אסור לומר שלום לאישה? אסור לשאול בעל, "מה שלום אשתך"?
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה, הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל. איך מסתדרת ההלכה עם הפס' הבאים? במלכים ב ד (כה) וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז:(כו) עַתָּה רוּץ נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם:(כז) וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ וַיהֹוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי:(כח) וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי:(כט) וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר:(ל) וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ:(לא) וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פְּנֵי הַנַּעַר וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר:(לב) וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת מֻשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ:(לג) וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה: האם אלישע נביא האלוהים אינו יודע הלכה? האם אלישע הנביא שצריך להיות אחד "ממעבירי המסורת" אינו יודע את ה"מסורת"? הרי מדוע אלישע שולח את גיחזי אל השונמית? מדוע אינו מחכה שהיא תגיע אליו? או אולי שתחלוף על פניו? ואלישע לא יצטרך "להיכשל" בדבר הלכה? כל זאת בהנחה שלא יכול היה אלישע להתחמק, אם נוצר מפגש ביניהם? אבל כאן הרי אלישע שולח את גיחזי משרתו אליה, ואפילו אינו מחכה שהיא תגיע אליו? איך מסתדר סיפור אלישע והשונמית עם המשנה הבאה? מסכת אבות פרק א משנה ה יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום: הרי מה פירוש השאלה הארוכה של אלישע? "הֲשָׁלוֹם לָךְ? הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ? הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד?" האם לא יכול היה אלישע לקצר את השיחה בשאלה "מה שלום כולם"? האם אלישע שהיה מ"מעבירי" "המסורת" אינו יודע "מסורת"/הלכה? פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א מרגלא(רגיל=שגור) בפומיה(בפיו) דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה, +משלי ט"ו+ מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק. האם אישה אינה כלולה ב"כל אדם"? בראשית ה (א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ:(ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: האם גם האישה קרואה אדם בתורה? הרי כתוב "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" "שְׁמָם אָדָם" ברבים? הרי יש רק את אדם וחוה? האם אלוהים או כותב התורה אינו יודע הלכה? ואיך מסתדר פירוש הרמב"ן בראשית ה (א) ויקרא את שמם אדם - מפני ששם אדם כלל לכל המין האנושי, הזכיר כי האלהים קרא הזוג הראשון בשם זה, מפני שכולם בהם בכח, ועליהם הוא אומר "זה ספר תולדות אדם": האם הרמב"ן טוען ש"כל המין האנושי" נקרא אדם? האם המין האנושי כולל אישה? מה פירוש "האלהים קרא הזוג הראשון בשם זה"? "הזוג"? האם האלוהים אינו יודע הלכה?
-------------------------------------------------אין משתמשים באשה?-------------------------------------------------
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד א הכי אמר שמואל: אין משתמשים באשה. קטנה היא! בפירוש אמר שמואל: אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה. מה הכוונה אין משתמשים באישה? האם זה שהנשים מכינות ארוחות לכול מיני חגיגות שבהם יש אורחים שאינם בני הבית אינו נחשב כשימוש בנשים? האם בזה שנשים מגישות את האוכל בכול מיני חגיגות אינו נחשב כשימוש בנשים? איך מסתדרת ההלכה עם הפס' הבאים? האם אליהו? או האלוהים? פספסו הלכה? מלכים א יז (ח) וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֵלָיו לֵאמֹר:(ט) קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ:(י) וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה:(יא) וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ:(יב) וַתֹּאמֶר חַי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ:(יג) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה: איך מסתדר הסיפור של אליהו והאלמנה בתנ"ך, עם ההלכה הבאה? בהרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה טז אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בה אלמנה אע"פ שאינו מתייחד עמה מפני החשד, אלא א"כ היתה אשתו עמו, וכן אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד, ולא תקנה אשה עבדים זכרים אפילו קטנים מפני החשד. +/השגת הראב"ד/ אסור לת"ח לשכון וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ הפריז על מדותיו שלא אמרו חכמים אלא שלא יתאכסן עמה עכ"ל.+ האם האלוהים ש"נתן" את "מסורת" "ה"תושב"ע" אינו מקיים אותה?
האם לנביאי האלוהים יש פטור מה"מסורת" ו"תושב"ע"?
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ב העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות, ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור. אם כל האישה עצמה נקראת ערווה? אם כך: מדוע רק קולה בשירה? מדוע רק שיערה בראשה? אם על אצבע אסור להסתכל, מה יהיה על הרואה פני אישה? מדוע הנשים הדתיות/חרדיות אינן הולכות עם כפפות? או כמו נשות הטאליבן מכוסות לגמרי? איך צריך להתייחס לנשים אשר רואים מעט משערות ראשן, הרי ההלכה מדברת על "שערה" אחת?
