קבר בנימין בן יעקב?
בדרך מכפר סבא לפני הפניה ימינה לכיוון ג'לג'וליה, נמצא קבר שמישהו החליט שהוא קברו של בנימין בן יעקב, ולא של איזה שייח מוסלמי, או אולי חמורו או גמלו של אותו שייח, איך מסתדר שזה קברו של "בנימין בן יעקב" עם הנאמר באוצר המדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 176 (ב') תשעה נכנסו בחייהם לג"ע(לגן עדן) כפי אמונתנו ולא טעמו טעם מיתה: בנימין בן יעקב, כלאב בן דוד, סרח בת אשר, בתיה בת פרעה, אליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, ואליהו, חירם, ויעבץ בנו של ר' יהודה הנשיא. וי"א(ויש אומרים) אף ריב"ל(ר' יהושע בן לוי). הרי אם "בנימין בן יעקב" נקבר? אם כך: הוא לא נכנס בחייו לגן עדן? הרי אם גם מי שנקבר נכנס לגן עדן בחייו? אם כך: בעצם כל בני האדם נכנסים עוד בחייהם לגן עדן? ומה יהיה על "אמונתנו" של אוצר המדרשים? ועל איזה "אמונתנו" מדבר אוצר המדרשים? הרי הוא עצמו במובאה הבאה שלו, הכניס עשרה ולא תשעה, ופתאום נעלם "בנימין בן יעקב" כשהיו תשעה הוא הופיע, וכשיש עשרה הוא נעלם? מה קרה ל"אמונתנו"? האם "אמונתנו" נעלמה?
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עשר גליות עמוד 437
עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. איך מסתדרת "אמונתנו" עם כל שאר יושבי שער גן עדן, שבדקו, או קיבלו מידע, מי נכנס, ומי יוצא, מגן עדן? שהרי כל אחד הכניס כמה שרצה ואת מי שרצה? ומה יהיה על "אמונתנו"? שהרי מה היא "אמונתנו"?
מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה כג
שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.
מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק א הלכה יח
תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.
ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מב
תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך ומשיח ואליהו ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא וסרח בת אשר ובתיה בת פרעה ויש אומרים הוציאו חירם ונכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי,
אם כך: כמה נכנסו? שבעה? תשעה? עשרה? או יש אומרים שמונה? ויש אומרים עשרה? האם "אמונתנו" לא ניתנה ב"מסורת" הדורות, בצורה מדויקת?
איך זה שקברו של כל כביכול "צדיק/חכם" שחי אחרי תקופת התנ"ך? הפך להיות מוקד עלייה לרגל לכול ה"שוטים/עמי ארצות", וקברים של אנשים אשר חיו בתקופת התנ"ך, לא הפכו למוקד עלייה לרגל? כגון: יהושע בן נון משרת משה, האיש שהכניס את עם ישראל לארץ ישראל, אינו נחשב למוקד העלייה מהחשובים?
איך יכול להיות שאת כל הקברים של אחי יוסף/אבות 12 השבטים, בני יעקב(ישראל) מצאו כביכול, ואת קברי מלכי יהודה אשר יש תיאור מקום בתנ"ך, לא מצאו? שמואל ב ה (ז) וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד: שמואל ב ה (ט) וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה:
וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד?
מלכים א ב (י) וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד: היכן קברו של דוד? בהנחה שיקום שוטה ויאמר שאת קבר דוד יש, ויודעים היכן נקבר, מה עם כל שאר המלכים בפס' הבאים, הרי הם נקברו באותו מקום?
מלכים א יא (מג) וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו: היכן קברו של שלמה?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: איך מסתדרת הגמרא הזו, הטוענת ש"הדור הולך ופוחת", הרי על קברי אחי יוסף, ועל קברם של דוד ושלמה, ועל קברם של מרדכי ועזרא ונחמיה, אף אחד, או מעטים, הולכים לבקש מהם שישמשו "מליצי יושר" אצל האלוהים, והם שהיו הראשונים, לפחות לפני כל ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ו"הצדיקים" שאליהם הולכים רוב "השוטים/עמי הארצות", כגון שמעון בר יוחאי, או מאיר בעל הנס(קפה), או הארי "הקדוש", או הנחמן מברסלב, או כל קבר אחר של איזה כביכול "צדיק/חכם" שחי אחרי תקופת התנ"ך?
מלכים א יד (לא) וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים א טו (ח) וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים א טו (כד) וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים א כב (נא) וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים ב ח (כד) וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים ב ט (כז) וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם:(כח) וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלְָמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד:
מלכים ב יב (יח) אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם:(יט) וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׂוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם:(כ) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:(כא) וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא:(כב) וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים ב טו (ז) וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים ב טו (לח) וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
מלכים ב טז (כ) וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
דברי הימים ב לב
(לג) וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו:
"מסורת"?
פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר:
