יעקב כורת ברית לגוי?
בראשית לב (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: רש"י גרתי - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימה בי. ד"א גרתי בגימטריא תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:
יעקב קיים תרי"ג מצוות? איך אפשר לכתוב שטות כזו, שיעקב קיים תרי"ג מצוות? כאשר את מצווה צג'(למטה) לא קיים?
האם יעקב אינו יודע הלכה, ש"אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה"?
ספר החינוך מצווה צג מתוך תרי"ג "שלא לכרות ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודה זרה"
תכו - שלא לחון על עובדי עבודה זרה.
תכז - שלא להתחתן בעובדי עבודה זרה. מה פירוש "להתחתן בעובדי עבודה זרה"? חתונה לפי תורה היא עם אבי הכלה, האם כוונת ההלכה שאין לשאת את בתו של עובד עבודה זרה? ובהנחה שכן, האם יעקב עבר על ההלכה?
רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י הלכה (א) אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהן שלום ונניח אותם לעובדה שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז ב) אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם) לפיכך אם ראה עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר לא יעלנו; ראהו לקוח למות לא יצילנו אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה אסור, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה: הלכה (ב) במה דברים אמורים, בגוי; אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין - מצוה לאבדן ביד, ולהורידן לבאר שחת, מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק וביתוס ותלמידיהן- "שם רשעים, ירקב" (משלי י, ז): הלכה (ג) מכאן אתה למד שאסור לרפאות עובדי עבודה זרה, אפילו בשכר; ואם היה מתיירא מהן, או שהיה חושש משום איבה, מרפא בשכר, אבל בחינם אסור. וגר תושב, הואיל ואתה מצווה להחיותו, מרפאין אותו בחינם:
בהנחה שיקום הליצן שיטען שיעקב שיקר לעֵשָׂו אחיו, כשאמר לעֵשָׂו שקיים תרי"ג מצוות רק מפני שפחד ממנו, הרי שלא קיים יעקב מצווה של לא לשקר? שמות כג (ז) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק...: ויקרא יט (יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ: לפני שיחל הליצן לטעון שכתוב "אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ", ועֵשָׂו אינו עמיתו של יעקב, הנה מה שאומרים האלוהים ומשה על צאצאיו של עֵשָׂו, שכביכול אינם אמורים להיות אפילו קרובי משפחתנו לפי שיטת "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", הרי לא נשא עֵשָׂו מבנות ישראל/יהודיות, וצאצאיו וודאי שלא נשאו מבנות ישראל/יהודיות? בויקרא יט (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: במדבר כ (יד) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ: דברים ב (ב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:(ג) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה:(ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: דברים ב (ח) וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב: משה קורא לבני עֵשָׂו "אֲחֵיכֶם" ו"אַחֵינוּ"? בדברים כג (ח) לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: האם האלוהים אינו מבין, הרי מה פירוש "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא"? האם צאצאיו של עֵשָׂו נקראים אחינו ואביהם עֵשָׂו לא? ובהנחה ונקבל את השטות שפחד יעקב מעשו אחיו ולכן רימה אותו, האם יעקב אינו מבין תנ"ך, אבל מקיים תרי"ג מצוות? יעקב מודע לזה שהוא מקיים תרי"ג מצוות אבל הוא חושש לחייו ולחיי ילדיו למרות ההבטחות של אלוהים למקיימים תרי"ג מצוות? ישעיהו יב (ב) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: תהלים כז (א) לְדָוִד יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד: תהלים צא (ה) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: משלי א (לג) וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה: משלי ג (כה) אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא:
איך כורת יעקב ברית עם לבן? איך גר יעקב עם לבן עשרים שנה? ולמען הסר ספק שעובד אלילים היה לבן בא הפס' הבא בראשית לא פרשת ויצא (יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ: כדי לקצר לא הבאתי כאן את דברי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" על לבן?
בראשית לא פרשת ויצא (כב) וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב:(כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:--- (ל) וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי:--- (לב) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם: גם כאן בפס' ל' ולב' ההוכחה שלבן עובד אלילים?
(מג) וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ:(מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
רש"י והיה לעד - הקב"ה: לבן העובד אלילים? והנוכל? בא לחפש את אליליו ועכשיו מקבל את "הקב"ה" כעד? איך מסתדר הפירוש הזה? הרי אם היה קורא רש"י את הפסוקים הבאים, היה מגלה מיהו העד, בראשית לא (מה) וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:(מו) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל:(מז) וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד:(מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד:(מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהוָֹה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:(נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:(נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ:(נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:
לסיכום: מסתבר שאין בין הפרשנות לכתוב בפשט התורה ולא כלום, תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד א אמר רבא: אע"ג(אף על גב) דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, רש"י בראשית לז (יז) נסעו מזה - הסיעו עצמן מן האחוה: נלכה דתינה - לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו: אם אין מקרא יוצא מידי פשוטו מדוע צריך פרשנות הזויה?