x
בניית אתרים בחינם
   צור קשר    כתב הסמכה מינוי לכהנים    טפח באישה ערווה?    כי יפלא ממך דבר למשפט?    יקום נביא או חלם חלום?
   האם "חכמים" סוטים?    אל תוסף על דבריו?    נישואין לגויה מותר אסור?    12 אבות נישאו לגויות?    חכמי גמרא בישלו עוף בחלב?
   שאלות ותשובות    מי כתב את התורה?    עולם הבא?    על גימטריה בתנ"ך.    שמעון בר יוחאי
   שכינה?    פסח    משלם לאדם כפועלו    היו במצרים 430 שנה או 210?    120 שנה לאדם.
   רשב"ם וסבא רש"י    ככל אשר יורוך?    נחמן מברסלב צדיק?    המקל    ירבעם והנביא מסר לחיים
   אל תפלל לא לתפילה    פתק בכותל?    ואכלת ושבעת וברכת - ושמחת    פיגול    הבנת הנקרא
   ודרשת וחקרת ושאלת היטב    ניסיון    מצאת כי תדרשנו    בשמו תשבע    המילה אלוהים קדושה? אלוקים?
   בתי כנסת?    מסורת ממשה לאן נעלמו כהנים?    הכל מכתוב כתוב מראש?    הוכח תוכיח צופה    רחב הזונה
   נישואין חובה?    לא תבשל גדי בחלב אמו?    חשוב חשוב    אלוהים? שטן?    שאלות בראשית א ב 5
   יום תנ"כי?    כהן = מורה?    גר גרים גיור    וקשרתם מה זה?    וקשרתם?
   וקשרתם על? על מה?    מאמין ואינו מקיים    שומרים על התורה השבת החג?    לשמור? להגן? "ולהילחם" את מלחמות יהוה?    דגל, מאמין ואינו מקיים,
   ברכות מוזרות    מי הוא אליעזר?    ספר הזהר?    יצחק ומצרים    נפש תחת נפש ממון?
   אדם?    איש?    ט באב?    אגרת הגר"א    מהו מלאך
   הרמב"ן על ימין ושמאל    על ימין שמאל?    ימין שמאל דרך אמצעית    לא תסורו ימין ושמאל?    וימאס ברכה מועלם
   אלוהי עץ ואבן    אלוהי כסף וזהב עץ ואבן

איך בגימטריה אליעזר = 318?  א=1 ל=30 י=10 ע=90 ר=200      331= 1+30+10+90+200

גמרא נדרים דף לב עמוד א שמנה עשר ושלש מאות א''ר אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי

פירוש רש"י לגמרא: אליעזר היה שקול כנגד כולן: אליעזר הוא חושבניה, דאליעזר בגימטריא שמונה עשר ושלש מאות שלא היה עמו אלא אליעזר לחוד:

בראשית יד (יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן: רש"י וירק - כתרגומו וזריז וכן (ויקרא כו) והריקותי אחריכם חרב אזדיין בחרבי עליכם וכן (שמות טו) אריק חרבי וכן (תהלים לה) והרק חנית וסגור: חניכיו - חניכו כתיב (ס"א קרי) זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה וכן (משלי כב) חנוך לנער (במדבר ז) חנכת המזבח (תהלים ל) חנכת הבית ובלע"ז קורין לו איצניי"ר (אונטערריכטען) וברש"י כ"י אישטרייני"ר (צום ערשטען מאהל ברויכען): אם כך: מדוע כתוב ברבים "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת",אם זה רק אחד? ומה זה "חֲנִיכָיו" ו"יְלִידֵי" ברבים? שמונה עשר וגו' - (נדרים לב) רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה והוא מנין גימ' של שמו: ואיך מסתדר הפירוש כאן של רש"י עם הפירוש לפס' כו כז של הרמב"ן? בראשית יז (כו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ:(כז) וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ: רמב"ן אבל בעצם היום הזה שנצטוה במצוה הזאת נימול הוא וילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וכל מקנת כספו סיפר הכתוב מעלתו ביראת ה', ומעלת כל בני ביתו שכולם זריזים מקדימין למצות: אם כך: היו 318 אנשים או לא? האם רש"י טועה? איך מסתדר לרש"י פירושו לפס' הבא? בראשית יד (טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק: רש"י ויחלק עליהם - לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן: האם הפירוש כאן אינו מתנגש בפירוש לפס' יד' ששם טען רש"י שאליעזר לבדו היה? אם כך: איך "ויחלק הוא ועבדיו"? יש לאברהם עבד אחד והוא אליעזר, איך בדיוק התחלקו אברהם ואליעזר? או שאולי רש"י טעה בלשונו שהרי הוא כותב "עבדיו" ברבים כאשר יש רק את אליעזר, והיה צריך לכתוב עבדו? ואיך מסתדר פירושו הבא של הרמב"ן ויחלק עליהם לילה כתב רש"י לפי פשוטו, כדרך הרודפים שמתפלגים אחר בורחיהם כשבורחין זה לכאן וזה לכאן לילה, כלומר לאחר שחשכה לא נמנע מלרדפם: והנכון כי רדף אותם ביום עד דן עם כל מחנהו, וכאשר חשך עליהם הלילה ולא היה רואה אי זה דרך אשר יברחו בה, חלק עמו ועבדיו לשנים או שלשה ראשים, ולקח החלק האחד עמו, ורדפו אחריהם בכל הדרכים, והכום עד חובה אשר משמאל לדמשק, וחזר מלרדוף אחריהם ושיעורו, ויחלק עליהם הוא ועבדיו לילה: וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק - ידוע כי מרחק רב מן אלוני ממרא אשר בחברון בארץ יהודה לדמשק אשר הוא חוצה לארץ אם כן רדף אחריהם ימים רבים עד הוציאו אותם מן הארץ, כי הם אל בבל ארצם היו חוזרים או שהיה נס גדול כאשר דרשו רבותינו (ב"ר מג ג) בארח ברגליו לא יבא (ישעיה מא ג): האם הרמב"ן חולק על רש"י והגמרא? רש"י שמונה עשר וגו' - (נדרים לב) רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה והוא מנין גימ' של שמו: איך מסתדר פירוש זה של הרמב"ן עם פירוש רש"י ועם הגמרא, הרי אם "חלק עמו, ועבדיו לשניים או שלושה ראשים," הרי שיש יותר מאחד ויש גם יותר משניים שהרי הרמב"ן טוען שחלקם לשלושה ראשים ואי אפשר לחלק שני אנשים לשלושה ראשים? הרי הגמרא כביכול משמים, ורש"י קיבל מ"רוח הקודש" והרמב"ן חולק עליהם? ואיך מסתדרות השאלות של הכלי יקר: וירק את חניכיו וגו'. רש"י פי' אליעזר לבדו היה שם כי שלש מאות ושמנה עשר הוא מנין שם אליעזר. וכי דרך המקרא לומר מספר המורה על איש אחד.? ומהו שאמר וחלק האנשים אשר הלכו אתי.? והלא לא הלך עמו כי אם אליעזר לבדו. והקרוב אלי לומר בזה שגם רש"י מודה שלקח עמו שי"ח אנשים ממש כי חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלים הנס. אך שקשה למה לקח אברם דווקא מספר שי"ח ומה הגיד לנו בזה הכתוב. אלא להורות שהיתה המלחמה כ"כ חזקה עליו עד שלא היה שום אפשרי בדרך הטבע לנצחם ומ"מ הלך אברהם למלחמה כי סמך שאלהיו יהיה בעזרו, וסימנא מילתא היא כי לקח עמו אנשים כמספר אליעז"ר להורות כי אליעזר לבדו היה שם כי לא נעשה הנצחון ההוא בשום פעולה אנושית כ"א בעזר אלהי לבד, לפיכך לא רדף כ"א עד דן ושם נסתלקה השכינה בעבור העגל שעתידין להעמיד בדן, לפיכך תשש כחו שם בהסתלקות העזר האלהי וזהו שנאמר ויחלק עליהם לילה. שחציו השני נשאר לו לחצות לילה של מצרים כי אז יצא ה' בעצמו בתוך מצרים, כך במלחמה זו לא היה כי אם עזר של אל עליון אשר מגן צריו בידו. ד"א שלקח שי"ח אנשים כמספר אליעזר, להורות שאליעזר שקול כנגד כולם כי זכותו של אברם דבק בו, כי יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים כו'. וי"א וירק שהוריק מהם כל כלי זיין והלכו בלא כלי זיין וסמכו על תשועת ה' מלשון אריק חרבי תורשימו ידי כי אמר פרעה אפילו אם אריק חרבי לסלקו מכל וכל מכל מקום תורישמו ידי לבד בלא חרב. (כלי יקר) האם הכלי יקר אינו מבין את רש"י והגמרא מדוע הוא שואל שאלות "כפירה"? הרי רש"י מ"רוח הקודש" קיבל, והגמרא משמים,

ואיך מסתדר לרש"י והגמרא הפס הבאים?

בראשית יד {יג} וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם: {יד} וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן:{טו} וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק:--- {כא} וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ: {כב} וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:{כג} אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:{כד} בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם: האם טעה כותב התורה וכתב "וַעֲבָדָיו" ברבים במקום "וְעַבְדּוֹ" ביחיד? הרי בכתוב מסופר על "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" ברבים? "הַנְּעָרִים" ברבים, על "הָאֲנָשִׁים" ברבים, איך זה מסתדר אם זה רק אליעזר? ומי אלה "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא"? ומה פירוש "אָכְלוּ" "הָלְכוּ" ו"יִקְחוּ" ברבים, כאשר מדובר על רק על אליעזר?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

משלי א (כב) עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת: משלי יד (טו) פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ: לפתי, הטיפש, אפשר "למכור" כל דבר (יח) נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת: מה שיישאר להם כנחלה (שספרי הלימוד שלהם פרשנות ו"תורה" שבע"פ") גם הם מלאים טיפשות,

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בראשית יד {כא} וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ: {כב} וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:{כג} אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:

מדוע הניקוד הוא "לָךְ" לשון נקבה, ולא "לְךָ" לשון זכר?

בראשית ג {יא} וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָֽלְתָּ:

בראשית ו {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּֽעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָֽפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּֽפֶר:--- {כא} וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַֽאֲכָל אֲשֶׁר יֵֽאָכֵל וְאָֽסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָֽה:

בראשית ז {ב} מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּֽקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ:

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

  אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר
אזור זה נשאר קבוע בכל חלקי האתר