עולם הבא גן עדן כמה?

כמה "עולם הבא" יש? וכמה סוגי "גן-עדן" יש בו? הרי איך ישלם האלוהים לגויים אשר לא קיבלו תורה ומצוות אלא רק שבע מצוות בני-נח? בהנחה שיש כמה סוגי "גן-עדן" ליהודים וגויים, או שיש דרגות/מעלות ליהודים וגויים, אם כך: מדוע לטעון שהאלוהים צדיק בכל דרכיו? הרי יש אדם שנולד לגוי, מה חטאו? האם הוא בחר במשפחה זאת? הרי הוא לא בא לעולם על דעת עצמו? מדוע נתוני הפתיחה של היהודי חמורים יותר, אם כולם מגיעים ל"גן-עדן", כמובן אם קיימו את ציווי האלוהים, הגוי שבע מצוות בני-נח, והיהודי את "תרי"ג-מצוות"?  

בהנחה שהיהודי יקבל יותר, מפני שנתוני הפתיחה שלו חמורים יותר, מדוע צריך הגוי לסבול על זה שנולד כגוי? הרי זו אינה בחירה היכן להיוולד? אם יטען הטוען שהיה עליו לרצות להתגייר, איך נסביר את הגויים שלא הכירו אפילו שקיימים יהודים בעולם, כגון בני האדם שהיו על יבשת אמריקה, אשר התגלתה רק לפני כמה מאות שנה? מה על כל אירופה עד לפני כ-2500 שנה, שלא היה להם מגע עם יהודים ויהדות? האם אפשר לטעון שאין צדק מוחלט לפני האלוהים? הרי כל אלה שלא ידעו שקיים עם יהודי, בעצם לא קיבלו נתוני פתיחה שווים? מה נאמר על הדורות אשר היו לפני קבלת התורה, או לפני בואו של אברהם, וזאת בהנחה שאברהם הוא המגלה הראשון שיש "בורא-עולם" אשר הוא בשמיים, אם כך: לא כולם קיבלו אותם נתוני פתיחה, ולכן הטענה כלפי אלוהים בעינה עומדת, אין צדק מוחלט? ויותר מכך אפשר לומר שפשוט מאוד העם הטיפש וכסיל הזה שנקרא עם-ישראל, לא הבין דבר פשוט, זה העם היחיד שהוזהר ע"י האלוהים לפעול בדרך מסוימת, ואם היה פועל נכון היה מקבל שכר "בעולם-הזה", וכל הגויים אשר לא קיבלו מהאלוהים ציווי, בעצם זוכים מפני שלא דורשים מאדם שלא למד לעשות דברים של אדם שלמד, הרי לא בוחנים ילד בכיתה א' על חומר של כיתה ח'? או לא מוותרים לתלמיד כיתה ח' אם אינו יודע חומר של כיתה א'?

לכן עם-ישראל הוא עם של כ- 14 – 15 מליון נפש, וכל העמים היכו בו במשך אלפי שנים, מפני שכל תפקידו של עם ישראל היה ללמד את העמים את דרך אלוהים, ובמקום זאת בחרו לא ללמד, והמציאו חוקי גזענות, רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק י הלכה (ט) גוי שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן גוי ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג: הרי השבת מבריאת העולם, היכן נאמר שהיא ציווי ליהודי בלבד ואינה גם לגוי? הרי אם לגוי אסור ללמוד תורה איך ידע שיש אלוהים או מה רצונו של האלוהים? איך בדברים ד (ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:(ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:(ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:(ח) וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: איזה גוי יאמר שאלה חוקים ומשפטים צדיקים? הרי הוא לא קיבל שום אפשרות להצליח? איך מסתדר הפרק הבא בתהילים צו (א) שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהֹוָה כָּל הָאָרֶץ:(ב) שִׁירוּ לַיהֹוָה בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְֹּרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ:(ג) סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:(ד) כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים:(ה) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהֹוָה שָׁמַיִם עָשָֹה:(ו) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ:(ז) הָבוּ לַיהֹוָה מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹז:(ח) הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו:(ט) הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ:(י) אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְהֹוָה מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים:(יא) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ:(יב) יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר:(יג) לִפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ: איך נספר לגויים שהאלוהים גדול, אם אסור ללמד אותם תורה ולהראות להם שהוא גדול, איך יבינו שהוא גדול בזה שלא יראו שהוא מגן על אנשיו? מדוע זו טענתו של יהושע? יהושע ז (ח) בִּי אֲדֹנָי מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו:(ט) וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:(י) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ:(יא) חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם:(יב) וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם כִּי הָיוּ לְחֵרֶם לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם:  מדוע מחפש יהושע מה יקרה לשמו של האלוהים בזה שישראל הפסידו? ו"הלכו" רק שלושים ושישה אנשים? האם יהושע אינו מבין שבמלחמה יכולים למות שלושים ושישה בני אדם? והוא שמע לעצת מרגליו ויצא רק עם שלושת אלפי חיילים ולא עם כל הצבא שלו? מה עניין "חָטָא יִשְׂרָאֵל"? קח את כל הצבא ותטחן את העיר ה"עי" עד דק, או שאולי יהושע מבין שכישלון והצלחה תלויים במעשי האדם, ולכן: כאשר חוטאים ישראל נופלים לפני אויב, ולא מפני שהגויים אינם רוצים שנלך בדרך האלוהים, האם טעה הנביא ירמיהו יב (טו) וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אוֹתָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ:(טז) וְהָיָה אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי:(יז) וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ וְנָתַשְׁתִּי אֶת הַגּוֹי הַהוּא נָתוֹשׁ וְאַבֵּד נְאֻם יְהֹוָה: הרי טענתו שאנו למדנו מהגויים, ולא הגויים למדו מאיתנו? איך רוצה ירמיהו שנלמד את הגויים אם אסור להם ללמוד את תורתנו? האנשות כולה שווה היום בערך של כמעט 7-8 מיליארד בני אדם האנושות כפולה מעם ישראל מעל חמש מאות פעם, עם-ישראל הוא פחות משני פרומיל מהאנושות? כאשר ההבטחה לעם-ישראל שאם ילכו בדרכי האל יתרבו ככוכבי השמיים וכחול הארץ? האם טעה אלוהים או הבטיח דבר אשר אינו יכול לקיימו? או שסיפורי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בדיה, ומעשינו הם אשר שילמנו עליהם? והגויים לפחות ביצעו את שליחותו של האלוהים, גם אם לְהָרַע לעם-ישראל, הם את שלהם קיימו, אנחנו את שלנו לא קיימנו, והטיפש אשר יטען שהאלוהים ישלם להם את עונשם, איך יענה על מלאכי האלוהים שנשלחו להשמיד מעם-ישראל במשך ארבעים שנות המדבר? מה על כל המלאכים המופעים בתנ"ך וממתים מעם-ישראל? האם גם הם יקבלו את עונשם על זה שנשלחו במצוות אלוהים? מה על מלאכי האלוהים שנשלחו לסדום, האם גם הם שלמו/ישלמו על שליחותם? גם אם ישלמו אותם גויים, ואת עונשם יקבלו, הרי זו נחמתו של הטיפש, אשר לא הבין שזו דרכו של האלוהים להודיע לך שטועה אתה, ואם קיבלת מכה "פשפש במעשיך" בדוק את עצמך, כי אין חשיבות מה יקבל ה"רשע" ההוא, אשר בעצם בא להודיעך שדרכך אינה נכונה, הרי מה הרעיון של הלל הזקן במשנה מסכת אבות פרק ב משנה (ו) אף הוא(הלל הזקן) ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון: פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ב משנה (ו) אמר: על שהצפת הציפו אותך, ואשר הציפך יוצף, רצונו לומר שאתה נהרגת מפני שהרגת זולתך, ואשר הרגך יהרג. והכוונה בזה המאמר שמעשי הרעות ישובו בראש עושיהם, כמו שאמר: +משלי ה כב+ "עוונתיו ילכדונו" וכו', ואמר: +תהלים ז טז+ "בור כרה" וכו'. ומאמר החכמים: "במידה שאדם מודד בה מודדין לו". וזה נראה לעין בכל זמן ובכל מקום, שכל מי שיעשה הרעות ויחדש מיני העוול והפחיתויות - הוא עצמו ישיגהו נזק מאותן הרעות גופן אשר חידש, לפי שהוא ילמד פעולה שתיעשה לו ולזולתו. וכן כל מלמד מעלה, ומי שיתחיל בפועל טוב מן הטובות - תגיע לו תועלת זה הפועל, לפי שהוא ילמד דבר שייעשה לו ולזולתו. ולשון הכתוב בזה חכם מאד, אמר: +איוב לד יא+ "כי פועל אדם יש(ו)לם לו". אשר נעשה לך בצדק נעשה לך!! מה יעשה לאשר עשה לך. זו היא נחמת הטיפש, כי החכם מבין דברים ה (כה) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם: מה פרוש "מִי יִתֵּן" האלוהים אינו יודע אחרית כראשית? איך מסתדרת שאלה זו של האלוהים  עם הפס' הבאים בתהלים לג (ח) יִירְאוּ מֵיְהֹוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל:(ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי יט (כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד (ב) ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו. 

מיכה ב (ז) הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ יְהֹוָה אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ:

קהלת ח (יב) אֲשֶׁר חֹטֶא עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו:  

קהלת ח (ה) שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם:(ו) כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו:(ז) כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ:        

משלי כא (כא) רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד:

דברי הימים ב יז (י) וַיְהִי פַּחַד יְהֹוָה עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה וְלֹא נִלְחֲמוּ עִם יְהוֹשָׁפָט:(יא) וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת: רש"י ויהי פחד ה' על כל ממלכות הארצות - בזכות שלמדו תורה:  

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ד [ד] הוא(רבן גמליאל בנו של רב יהודה הנשיא) היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

שמואל א ב (א) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהֹוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהֹוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ:(ב) אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:(ג) אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהֹוָה  <ולא> וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת:(ד) קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל:(ה) שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה:(ו) יְהֹוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:(ז) יְהֹוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם:(ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהֹוָה  מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל:(ט) רַגְלֵי <חֲסִידָו> חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ:(י) יְהֹוָה  יֵחַתּוּ <מְרִיבָו> מְרִיבָיו <עָלָו> עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהֹוָה  יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ:

משלי כא (א) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ: