ותקרא שמו ראובן?
בראשית כט (לב) וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְהוָֹה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי: רש"י ותקרא שמו ראובן - (ברכות ז') רבותינו פירשו אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור: הרי עוד לא נולד יוסף, ועוד לא יודעים אם ייוולד יוסף? ולאה כבר יודעת שלא ימכור בנה ראובן את הבכורה? איך לאה ה"נביאה" היא ה"רמאית" לפי הפרוש הבא? בראשית כט (לא) וַיַּרְא יְהוָֹה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה: רמב"ן כי שנואה לאה הנה לאה רמתה באחותה גם ביעקב, כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו, היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה, אף כי היתה מתנכרת כל הלילה, ולפיכך לא הכירה עד שראה אותה בבקר, ולכן שנאה יעקב והאלהים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן ורחם עליה וכך אמרו בבראשית רבה (עא ב) כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה, וכיון שפקדה הקב"ה בבנים אמר לאמן של אלו אני מגרש וזה טעם "וירא אלהים", כי חמל עליה שלא יעזבנה: אם כך: לאה "נביאה" או "רמאית"? בראשית כט (לד) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי: רש"י הפעם ילוה אישי - (ב"ר) לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים ישא אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי שהרי נטלתי כל חלקי בבנים: האם עוד לא החליטו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אם לאה "נביאה" או "רמאית"? מהיכן בא הפירוש הזה של רש"י, מדוע קראה לאה לבנה ראובן? הרי כתוב מדוע קראה לאה את שמו ראובן "כִּי רָאָה יְהוָֹה בְּעָנְיִי"? האם כותב התורה לא רצה שנדע שלאה "נביאה"? ורש"י הרס הכל? משלי יא (יג) הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר:
איך מסתדר הפירוש הזה של רש"י שראתה לאה שיהיה בן לרחל, עם זה שרחל מתלוננת ליעקב שייתן לה בן? "שהאמהות נביאות היו"? אם כך: האם רחל איבדה סבלנות ומסתערת על יעקב שיקדים את ביאת בנה יוסף?
