דינה ושמעון אחיה? דינה נישאה לאחיה שמעון?

בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית - בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): איך מסתדר לרש"י הפירוש שנשא שמעון את דינה אחותו מאימו ומאביו עם הפירוש שלו בבראשית לב (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: רש"י גרתי - גרתי בגימטריא תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים: האם יעקב לא לימד את שמעון את תרי"ג המצוות? ובהנחה שלא, הרי לא קיים יעקב תרי"ג מצוות? הרי את "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" לא קיים יעקב? ובהנחה שכן לימד. הרי איך נשא שמעון אחותו מאביו ומאימו? הרי אמא של שמעון ודינה היא לאה? ויקרא יח (ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:--- (יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: דברים כז (כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: יחזקאל כב (יא) וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אֶת כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה וְאִישׁ אֶת אֲחֹתוֹ בַת אָבִיו עִנָּה בָךְ: תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כב עמוד (ב) תנו רבנן: הבא על אחותו והיא בת אשת אביו - חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו; שולחן ערוך אבן העזר סימן טו סעיף (י) אחותו אסורה לו מן התורה, בין אחותו מאביו או מאמו, בין אחותו מהנישואין או מהזנות, אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה בת, אחותו היא וחייב עליה, חוץ מאחותו מן השפחה או מעובדת כוכבים.

הרי לפי ההלכה יהודי הוא זה שאימו יהודיה? אם כך: מה חשוב למי נבעלה דינה? מדוע קורא כותב התורה לדינה כנענית, אם הכוונה לבנה של דינה? מדוע לא קרא כותב התורה לו שאול בן הכנעני? מדוע בן הכנענית בהנחה שנולד בן מאותו כנעני? 

אם יבוא הליצן ויאמר שעוד לא ניתנה תורה, והיה מותר לשמעון לשאת את אחותו, איך זה יסתדר עם זה שבשבע מצוות בני נח, יש איסור עריות? ואלה העריות האסורות על בני נח לפי הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה (י) העכו"ם אין אסורים עליהם משום ערוה אלא אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ואשת איש וזכר ובהמה כמו שיתבאר בהלכות מלכים ומלחמותיהן, אבל שאר עריות מותרין להן. רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ט (ה) שש עריות אסורות על בני נח, האם, ואשת האב, ואשת איש, ואחותו מאמו, וזכור, ובהמה, שנאמר על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו, ואת אמו כמשמעה, ודבק באשתו ולא באשת חבירו, באשתו ולא בזכור, והיו לבשר אחד להוציא בהמה חיה ועוף שאין הוא והם בשר אחד, ונאמר אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה: הרי דינה אחות שמעון גם מאב וגם מאם, האם לא קיימו יעקב ובניו שבע מצוות בני נח? תרי"ג מצוות קיימו לפי רש"י, ושבע מצוות בני נח לא?

רמב"ן בראשית לד (יב) ועל דרך הפשט עמדה עם אחיה צרורה באלמנות חיות, כי היתה טמאה בעיניהם, כדכתיב אשר טמא את דינה אחותם. ורבותינו נחלקו בה (ב"ר פ יא). והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי היתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבאל עם קבר ניתאי הארבלי. ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו רבותינו (ב"ר ק יא): אם כך: האם דינה כן נישאה לשמעון, או לא? האם אין "מסורת" "תושב"ע"? מדוע צריכים "רבותינו" להיות חלוקים? האם לא קיבלו כולם את אותה "מסורת"?

איך מסתדר הקשקוש הזה שבן נולד לדינה? עם הפרשנות הבאה של הכתר יונתן בראשית מא (מה) ויתן לו את אסנת  שילדה דינה לשכם וגידלה אשת פוטיפרע נשיא של טניס (צוען) לאישתו ויצא יוסף שליט על ארץ של מִצרים: הרי לפי הפירוש של הכתר יונתן נולדה בת לדינה, ולא בן? והבת היא אסנת אשת יוסף שגדלה אצל משפחת פוטיפר, מדוע הסתיר כותב התנ"ך שנולד בן? או בת? לדינה? וששמעון אחיה נשא אותה לאישה? ודינה לפי ה"בראשית רבה" היא אשתו של איוב? בראשית רבה (וילנא) פרשה יט יב  ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי, אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו', הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי, א"ר(אמר רב) אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם /איוב/ ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל, נאים בטובה, ולא נאים בפורענות, אם כך: אשתו של מי הייתה דינה? וכולם קיבלו "מסורת" "תושב"ע" אחת? איך מסתדר ל"בראשית רבה" הקשקוש שאשת פוטיפר גידלה את בת דינה? עם פירוש של "חכמים" שהמגדל את הילד, הילד נקרא על שמו? שמואל ב כא (ח) וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת-שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת-אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת-אַרְמנִי וְאֶת-מְפִבשֶׁת וְאֶת-חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן-בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי:  רשי בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל. וכי מיכל ילדה, והלא מירב ילדה לו, אלא מירב ילדה, ומיכל גדלה, לפיכך נקרא על שמה, והמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, כאלו ילדו ונקרא על שמו (סנהדרין יט ב)

מצודת דוד: בני מיכל. הנה מיכל לא ילדה, אף לא היתה נשאת לעדריאל כי אם מירב אחותה, והיא ילדתם, ומיכל אחותה גדלתם, ובעבור זה נקראו על שמה (סנהדרין יט ב):

רד"ק בני מיכל. בני מירב היו אלא שמיכל גדלה אותה ונקראו על שמה כענין שנ'אמר יולד בן לנעמי וכן הוא תרגום בני מירב דרביאת מיכל וכן הוא אומר אשר ילדה לעדריאל ומירב היא שהיתה אשת עדריאל לא מיכל כמו שכתוב על מירב והיא נתנה לעדריאל המחולתי וכן כתוב אלה תולדות אהרן ומשה ולא זכר אלא בני אהרן אלא שמשה גדלם ולמדם כאילו הם תולדותיו:

אם כך: האם כל "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" קיבלו את אותה "תושב"ע" ב"מסורת" מאב לבן? הרי ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אינם יודעים דברים פשוטים? לגבי חיי המשפחה של האבות הראשונים? הרי כל אחד מהם נותן פירוש אחר? האם כל אחד המציא פירוש? האם כולם קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"? הרי איך זה מסתדר להם עם ההלכה הבאה? ברמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו,

מסתבר ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כל אחד המציא פירוש משלו, ולא חשוב שפירוש אחד סתר פירושים רבים אחרים, וגרוע מכך שלפעמים פירושים סותרים של הפרשן עצמו.