קברות ועצמות יוסף ואחיו
שמות יג (יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם: רש"י השבע השביע - השביעם שישביעו לבניהם. ולמה לא השביע את בניו שישאוהו לארץ כנען מיד, כמו שהשביעו יעקב, אמר יוסף אני שליט הייתי במצרים והיה סיפק בידי לעשות, אבל בני לא יניחום מצריים לעשות, לכך השביעם לכשיגאלו ויצאו משם שישאוהו: והעליתם את עצמתי מזה אתכם - לאחיו השביע כן, למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם, שנאמר אתכם: בהנחה שנכון פירוש זה של רש"י, מדוע לא מספר כותב התנ"ך, על עצמות שאר האחים של יוסף? ושהועלו את עצמותיהם? מדוע כותב התנ"ך אינו מספר על קבורתם? והיכן? כמו על קבורת יוסף יהושע כד (לב) וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה: איך זה שכותב התנ"ך חוזר ומזכיר את העלאת עצמות יוסף ולא מזכיר אפילו פעם אחת שהועלו עצמות כל האחים?
מדוע לא העלו את כל עצמות בני ישראל אשר מתו במשך 210 (לפי "חכמים") שנות הגלות במצרים? עצמות יוסף או אחיו חשובים יותר מעצמות "אבי/אימי/סבי/סבתי/אחי/אחותי" אם נפטרו? האם כל מת אחר אשר קירבתו אלי היא דור אחד/שניים פחות חשובה מעצמות יוסף? מדוע קברי ה"כביכול" אחי יוסף הנמצאים בארץ, אינם משמשים כקברי "צדיקים"? כמו קבר שמעון בר יוחאי, או כל "צדיק/חכם" אחר שבא לאחר תקופת התנ"ך? הרי גמרא תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: מי ראשון האבות/בני יעקב, או שמעון בר יוחאי, או מאיר בעל הנס, או הארי "הקדוש" או הנחמן מברסלב?
מדוע צריך כותב התנ"ך להדגיש שיוסף השביע את בני ישראל? מדוע זה חשוב? הרי האחים של יוסף לא השביעו אף אחד, והועלו עצמותיהם(לפי פרוש רש"י),
איך מסתדרים לרש"י פירושיו הבאים?
רש"י דברים ח (א) כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם: איך מסתדר לרש"י פירוש זה? הרי בפירושו למעלה אמר: שהעלו את כל אבות 12 עשר השבטים, אם כך: הרי שעוד אנשים התעסקו עם האחים האחרים, אם כך: מדוע אינם מוזכרים?
רש"י משלי י (ח) חכם לב יקח מצות - משה רבינו שכל ישראל היו עוסקין בביזת מצרים והוא היה עוסק במצות שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו' (שמות יג): איך מסתדר פירוש זה של רש"י? הרי עוד אנשים העלו את עצמות האחים האחרים, מדוע רש"י מזכיר רק את משה בכל פרשנות הנוגעת להעלאת עצמות? הרי כהסבר בפירוש זה אולי היה מביא רש"י שם של מישהו אחר שגם עשה את אותה מצווה? האם רש"י טעה בלשונו? הרי מה פרוש "שכל ישראל היו עוסקין בביזת מצרים"? איך משתמש רש"י במילה "כל"? הרי היו עוד מישראל שהעלו את עצמות האחים של יוסף?
כתר יונתן שמות יג (יט) ויעל משה ארון של עצמות יוסף בתוכו מִן נילוס והיה לוקח עִמו כי השבע הִשׁביע את בני ישׂראל לאמור זכור יזכור יי אתכם ותעלו את עצמותי מִכאן עִמכם: אם כך: מי לקח את עצמות שאר האחים? האם גם משה או שלא?
אבן עזרא (הפירוש הקצר) שמות כ (ו) הנה משה נביא הנביאים בעת התעסק כל ישראל לנצל את מצרים, ועיני כל ישראל עליו, אז התעסק בעצמות יוסף בעבור שהשביע את בני ישראל, וכל זה בעבור חומר השבועה.
מדוע אף אחד מהפרשנים לא מדבר על שאר עצמות אחי יוסף האחרים?
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א מי לנו גדול מיוסף כו'. ת"ר: בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצות, שנאמר: +משלי י+ חכם לב יקח מצות וגו'. ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. אם כך: מי העלה את עצמות אחיו של יוסף? הרי אם "כל ישראל" "נתעסקו" בביזה? הרי איך "שכל"? הרי היו איזה 11 "צדיקים" ש"נתעסקו" בעצמות האחים של יוסף? או שלא?
וכדי שלא יאמר מישהו שאחיי יוסף לא מתו ועלו עִם עַם יִשְׂרָאֵל, הפס' הבא ופירוש הרשב"ם יפריכו זאת: שמות א (ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא: איך מסתדר ש"וַיָּמָת.. וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא" עם הסיפור בגמרא שהלך משה לסרח/שרח בת אשר לשאול אותה היכן עצמות יוסף? רשב"ם וכל הדור ההוא - שבעים נפש: ואיך מסתדר פירוש זה של הרשב"ם עם הגמרא הטוענת שמשה הלך לשאול את סרח/שרח בת אשר? שהרי היא נספרה בשבעים הנפש? בראשית מו (יז) וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל:
פרשת שמות א (א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: רש"י ואלה שמות בני ישראל - אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן [אחר מיתתן], להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר (ישעיהו מ כו) המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא: האם רש"י טוען שמתו כל העולים למצרים עם יעקב? אם כך האם רש"י והרשב"ם נכדו אינם מקבלים את הגמרא כ"תורה למשה מסיני"?
