אליעזר עבד אברהם ו"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם",

כתר יונתן בראשית יד (יד) וכאשר שמע אברם כי נשבה אחיו חימש את בחוריו שחינך למלחמה מגידולי ביתו ולא רצו ללכת עמו ויבחר מהם את אליעזר בן נִמרוד שהיה דומה בגבורתו ככולם שלש מאות ושמונה עשר וירדוף עד דן: אליעזר בנו של נמרוד?

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב"  פרק טז ויצא יצחק להתפלל תפלת המנחה וראה הגמלים באים, שנ'אמר  ויצא יצחק לשוח בשדה וכו', ר' שמעון אומ'ר אמר אברהם ליצחק בנו העבד הזה חשוד על כל עריות שבתורה, העבד הזה מירמה בו, שנ'אמר כנען בידו מאזני מירמה, ראה שמא נגע בצנור, תביא הנערה האהלה ותוציא בתוליה באצבע אם טהורה בבתוליה הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה, והוציא את בתוליה באצבע והראם לאברהם אביו ואחר כך לקחה לאשה, שנ'אמר ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, וינחם יצחק אחרי אמו שהיו מעשה רבקה דומין למעשה שרה, וכך היו ישראל נהוגין להוציא את בתולי הנערה, שנ' ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו וכו', איך מסתדר פרוש זה של הפרקי דרבי אליעזר (היגר) עם הפרוש הבא של רש"י בראשית יד (יד) חניכיו - חנכו כתיב זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן (משלי כב ו) חנוך לנער, (במדבר ז יא) חנכת המזבח, (תהלים ל א) חנכת הבית ובלע"ז קורין לו איניציי"ר [לחנוך]: שמונה עשר ושלש מאות - רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריא של שמו: הרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים קרתה לפני שליחת אליעזר להביא כלה ליצחק? ובנוסף לפי פירוש זה של הפרקי דרבי אליעזר (היגר) אברהם היה ממש טיפש? אברהם משביע אדם שהוא יודע שהוא "שקרן"? ובאלוהים? ממתי רמאים גויים? מאמינים באלוהים? איך שלח אברהם מישהו שהוא חושד בו שיבעל את כלתו? איך מסתדר לפרקי דרבי אליעזר הסיפור, עם הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת יומא דף כח עמוד ב אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית כד+ ואברהם זקן בא בימים, יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר +בראשית כז+ ויהי כי זקן יצחק, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית מח+ ועיני ישראל כבדו מזקן. אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר +בראשית כד+ ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. +בראשית טו+ הוא דמשק אליעזר - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים. אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר +בראשית כו+ עקב אשר שמע אברהם בקלי וגו'. אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: ואימא שבע מצות! - הא איכא נמי מילה. - ואימא שבע מצות ומילה! - אמר ליה: אם כן מצותי ותורתי למה לי? אמר (רב) +מסורת הש"ס: [רבא]+ ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תורתי - אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.  האם הפרקי דרבי אליעזר (היגר) והגמרא לא קיבלו את אותה "מסורת" "תושב"ע"? איך מסתדר הכתוב בתורה שבכתב, על אליעזר עבד אברהם עם הפרקי דרבי אליעזר (היגר)? איך מסתדר פירוש ההבל הזה של הפרקי דרבי אליעזר (היגר) עם פירוש רש"י שהודיעו לאברהם לאחר שעקד את יצחק, שנולדה רבקה "המיועדת" ליצחק? אם היא "מיועדת" מה פירוש "תבדוק אם היא בתולה, ואם לא אינה "מיועדת" לך ממעי אמא"? התורה מעידה על רבקה עוד לפני שהגיעה ליצחק שהיא בתולה, ואברהם אומר ליצחק תבדוק? איך מסתדר דבר ההבל הזה שהיה נוהגים בעם ישראל להוציא את הבתולים באצבע? מדוע לא הפך מנהג זה להלכה הרי מנהג ישראל הלכה הוא? או שלא? תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק יב דף יב טור ג והמנהג מבטל את ההלכה... והמנהג מבטל את ההלכה, ריקאנטי שמות לד (ו) ומנהג של ישראל תורה היא,

בראשית כד פרשת חיי שרה (א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: האם אברהם אבינו היה אהבל, שהשאיר את אליעזר ה"נוכל" לפי הפרקי דרבי אליעזר (היגר) להיות "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"? איך מסתדרים הפס' הבאים? (ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:--- (ח) וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה:(ט) וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: אברהם אבינו משביע "נוכל" באלוהים? האם פספס אברהם את כל ה"תושב"ע"? שולחן ערוך יורה דעה סימן קנג סעיף ב לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים, מפני שהם חשודים על שפיכות דמים. רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יב הלכה (ז) וכן אסור ליהודי להתיחד עם הגוים מפני שהן חשודים על שפיכות דמים, ולא יתלווה עמהן בדרך, פגע בגוי בדרך מחזירו לימינו, היו עולין במעלה או יורדים בירידה, לא יהיה ישראל למטה וגוי למעלה, אלא ישראל למעלה וגוי למטה, שמא יפול עליו להמיתו, ואל ישוח לפניו שמא ירוץ את גולגלתו: אברהם אינו חושד שיהרוג אלעזר את רבקה? רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה (ד) כל אישה שאסור להתייחד עימה, אם הייתה אשתו עימו, הרי זו מותרת להתייחד, מפני שאשתו משמרתו; אבל לא תתייחד ישראלית עם הגוי, ואף על פי שאשתו עימו, שאין אשתו של גוי משמרתו, ואין להן בושה: הלכה (ה) וכן אין מוסרין תינוק ישראל לגוי ללמדו ספר וללמדו אומנות, מפני שכולן חשודין על משכב זכור. ואין מעמידין בהמה בפונדקייות של גויים, ואפילו זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות. ואין מוסרין בהמה חיה ועוף לרועה גוי, אפילו זכרים לזכר ונקבות לנקבה - מפני שכולן חשודין על הרבעת בהמה. וכבר ביארנו שהן אסורין בזכור ובבהמה, ונאמר "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא יט, יד): הלכה (ו) ומפני מה אין מוסרין בהמה נקבה לגויה, מפני שכולן בחזקת נואפין, וכשיבוא הנואף לשכב עם גויה זו, אפשר שלא ימצאנה, וישכב עם הבהמה; או אפילו ימצאנה, ישכב עם הבהמה: הרי רבקה בת שלוש לפי "חכמים"? איך אברהם נותן לאלעזר גמלים, האם אברהם לא ידע שאלעזר חשוד על הרבעת בהמה? שולחן ערוך יורה דעה סימן קנג סעיף ד  לא תתייחד ב ישראלית ג עם עובדי כוכבים, ד אפילו הם רבים ונשותיהם עמהם.  משנה מסכת עבודה זרה פרק ב (א) אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה. וְלֹא תִתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת. וְלֹא יִתְיַחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.

איך על אותו אלעזר יש "חכמים" שאמרו שנכנס לגן עדן עוד בחייו? הרי פרוש הדבר שהיה צדיק? ואיך מסתדר הפרוש של הפרקי דרבי אליעזר (היגר) עם הפירוש הבא לפס' בבראשית טו (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהֹוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: רש"י דמשק - לפי התרגום מדמשק היה, ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק. ובתלמוד דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים: ובפס' הבאים אותו אליעזר החשוד בעריות שבתורה, והרמאי? בראשית כד (יב) וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם:  מתפלל לאלוהים? (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהֹוָה:(כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהֹוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי: משתחווה לאלוהים? מברך את אלוהים? ומודה לאלוהים על שהצליח את דרכו? איך על אותו איש יש כמה גרסאות, אשר סוטרות אחת את רעותה? זו ה"מסורת" שהועברה במשך הדורות?  ויש עוד בהמשך פרשה זו פרשת חיי שרה כד עוד פס' המוכיחים שאליעזר עושה קידוש שם שמים, ומספר בגבורת האלוהים, ואיך שהצליח האלוהים את דרכו, וכל סיפורי אליעזר על האלוהים הגדול ל"עובדי האלילים"(לפי הפרשנות) ממשפחת אברהם.

לכן: כסיכום לקטע זה בעבודה, ברצוני לחוות דעתי על הפרשנות ועל הפרשן, ואם איני טועה הפרקי דרבי אליעזר (היגר) הוא חלק מהזוהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, "פרשן" זה ו"פרשנות" זו הם קשקוש אחד גדול, ובורות לשמה, והיא רק מראה עד כמה שוטים יכולים להיות בני אדם שקוראים סיפור שהם מאמינים שהוא אמת מוחלטת בתורה שבכתב, ולאחר מכן בא שוטה(כותב פרקי דרבי אליעזר (היגר)) ומעוות להם את הסיפור בתורה שבכתב, והם נוהים אחריו כמו עדר, ומקבלים כל מיני "פרשנויות" שונות על אותו אדם, והכל מבחינתם אמת? אוי לפתאים שיכולים לקבל כל כך הרבה פרשנויות הסוטרות אחת את השנייה, על איש אחד, ולהאמין שכולם אמת?

בהמשך העבודה נראה את כל דברי ההבל שנאמרו על ידי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", על אותו אליעזר עבד אברהם ולפי השוטים הכל אמת מוחלטת ו"דברי אלוהים חיים מסיני"? פרשנות אחת רואה בו כצדיק יסוד עולם, ופרשנות אחרת כרשע גמור, ושני הפירושים "אלא ואלה דברי אלוהים חיים"? הכול אמת מוחלטת? ועל זה כבר אמר החכם באדם במשלי יד (טו) פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ:

++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

אליעזר הוא עוג? ומהשן שלו עשה אברהם מיטה? ואו כיסא? ומידת רגליו ארבעים מיל?

מסכתות קטנות מסכת סופרים הוספה א פרק א הלכה ב עוג הוא אליעזר, ופרסות רגליו של אברהם אבינו היה, טומנו בכף ידו, ופעם אחת גער בו, ומיראתו נפל ממנו שינו, ונטלו אברהם אבינו, ועשאו מטות של שן, והיה ישן שם, ויש אומרים כסא עשאו, וישב בו כל ימיו, ומי נתנו לאברהם, נמרוד. והלך עוג ובנה ששים עיירות, והקטן שבהן היה גבהו ששים מיל, שנאמר ששים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן, ומה היתה אכילתו, אלף שוורים, וכן כל מין חיה, ושתייתו אלף מדות, ומה היתה טיפת זריעתו, שלשים וששה ליטרין, וכן לכל דורות. האם גם אשת עוג הייתה יצור ענקי? הרי איזה אישה יכולה להכיל 36 ליטר זרע בתוכה? ועד לאיזה רמת טימטום יכלו לרדת "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" או "חֲכָמִים בְּעֵינֵי" השוטים שמינו אותם?

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת רמז תשסה עוג הוא אליעזר ופרסות רגליו ארבעים מיל ואברהם היה טומנו בכף ידו, פעם אחת גער בו ומיראתו נפל שינו ממנו ונטלו אברהם ועשאו מטת שן והיה ישן שם, ויש אומרים כסא עשאו וישב בו כל ימי חייו, ומי נתנו לאברהם נמרוד והלך עוג ובנה ששים עירות, הקטן שבהן היה גבהו ששים מיל שנאמר ששים עיר כל חבל ארגוב וגו', ומה היתה אכילתו אלף שוורים וכן מכל חיה ושתיתו אלף וטיפת זרעו ל"ו ליטרא,

מחזור ויטרי סימן תקכד ד"ה האדם הגדול עוג הוא אליעזר ופרסות רגליו ארבעים מיל. ואברהם אבינו היה טומנו בכף ידו. ופעם אחת גער בו ומיראתו נפל ממנו שינו. ונטלו אברהם ועשאו מיטת שן והיה ישן שם, ויש אומ' כסאו עשאו, וישב בן כל ימיו. ומי נתנו לאברהם נמרוד. והלך עוג ובנה ששים עיירות. וקטן שבהן היה גובהו ששים מיל. שנאמ' ששים עיר כל חבל ארגב. ומה היה אכילתו. אלף שוורים ומכל חיה. ושתייתו אלף מדות. ומה היתה טיפת זריעתו שלשים וששה ליטרין.

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק טז זקן עבדו של אברהם והיה עבדו אליעזר, ומהיכן היה עבדו אלא שכיון שיצא מאור כשדים באו כל גדולי הדור ליתן לו מתנות ולקח נמרוד עבדו אליעזר ונתנו לו עבד עולם, וכשגמל חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הב"ה שכרו בעולם הזה וקיימו למלך והוא עוג מלך הבשן, איך על אותו אליעזר יש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שאמרו שנכנס לגן עדן עוד בחייו, שפירוש הדבר שהיה צדיק? אם כך: כמה גרסאות "מסורת" הועברו במשך הדורות?

++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

אליעזר הוא עוג? או שנכנס לגן עדן בחייו?

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה כג שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי.

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק א הלכה יח תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 176 (ב') תשעה נכנסו בחייהם לג"ע כפי אמונתנו ולא טעמו טעם מיתה: בנימין בן יעקב, כלאב בן דוד, סרח בת אשר, בתיה בת פרעה, אליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, ואליהו, חירם, ויעבץ בנו של ר' יהודה הנשיא. וי"א אף ריב"ל.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עשר גליות עמוד 437 עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי.

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מב תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן חנוך ומשיח ואליהו ואליעזר עבד אברהם ועבד מלך הכושי וחירם מלך צור ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא וסרח בת אשר ובתיה בת פרעה ויש אומרים הוציאו חירם ונכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי,

אליעזר נמצא בכל הגרסאות כאחד האנשים שנכנסו בחייהם לגן עדן? אם כך: איך זה מסתדר עם אליעזר הוא עוג מלך הבשן? אם כך: אליעזר צדיק שנכנס בחייו לגן עדן? או רשע שהרג אותו משה, במלחמת משה עם עוג מלך הבשן?

לסיכום:

לאחר קריאת מסמך זה אפשר להבין את דברי הנביאים ישעיהו, ירמיהו, והושע, ובמיוחד את הנביא ישעיהו בפרק ה פס' (כ), הרי טענתו של ישעיהו בפס' זה שהכול הפוך אצלם, אצל "חכמים" אלו, והם "חכמים" בעיני עצמם בלבד, או כלשונו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם",

ישעיהו ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר:(כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר:(כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ:

ישעיהו כט (ט) הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר:(י) כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהֹוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה:(יא) וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ <הַסֵּפֶר> סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא:(יב) וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר:(יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:

ירמיהו ח (ח) אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהֹוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים:(ט) הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהֹוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם:

הושע ט (ז) בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲוֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה: (ח) צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו: כי מי יכול לכתוב כל כך הרבה שטויות? ועוד שיבואו אחריו ויאמרו אמן? הרי חייב להיות כאן אלוהים, שיגרום לטיפשות הזו להתקבל אצל בני אדם, מלכים א יח (לו) וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְיך עָשִֹיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:(לז) עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית: