ילדים לדינה? בן? בת?
בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): בהנחה שצודק רש"י, והכוונה באמת לָבֶּן אֲשֶׁר נולד מהאונס אשר ביצע שכם בן חמור בדינה, מדוע הילד ניספר עם בני שמעון? מדוע הוא נקרא בֶּן הַכְּנַעֲנִית ולא בֶּן הַכְּנַעֲנִי? הרי דינה אמו? ודינה אינה כנענית? אם כך: איך מסתדר לרש"י הרעיון האווילי הזה, עם ההלכה שקובעת שהבן הנולד הולך אחר האם, ולא אחר האב, לעניין יהדותו או גייותו? איך מסתדר פירושו של רש"י עם פרוש הרמב"ן שמביא בשמו של רש"י? רמב"ן בראשית לח (ב) בת איש כנעני ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ יג) כתב רש"י ז"ל וישאו אותו בניו, ולא בני בניו, שכך צום אל יטענו במטתי אחד מבניכם לפי שהם מבנות כנען (במדב"ר ב ח). ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען, ולכן יוציא את כלם, אבל בנסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכלן, אחד מבני בניכם שיש בהם מבנות כנען: אם כך: האם "שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית" ממש? או "בן דינה שנבעלה לכנעני"? איך מסתדר לרש"י פירושו הבא? בבראשית נ (יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא: רש"י וישאו אתו בניו- ולא בני בניו שכך צום אל ישאו מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם (ב"ר) וקבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות וכסדרן למסע מחנה של דגלים נקבעו כאן. לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון ויוסף לא ישא שהוא מלך. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם וזהו איש על דגלו באותות באות שמסר להם אביהם לישא מטתו: אם כל נכדיו של יעקב מבנות כנען, מדוע רק שאול נחשב כ"בֶּן הַכְּנַעֲנִית"?
איך מסתדר הקשקוש הזה על הבן שנולד לדינה לפי רש"י? עם הפרשנות הבאה של הכתר יונתן בראשית מא (מה) ויתן לו את אסנת - שילדה דינה לשכם וגידלה אשת פוטיפרע נשיא של טניס (צוען) לאישתו ויצא יוסף שליט על ארץ של מִצרים: הרי לפי הפירוש של הכתר יונתן, נולדה בת, והיא אוסנת אשת יוסף, שגדלה אצל אשת פוטיפר במצרים? ולא בן נולד? מדוע הסתיר כותב התנ"ך שנולד בן? או בת? לדינה?
האם כל אחד המציא פירוש? האם כולם קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"? הרי איך זה מסתדר להם עם ההלכה הבאה? ברמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו,
בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): איך מסתדר הפירוש הזה עם זה שיש בארץ שבעה עמים ואחד מהם הוא החוי ואחד מהם הוא הכנעני? הרי דינה נבעלה ע"י "שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַֽחִוִּי" ולא הכנעני, שמות יג (ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: האם כותב התורה אינו מבין ששכם בן חמור הוא כנעני ולא חוי? ואם כולם נקראים כנענים מדוע כותב התורה לא אומר "אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" ובלי לפרט את שאר העמים?
