הרד"ק כותב תנ"ך חדש?

שמואל ב פרק ב

(ח) וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם:(ט) וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה:(י) בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד:(יא) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים:(יב) וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה:

(יג) וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה:(יד) וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ:(טו) וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד:(טז) וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן:(יז) וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד מְאֹד בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד:

רד"ק שמואל ב פרק ב

ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן - ואחרי אשר אמר על ישראל כלו למה זכר אלה המקומות, יש לפרש כי בשובו ממחנים היה וזה היה אחרי מלחמת הנערים ששב אבנר אחרי המלחמה למחנים אל איש בשת ואז העבירהו אל אלה המקומות הנזכרים עד שובו לביתו בארץ בנימן אבל על ישראל כלו המליכהו זולתי שבט יהודה ופי' האשורי כתרגומו דבית אשור ופי' ואל יזרעאל אינו יזרעאל זה אשר בנחלת בני מנשה:

אם החלק הראשון בפס' ח - יב קרה קודם לחלק השני בפס' יג – יז, מדוע כותב התנ"ך בחר לספר קודם על המלכת איש בושת, ואחר כך על מלחמת הנערים? ואיך מלחמת הנערים קדמה להמלכה אם בפירוש כתוב "וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה" עבדי איש בשת עבדים ועוד אינו מלך עליהם? אבנר יוצא ממחניים לגבעון, ובפס' ח כתוב "(ח) וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם" הרי שקודם העביר אבנר את איש בושת למחניים, ואחר כך קרה סיפור מלחמת הנערים,

אבל מדוע שיהיה חשוב לרד"ק להיצמד לכתוב? הוא כל כך "גדול" ו"חכם בעיני עצמו" שהוא יכול לשנות את הכתוב? ולא חשוב לו שיש גמרא(למטה בסוף המסמך) הטוענת שהכול נכתב/נאמר בסיני מהשמים?

ואל יזרעאל אינו יזרעאל זה אשר בנחלת בני מנשה: אם יזרעאל אינה יזרעאל, אז לאיזה יזרעאל הכוונה? יש כמה יזרעאל? או שאולי המילה הזו נכתבה אומנם בעברית, אבל כוונתה אנגלית, שהרי יזרעאל באנגלית = ישראל בעברית? 

אוי לנו שאלו "חכמינו" שהרי יש כבר פרשנות בגמרא שמסתמכת על שטות כזו. שהכוונה של כותב התורה, אמנם כתב בעברית אבל התכוון ליוונית, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב תנו רבנן: +ויקרא כ'+ אתו ואתהן - אותו ואת אחת מהן, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אותו ואת שתיהן. מאי בינייהו? אמר אביי: משמעות דורשים איכא בינייהו. רבי ישמעאל סבר: אתו ואתהן - אותו ואת אחת מהן, שכן בלשון יוני קורין לאחת, הינא. ואם חמותו מדרשא אתיא. רבי עקיבא סבר, אתו ואתהן - אותו ואת שתיהן, ואם חמותו הכא כתיבא. רבא אמר: חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו. רבי ישמעאל סבר: חמותו לאחר מיתה - בשרפה, ורבי עקיבא סבר: איסורא בעלמא. אם כך: נכתבה תורה בלשון יווני? או שרק את המילה הזו כתב משה בלשון יווני? ואם כמו הפרשנות ההזויה של רש"י שהביא מהגמרא, "בשבעים לשון פירש משה את התורה" אז אולי בטעות קפצה גם מילה באנגלית לטקסט התנכי?

דברים פרק א(ה) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר: רש"י הואיל - התחיל כמו הנה נא הואלתי: באר את התורה - בשבעים לשון פירשה להם: מדוע צריך פרשנות לתורה בכל כך הרבה שפות?  

משה אומר לעם ישראל את התורה בשבעים לשון? מדוע? מה זה נותן להם? ובהנחה שרש"י צודק ו"בשבעים לשון פירש להם" משה את התורה, מה עשו עם הידע של שבעים שפות? מדוע הם צריכים זאת? ועם ישראל שיצא ממצרים ידע שבעים שפות? עם ישראל שהיה במצריים למד בהרווארד או בייל?

ובמסכת סוטה אמרו (לה:) שכתבו התורה על האבנים בשבעים לשון

אם כך: האם גם כל התנ"ך והמשנה והגמרא נכתבו/נאמרו בשבעים שפות? ולזה שיבוא ויאמר מה הקשר בין פרשנות התורה בשבעים לשון לנביאים וכתובים? הגמרא הבאה תשיב על השאלה הרי הכל ניתן בסיני, תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד אואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא פסוק (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: