זהרה של תורה פרשת בראשית פרק א (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם" עמ' ז')

"בראשית ברא אלוהים" "אמר רבי שמעון בא וראה, הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם, שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה כדי שלא יבואו בני אדם לטעות מהתורה הקדושה שהוכנה בדיקנות מפליאה ככתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה למען האדם וכנגד ארבע פעמים ברא הקב"ה את כל מה שברא בעולמו רבי אליעזר אמר לפני שברא הקב"ה את העולם באו ונכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אות ביקשה שממנה תתחיל התורה עד שנתקיים הכל באות ב שהיא תחילתה של המילה ברכה ובא נתייסד העולם   

אם רב שמעון "כתב" את הזוהר? אם כך: מה זה "אמר רבי שמעון"? מדוע אינו מדבר בגוף ראשון? מדוע בגוף שלישי?

אם רב שמעון "כתב" את הזוהר? אם כך: מה זה "אמר רבי אליעזר"? רב שמעון קורא לבנו אליעזר, "רבי"? אב קורא לבנו "רבי"?

אם ברא אלוהים לאחר שקרא בתורה? מדוע כועס האלוהים? ומתעצב על ליבו? כאשר בני האדם עושים רק רע? האם האלוהים לא קרא שיצר האדם רע מנעוריו? מדוע מביא עליהם מבול? הרי האלוהים קרא בתורה את כל הטקסט, וזה מה שצריך להיות, או שפיתח האלוהים ציפיות, שלא תתגשם התורה שהוא שכתב אותה וקרא אותה כמה פעמים?

האלוהים צריך ל"שנן" את תורתו? האם עצם המחשבה שהאלוהים "הוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה" אינה נחשבת עבודת אלילים?

בראשית ב (טו) וַיִּקַּח יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:(טז) וַיְצַו יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: איך קרא אלוהים? ולא ידע האלוהים שלא יבצע את האיום? בראשית ג (כב) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: מה פרוש "פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ"? האם האלוהים לא קרא שהוא צריך להוציא את האדם מגן עדן? מה הבעיה של האלוהים עם זה שהאדם "יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים"? האם האלוהים לא יוכל/יכול להרוג את מי שאכל מעץ החיים? האם האלוהים מוגבל מול עץ החיים? ואיך זה מסתדר עם הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו. ואיך מסתדר עם הפס' הבאים? תהלים לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי כא (א) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

בראשית ב (כג) וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָֹה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם:(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַֽחַיִּֽים: הרי הבטיח אלוהים לאדם מוות, אם כך: מדוע האלוהים מגרש אותו? הרי אם האלוהים קרא קודם שברא עולם לא היה צריך האלוהים להבטיח הבטחה שלא יקיים? ואם לפי "חכמים" יום אלוהי הוא יום של אלף שנה? ומת אדם בתוך האלף של חייו? הרי שהספירה של השנים עד היום לא נכונה? הרי כל יום בבריאה הוא אלף שנה? אם כך: בששת אלפים שנה נבנה העולם? ואח"כ שבת שזה עוד אלף אם כך: האם אנחנו היום ב-10 או 11 אלף ולא בכ-6 אלף שנה? ולפחות ימים א, ב, ג, שעוד לא נוצרו מאורות השמיים צריך להתייחס לימים כימי אלוהים של אלף שנה יום? ולכן צריך להוסיף 3 אלף שנה לספירה?

בראשית ב (יח) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:(יט) וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: אם הסתכל אלוהים בתורה ולאחר מכן ברא עולם? מה פרוש "וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"? הרי "התורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם" זוהר ספר דברים פרשת ניצבים פרק יד  האם האלוהים לא זכר/שכח?

(כא) וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:(כב) וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:

אם תורה הייתה כתובה לפני בריאת העולם, איך מסבירים את הפרשנות לפס' הבאים?

בראשית לה (יז) וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן:

רש"י כי גם זה - נוסף לך על יוסף. ורבותינו דרשו עם כל שבט נולדה תאומה ועם בנימין נולדה תאומה יתירה:

רמב"ן על בראשית מו (כו) כתב רבינו שלמה, ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים, צריכים אנו לומר שמתו קודם ירידתם למצרים שהרי לא נמנו כאן ואין צריך לזה, שהרי אמרו (ב"ר פד כא) רבי יהודה אומר לאחיותיהם נשאו השבטים, והנה היו אלה התאומות נשי בניו, והכתוב אמר עליהן, מלבד נשי בני יעקב ורבי יהודה מזה הכתוב אמר כן, כי מה טעם לאמר מלבד נשי בני יעקב הכנעניות, אחרי שאמר יוצאי ירכו, רק בעבור נשי בניו גם הן מיוצאי ירכו יאמר כן, אבל לא פרסם אותן בכאן כאשר לא הזכירן בעת לדתן עם השבטים ועוד, כי לא הזכיר הנה רק אשר יולידו ויתרבו במצרים, להודיע הנס הגדול הנעשה ברבוי העצום אשר רבו במצרים, והם בזה שבעים נפש, ונשיהם לא ימנו כי האיש עם אשתו הוא אחד: אלוהים מרשה לאבות לא לקיים את תורתו? הרי "התורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם" זוהר ספר דברים פרשת ניצבים פרק יד  האם האלוהים לא זכר/שכח?

ויקרא יח (ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:--- (יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: 

ויקרא כ (יז) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא:

דברים כז (כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:  

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק ו (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")

ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שיהיה נכלל ב-ו- צדדים כלול בכללות הדמיון שלמעלה באברים מתוקנים בסוד שלמות החכמה הקדושה העליונה ויברא אלוקים את האדם בצלמו שאל רבי שמעון מנורה הקדושה לרועה הנאמן "לאחר שאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו מה זה שאמר אחר כך ויברא אלוקים את האדם בצלמו והקב"ה מעצמו בראו שכתוב ויברא אלוקים את האדם בצלמו שנברא בכל הכוחות והשליטו על הכל" אם "מעצמו"? "ובכל הכוחות"? ברא האלוהים את האדם? איך מצליח הנחש להערים על האדם? האם הנחש יותר ערום מהאל?

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק ט (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")

"ויצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה וייצר בשתי יודי"ן בשני יצרים יצר טוב ויצר רע אחד נגד מים ואחד נגד אש. אם יש לו שני יצרים טוב ורע? מה עניין? בבראשית ב (טז) וַיְצַו יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: האם זה עץ השטן או עץ יצר הרע?

"יהוה אלוהים הוא שם מלא אשר ברא את האדם עפר מן האדמה של הארץ הקדושה משם נברא הוא המקום של בית המקדש ויפח באפיו נשמת חיים זו הנשמה הקדושה שנמשכה מאותן החיים הנצחיים הקיימים למעלה" איך זה שהאדם שנוצר מאדמה קדושה חוטא לאלוהים?

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק יב (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")  

"והנחש היה ערום מכל חית השדה רבי יצחק אמר זה יצר הרע רבי יהודה אמר נחש ממש באו לפני רבי שמעון אמר להם ודאי הכל אחד נחש זה הוא השטן והכל אחד" אם זה יצר הרע? או השטן? מדוע האלוהים מעניש אותו? השטן או היצר הרע פועל עצמאית, ואין לאלוהים שליטה על מעשיו? בראשית ג (יד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: הרי "התורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם" זוהר ספר דברים פרשת ניצבים פרק יד  האם האלוהים לא זכר/שכח?

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק א "בראשית ברא אלוהים""אמר רבי שמעון  בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה"  האם אלוהים לא היה בשיעור הזה? ומדוע מעניש האלוהים את השטן הרי זה תפקידו, והרי לכך נוצר השטן או יצר הרע להסיט את האדם מדרך הישר, הרי ייצר האלוהים שני יצרים טוב ורע, אלוהים אינו מבין מה תפקידו של היצר הרע או השטן?

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק  טו (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")   

"והאדם ידע את חווה אשתו וגו אמר רבי אבא בא וראה כאשר האדם הולך בדרך האמת נדבק בו רוח הקדושה העליונה על כן הבן שיוליד ויצא ממנו לעולם ימשוך אליו את הקדושה עליונה ויהיה קדוש בקדושת רבונו ככתוב והתקדשתם והייתם קדושים וכאשר האדם הולך בצד שמאל הוא מושך עליו את רוח הטומאה שנדבקת בו והבן שיצא ממנו לעולם הוא ימשוך עליו רוח טומאה" אז איך נסביר את ישמעאל ואת עשו ואת בני עלי ואת בני שמואל ואת בני דוד ואת בניהם של כל החכמים שכתבו שטות זו או הסכימו ועשו אותה תורה קדושה

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק  טז (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם")

"ויהי בהיותם בשדה וגו אמר רבי יהודה מה בשדה זו אשה ע"כ עמד והרג אותו מכיון שהיתה לקין קנאה להבל בעבור נקבתו" מדוע הסתירה תורה את הסיפור הזה ואמרה שזה בגלל מנחות לאלוהים בראשית ד (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:(ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: ואם בשדה זו אישה ותורה לומדים מגזרה שווה מכתוב אחד ושני כתובים למה השדה של יצחק הפך לתפילה בראשית כד (סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: ושל זה לאישה  והיכן היה עשו בתפילה או אצל אישה בראשית כה (כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: