה ובבהמה "רומש על הארץ", ובשרצים הנגררים "רמש האדמה", בעבור שדריכתם באדמה בכל גופם: האם הרמב"ן והרמב"ם לא קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"? מפני שהרמב"ם(למעלה) בהלכות מאכלות אסורות פרק א הלכה (ח) טוען אחרת לגבי בהמות וחיות, ובהלכות איסורי ביאה פרק א הלכה (טז) מכליל הרמב"ם גם עופות באיסור משכב בהמה? האם גם הרמב"ן אינו מבין שהבהמה היא ראש קבוצת כל בעלי החיים, והחיות הן תת קבוצה בתוך כלל הבהמות? הרי גם אצל הרמב"ן תהיה אותה בעיה בקשר למשכב עם בהמה, והאיסור לא יחול על חיה?

בראשית ג (יד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ:(טו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: נחש = בהמה = חית השדה? האם אלוהים אינו יודע/למד רש"י רמב"ם ורמב"ן? הרי תורה מלפני בריאת העולם ומסיני?

פרשת ויקרא א (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהֹוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: מדוע חוזר כאן כותב התורה בהמה בקר וצאן? האם זה לא ברור שבהמה זה צאן ובקר? או שאולי מפני שבהמה הוא שם כללי לכל בעלי החיים? קהלת ג (יח) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם: שלמה המלך אינו יודע את מה ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" יודעים?

דברים יד (ג) לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה:(ד) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים:(ה) אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:(ו) וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:(ז) אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם: אם היה מקפיד הרמב"ם לקרוא תורה, אולי היה מגלה בפס' האלה ש"אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" הם בכלל בהמה? ולא חיה? והרמב"ן טוען בשם רש"י שהבהמות = אלה האוכלים עשב, אם כך: מדוע צריך להדגיש כותב התורה אלה הבהמות אשר תאכלו? הרי ברור שהם בהמות? או שאולי זה לא כל כך ברור? ולכן ההדגשה של כותב התורה? גם פיל אוכל עשב וקרנף אוכל עשב, האם הם בכלל בהמה או חיה?

בראשית א (כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי: איך חיה רומשת? האם כותב התורה לא למד רש"י?  ורמש - כתב רש"י הם שרצים נמוכים, 

בראשית ו (ז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם: היכן החיות אם יש הבדל? האם החיות נשארו ולא נמחו במבול?

(יז) וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע:(יח) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ:(יט) וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ:(כ) מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת:(כא) וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה:(כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: האם מהחיות לא העלה נח לתיבה? רק בהמות? האם הרמב"ן לא קרא את ספר בראשית כי לפי טענתו בהמה אוכלת עשב וחיה אוכלת בשר?

בראשית ז (כא) וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם:(כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ:(כג) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: בפס' (כא) יש חיות, ובפס' (כג) למה לא מוזכרות החיות? הן החיות נחשבות בכלל בהמה? או שאולי לא נמחו החיות רק הבהמות?

בראשית ח (טז) צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ:(יז) כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הַוְצֵא (הַיְצֵא) אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ: לפי פס' זה כל בשר נקרא חיה? אז עכשיו הבהמה כלולה בתוך החיות?

(יח) וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ:(יט) כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה:(כ) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָֹה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ: מה עם הבהמות? האם הן נשארו בתיבה? הרי לא נכתב שיצאו? ורק הטהורות הוצאו?

בראשית ט (יד) וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן:(טו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר:(טז) וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:(יז) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:

שמות ח (יג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: האם לא היו כינים בחיות? ומה עם גמל סוס חמור הם בכלל מה?

שמות ט  (י) וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ משֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה:(יט) וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ:--- (כב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:(כג) וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיהֹוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָֹה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:(כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי:(כה) וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר:(כו) רַק בְּאֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד: האם הברד לא פגע בחיות? מה עם גמל סוס חמור הם בכלל מה?

שמות יא (ד) וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָֹה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם:(ה) וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה:(ו) וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף:(ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהֹוָה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל: מה עניין כלב לכאן? כלב זה בהמה?

שמות יב (כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָֹה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: מה עם גמל סוס חמור הם בכלל מה?

שמות יג (ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: בהנחה שאני מגדל איילים יחמורים ודישונים, האם אני לא חייב פדיון בכור? הרי לפי רמב"ם הם בכלל חיה, כאן רק בהמה חייבת בפדיון?

(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָֹה:(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: מדוע רק חמור לפדות? (מ-13 מדות נלמדת תורה?) אם כך: איך חמור הוא בהמה? ואייל ודישון ויחמור הם חיות?

(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָֹה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: בכור גמל וסוס וכל שאר מיני חיות לא מתו? ומי שגדל איילים יחמורים או דישונים לא פגעה בו המכה?

שמות יט (יג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר: מה עם גמל סוס חמור? לחיות מותר להתקרב ולגעת בהר סיני בזמן קבלת התורה?

שמות כב (ט) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה: האם החמור הוא בהמה? או חיה?  ומה בקשר לסוס או גמל? אתם מותר לאבד? או כל נזק אחר?

(יח) כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת: בהמה? הרי לפי הגיונם של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אם יש הבדל בין חיה לבהמה? הרי לא נאסר עלינו לשכב עם חיה? רק עם בהמה?

ויקרא א (א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהֹוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: האם הבקר והצאן אינן בכלל בהמה? אז למי מתכוון כותב התורה כאשר הוא מדבר על קורבן מן הבהמה? הרי בפס' הבאים מדובר על בקר צאן ועופות?

(ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה:

(י) וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ:

(יד) וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהֹוָה וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ:

אם בקר וצאן בכלל בהמה, מדוע היה צריך כותב התורה לפרט צאן ובקר, הרי המילה בהמה מיותרת? הרי משהו כאן מיותר, ואין מילה מיותרת בתורה?

ויקרא יא (ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:(ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: ומה זה? החיה נכללת בתוך הבהמה?

(מו) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ:(מז) לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל: איך מסתדר פרוש רש"י ל"ורמש - הם שרצים נמוכים ורומשים על הארץ" כאן יש חיות רומשות במים? מעניין איך מסתדר גם להרמב"ן וגם להרמב"ם שיש חיות במים?

ויקרא יח (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: האם מותר לשכב עם חיה? עם דגים? ועופות? הרי נאמר "כָּל בְּהֵמָה"?

ויקרא כ (טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ:(טז) וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:--- (כה) וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא:

דברים ד (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:(טז) פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה:(יז) תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם:(יח) תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: אם כך: לפי אותו הגיון של "חכמים" האם תבנית חיה מותרת?

דברים כז (כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: האם משלוש עשרה מידות נדרשת תורה?

מלכים ב ג (ט) וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם וַיָּסֹבּוּ דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם: מהי הבהמה אשר ברגליהם? האם רכבו על פרים או איילים או עיזים וכבשים?

ירמיה לא (כו) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:

יחזקאל ח (ט) וַיֹּאמֶר אֵלָי בֹּא וּרְאֵה אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה:(י) וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב:

יונה ד (יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:  האם לא היו בנינוה סוס, גמל, כלב, חמור, חתולים, או שכל אלה נקראים גם בהמות?

תהילים לו (ז) צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהֹוָה: ומה עם החיות? אותם לא מושיע אלוהים?

תהילים קמז (ט) נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ: ולחיות האלוהים לא נותן?

משלי ל (ל) לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל: ליש=אריה=בהמה? האם טעה שלמה? הרי זו חיה לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?

נחמיה ב (יב) וָאָקוּם לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלִָם וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ:  על מה רכב נחמיה? על כבש, או פר?

קהלת ג (יח) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם:(יט) כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל:(כ) הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר:(כא) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ: בני האדם גם בכלל בהמה? או ששלמה לא למד? 

לאחר כל הפרק הזה, נמצא שחיה כלולה בתוך בהמה, ויש אפילו מקומות שהבהמה כלולה בחיה, וכל ההתפלספות של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", על חיות ובהמות מי היא או הוא מה?  אינה במקומה,

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ע עמוד ב מתני'. בהמה שמת עוברה בתוך מעיה, והושיט הרועה את ידו ונגע בו, בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה - טהור, ר' יוסי הגלילי אומר: בטמאה - טמא, ובטהורה טהור:

גמ'. מאי טעמא דתנא קמא? אמר רב חסדא: קל וחומר, אם הועילה אמו להתירו באכילה, לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה! אשכחן בהמה טהורה, בהמה טמאה מנלן? אמר קרא: +ויקרא י"א+ וכי ימות מן הבהמה - זו בהמה טמאה, אשר היא לכם לאכלה - זו בהמה טהורה, איתקש בהמה טמאה לבהמה טהורה, מה בהמה טהורה - עוברה טהור, אף בהמה טמאה - עוברה טהור. ור' יוסי הגלילי מאי טעמא? אמר ר' יצחק: דאמר קרא +ויקרא י"א+ וכל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת וגו' - מהלכי כפים בחיה טמאתי לך; אלא מעתה, קלוט במעי פרה ליטמא, דמהלכי כפים בחיה הוא! מהלכי כפים במהלכי ארבע, והאי - מהלכי ארבע במהלכי שמנה הוא; פרה במעי גמל לא תטמא, דמהלכי שמנה במהלכי ארבע הוא! הולך וכל הולך - לרבות פרה במעי גמל. קלוט במעי קלוטה ליטמא, דמהלכי ארבע במהלכי ארבע הוא! להכי אהני ק"ו דרב חסדא, מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי: חזיר במעי חזירתא לא ליטמא, דמהלכי שמנה במהלכי שמנה הוא! אלא אמר רב נחמן בר יצחק, מהכא: +ויקרא ה'+ נפש כי תגע בכל טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא, וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה ובטהורה לא מטמאה? אלא איזה זה - זה עובר, שבטמאה - טמא, ובטהורה - טהור. ומאחר דנפקא ליה מדרב נחמן בר יצחק, דרבי יצחק ל"ל? אי לאו דר' יצחק, הוה אמינא כוליה לכדרבי הוא דאתא, קמ"ל. תניא, אמר ר' יונתן: נמתי לו לבן עזאי, למדנו נבלת בהמה טהורה שמטמאה, ונבלת בהמה טמאה שמטמאה, נבלת חיה טמאה שמטמאה; נבלת חיה טהורה לא למדנו מנין! נם לי: כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת, נמתי לו: וכי נאמר וכל חיה? והלא לא נאמר אלא בכל החיה - למהלכי כפים בחיה הוא דאתא! נם לי: ומה ישמעאל אומר בדבר הזה? נמתי לו: +ויקרא י"א+ וכי ימות מן הבהמה - זו בהמה טמאה, אשר היא לכם לאכלה - זו בהמה טהורה, למדנו: חיה בכלל בהמה, ובהמה בכלל חיה, חיה טהורה בכלל בהמה טהורה, חיה טמאה בכלל בהמה טמאה, דף עא עמוד א בהמה טמאה בכלל חיה טמאה, בהמה טהורה בכלל חיה טהורה; ובלשון הזה אמר לי: חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל! חיה בכלל בהמה מנלן? דכתיב: +דברים י"ד+ זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו' איל וצבי ויחמור וגו', הא כיצד - חיה בכלל בהמה. בהמה בכלל חיה מנלן? דכתיב: +ויקרא י"א+ זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה, הא כיצד - בהמה בכלל חיה. חיה טהורה בכלל בהמה טהורה - לסימנים, חיה טמאה בכלל בהמה טמאה - להרבעה, בהמה טמאה בכלל חיה טמאה - לכדרבי; דתניא, רבי אומר: אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה? נאמרה כאן בהמה טמאה, ונאמר להלן בהמה טמאה, מה להלן - טומאת קדש, אף כאן - טומאת קדש. בהמה טהורה בכלל חיה טהורה - ליצירה, דתנן: המפלת מין בהמה חיה ועוף, בין טמאין בין טהורין, אם זכר - תשב לזכר, אם נקבה - תשב לנקבה, אינו ידוע - תשב לזכר ולנקבה, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל שאינו מצורת אדם אינו ולד. ולרבנן, האי קרא למה לי? כוליה לכדרבי הוא דאתא.

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א הלכה ב סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנין מפרסת פרסה ומעלת גרה עד שיהיו שניהם, וכל בהמה וחיה שהיא מעלת גרה אין לה שינים בלחי העליון, וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה, חוץ מן הגמל, וכל בהמה שהיא מפרסת פרסה היא מעלת גרה חוץ מן החזיר. +/השגת הראב"ד/ בלחי העליון. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ זה אינו צודק והוא שקר שהרי יש שפן וארנבת, עכ"ל. /השגת הראב"ד/ היא מפרסת פרסה. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ אף זה שקר מפורש בתורה, עכ"ל.+ מה זה שני סוגים שונים? בהמה וחיה? האם הרמב"ם אינו מסכים עם הגמרא? שבהמה בכלל חיה וחיה בכלל בהמה? איך מסתדר הרמב"ם עם ההלכה שהוא כתב רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק א הלכה (טז) הבא על הבהמה, או שהביא בהמה עליו - שניהן נסקלין, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך" (ויקרא יח, כג), בין שרבעה או הביאה עליו. ואחד בהמה, ואחד חיה ועוף - הכול בסקילה; ולא חלק הכתוב בבהמה, בין גדולה לקטנה, שנאמר "ובכל בהמה", אפילו ביום לידתה, הבא עליה - בין כדרכה, בין שלא כדרכה, כיון שהערה בה, או הערת בו - חייב:  איך מבין הרמב"ם שזה כולל את כל בעלי החיים? הרי מדובר על איסור משכב עם בהמה? שמות כב (יח) כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת: ויקרא יח (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: ויקרא כ (טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ:(טז) וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם: דברים כז (כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: הרי בהמה וחיה אצל הרמב"ם הם שני סוגי בעלי חיים, ועוד יותר גרוע, הוא חיבר גם את העופות לבהמות?

ואיך מסתדר להרמב"ם "נסקלין" ו"הכול בסקילה" עם פירוש רש"י הבא? שמות כא פרשת משפטים (יב) מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת:--- (טו) וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת:(טז) וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת:(יז) וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת:

רש"י (יב) מכה איש ומת - כמה כתובים נאמרו בפרשת [במיתת] רוצחין, ומה שבידי לפרש למה באו כולם, אפרש:

מכה איש ומת - למה נאמר, לפי שנאמר (ויקרא כד יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת, שומע אני בהכאה בלא מיתה, תלמוד לומר מכה איש ומת, אינו חייב אלא בהכאה של מיתה. ואם נאמר מכה איש, ולא נאמר ואיש כי יכה, הייתי אומר אינו חייב עד שיכה איש, היכה את האשה ואת הקטן מנין, תלמוד לומר כי יכה כל נפש אדם, אפילו קטן ואפילו אשה. ועוד אלו נאמר מכה איש, שומע אני, אפילו קטן שהכה והרג יהא חייב, תלמוד לומר ואיש כי יכה, ולא קטן שהכה. ועוד, כי יכה כל נפש אדם, אפילו נפלים במשמע, תלמוד לומר מכה איש, אינו חייב עד שיכה בן קיימא ראוי להיות איש:

(טו) ומכה אביו ואמו - לפי שלמדנו על החובל בחבירו שהוא בתשלומין ולא במיתה, הוצרך לומר על החובל באביו שהוא במיתה, ואינו חייב אלא בהכאה שיש בה חבורה: אביו ואמו - או זה או זה: מות יומת - בחנק:

(טז) וגנב איש ומכרו - למה נאמר, לפי שנאמר (דברים כד ז) כי ימצא איש גונב נפש מאחיו, אין לי אלא איש שגנב נפש, אשה או טומטום או אנדרוגינוס שגנבו מנין, תלמוד לומר וגונב איש ומכרו. ולפי שנאמר כאן וגונב איש, אין לי אלא גונב איש, גונב אשה מנין, תלמוד לומר (שם) גונב נפש, לכך הוצרכו שניהם, מה שחסר זה גלה זה: ונמצא בידו - שראוהו עדים שגנבו ומכרו ונמצא בידו כבר קודם מכירה: מות יומת - בחנק, כל מיתה האמורה בתורה סתם חנק היא.

האם רש"י והרמב"ם לא קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"?