|
משה קבר את עצמו? אם כך: האם משה התאבד?
ויקרא פרק כב (טז) וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשָׁם: רש"י והשיאו אותם - את עצמם יטענו עון באכלם את קדשיהם שהובדלו לשם תרומה וקדשו ונאסרו עליהם ואונקלוס שתרגם במיכלהון בסואבא שלא לצורך תרגמו כן: והשיאו אותם - זה אחד מג' אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה שמדברים באדם עצמו וכן (במדבר ו) ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו הוא יביא את עצמו וכן (דברים לד) ויקבור אותו בגיא הוא קבר את עצמו כך נדרש בספרי: מה זה הדבר המוזר הזה? משה "הוא קבר את עצמו"? אם כך: משה בעצם התאבד? ואיך מסתדר פרוש זה עם המילים "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ" שהרי אם משה כתב את הטקסט הזה, היה צריך לכתוב ואקבור את עצמי, ואם יהושע כתב את הטקסט הזה, היה צריך לכתוב ויקבור משה את עצמו?
דברים פרק לד (ה) וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהֹוָה:(ו) וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: רש"י ויקבר אותו - הקב"ה בכבודו. רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו, וזהו אחד משלשה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן. כיוצא בו (במדבר ו, יג) ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו, הוא מביא את עצמו. כיוצא בו (ויקרא כב, טז) והשיאו אותם עון אשמה, וכי אחרים משיאים אותם, אלא הם משיאים את עצמם: אם כך: מי קבר את משה? האלוהים? או שמשה קבר עצמו? האם רש"י שקיבל מ"רוח הקודש" לא סגור על עצמו? הרי למעלה משה קבר את עצמו? האם "הרוח" שנתנה לרש"י בעצם לא יודעת תשובה חד משמעית? האם רב ישמעאל ורש"י לא קיבלו אותה "מסורת" לגבי מי קבר את משה? מול בית פעור - קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור, וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות: אם קברו של משה היה מוכן מששת ימי בראשית, אם כך: האלוהים שיקר את משה ואהרון? כאשר אמר להם שמפני שלא קידשו שמו של האלוהים לא יכנסו לארץ? במדבר פרק כ (ז) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם:(ט) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ:(י) וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם:(יא) וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם:(יב) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם:
ובבמדבר פרק כז (יב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(יג) וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ:(יד) כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן: וכדי שלא יבוא מישהו ויטען שהאלוהים יודע אחרית כראשית, ולכן: נכון פירוש זה שהכין האלוהים את קבר משה מששת ימי הבריאה, אם כך: אין אפשרות לאדם לשנות כלום, ובעצם הכול נכתב מראש, ואין בחירה לאדם, וכול הנאמר בתורה הוא בעצם בלוף, הרי כתוב אם תשמעו ואם לא תשמעו, מה עניין תשמעו או לא? אם כבר יודע האלוהים מראש שאני אחטא, איך זה מסתדר עם התלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר +איכה ג'+ גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר +תהלים ל"ט+ שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש. הרי מה עניין לשערים אלה, אם אינך יכול לשנות כלום ממה שנקבע מימי בראשית?
איך מסתדר החירטוט הזה שמשה או האלוהים קבר את משה, עם הדברים הבאים? רמב"ם פירוש המשניות - הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות וכשהיה לפני מותו החל לכתוב התורה בספרים, וכתב י"ג ספרי תורה גוילים, כולם מבי"ת בראשית עד למ"ד לעיני כל ישראל (ב"ב פ"ק, דף ט"ו). ונתן ספר לכל שבט ושבט להתנהג בו וללכת בחוקותיו, והספר הי"ג נתנו ללוים ואמר להם, לקוח את ספר התורה הזה (דברים לא). אח"כ עלה אל ההר בחצי היום השביעי (ספרי פ' האזינו) לחדש אדר (מגילה דף יג ע"ב) כפי אשר דקדקה הקבלה. והיה המקרה ההוא אשר קרהו מות בעינינו, בשביל שחסרנו ופקדנו אותו, וחיים לו לכבוד המעלה שעלה אליה. וכן אמרו (סוטה דף יג ע"ב), משה רבינו ע"ה(עליו השלום) לא מת אלא עלה ומשמש במרום. משה לא מת, אם כך: משה לא נקבר, או קבר את עצמו, והרמב"ם מצטט את הגמרא במסכת סוטה? אם כך: האם רש"י ורבי ישמעאל סותרים את הגמרא, והם אינם מקבלים את הגמרא כתורה למשה מסיני?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו פרק נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא פרק כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני:
|
