על מהי אמונת האלוהים, ויסוד הדת בפשטות?
היסוד הדתי כפשוטו הוא: החיבור בין המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחברו, ומכך: אין אתה יכול לאהוב את האלוהים באמת, אם אינך אוהב את הבריות, ואין אתה יכול לאהוב את הבריות, אם אינך אוהב אלוהים,
ההוגה הנוצרי קירקגור היה אומר: "אין לו לאדם לבוא במגע מהותי אלא עם האלוהים בלבד,"
והחסידות אומרת: "אין אתה בא במגע מהותי עם האלוהים, אלא אם כן באת במגע מהותי עם הבריות"
בראשית א (כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
בראשית ה
(א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ:
(ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת:
בראשית ט (ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם:
בצלם— בדמות כאשר אמר אלוהים בצלם אלוהים ברא את האדם האם לא התכוון אלוהים לכל בני האדם?
בצלם אלוהים בא ללמד דבר אחד פשוט, אני האלוהים מתייחס לכל אחד מכם כאילו הוא אני, וכאשר אתה פוגע באחר כאילו פגעת בי,
תהלים פב (א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:(ב) עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה:(ג) שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ:(ד) פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ:(ה) לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ:(ו) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:(ז) אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ:(ח) קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם:
"אדם דתי הוא כזה המחזיק את האל ואת האדם באותה מחשבה, כל הזמן"(אברהם יהושע השל) "כל נפש מייצגת עולם ומלואו"(גוטפריד וילהלם פון לייבניץ)"כל האנשים שווים. אין זו הלידה, אלא המידות הטובות, הגורמות להבדלים"(וולטיר) "אנשים טובים הם צלמיהם של האלים"(דיוגנס) אנשים בהתנהגותם מצביעים על אלוהיהם ומייצגים אותו(יואב הכהן הפלספן). ולכן בא הדיבר שמות כ (ו) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: דברים ה (י) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: כי כאשר אתה אומר אני עובד אלוהים, אתה מייצג אותו, ואם פשעת בדרכך, כאילו הכרזת שגם אלוהיך פושע, כמוך, מפני שאתה מייצג אותו, ואת דרכיו, אתה אמור להידבק בדרכיו, ולכן גם באה מצוות ציצית, זכור כל הזמן אתה נציג האלוהים על האדמה, להבדיל אלפי הבדלות, כל חברה המכבדת את עצמה צובעת את רכביה בצבעי החברה ובלוגו של החברה, היום ברוב החברות נכתב מאחור על הרכב "אם נהגתי לא כשורה התקשר למס'..." וזאת כדי שאנשים יקשרו את שם החברה עם מוסריות, עם התנהגות הולמת, את זה המציא האלוהים לפני אלפי שנים, במצוות הציצית, זכור: אתה מייצג אותי, כאשר אתה עם ציצית וכולם רואים שאתה טוען שאתה עובד אלוהים היזהר במעשיך, במדבר טו (לז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(לח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:(לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:(מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם:(מא) אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
אִם א = ב, וּ-ב = ג, הרי שְׁ-א = ג, הרי אם האלוהים אמר שבצלמו ובדמותו נוצר האדם הרי שאדם = אלוהים, ואם אדם מוליד בני אדם, הרי שבני אדם = אלוהים, ואם אדם הוליד את כל בני האדם, הרי אלוהים = בני אדם, תהילים פב (ו) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: הרי כולנו בני אותו אדם, וכאשר בן אדם טוען שבן אדם אחר הוא בהמה, בעצם אומר אותו בן אדם שהוא עצמו בהמה,
ואהבת את יהוה?
מהי אהבת יהוה? איך אוהבים את יהוה? איך אפשר לצוות לאהוב מישהו? ועוד את האלוהים שאינו נראה?
דברים ו (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
דברים יא (א) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים:
אהבת יהוה = כבוד ליהוה
המצווה לאהוב את יהוה פירושה: לכבד את האלוהים, ולכן כאשר אתה מכבד את האלוהים, אתה תעשה את מצוותיו לא מפני שאתה פוחד אלא מפני שאתה מכבד אותו.
אלוהים = מוסר אהבת אלוהים = כבוד
אהבת אלוהים היא אהבת בריאתו, אדם האוהב את האלוהים יכבד את מעשי ידיו, ומעשי ידיו של האלוהים הוא היקום, והחיים בו, כבד את היקום והחיים בו, יכבד אותך האלוהים,
רש"י שמות יז (ט) בחר לנו - לי ולך, השוהו לו, מכאן אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך, מנין שנאמר (במדבר יב יא) ויאמר אהרן אל משה בי אדני והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו. ומורא רבך כמורא שמים מנין, שנאמר (שם יא כח) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, חייבין הם כלייה, המורדים בך, כאלו מרדו בהקב"ה: אִם א = ב, וְ-ב = ג, הרי שְׁ-א = ג, אִם "כבוד חבירך כמורא רבך", וְ"מורא רבך כמורא שמים" הרי שְׁ"כבוד חברך כמורא שמים",
ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתלז
ואהבת את ה' אלהיך תהא מאוהב על הבריות וירחיק את עצמו מן העבירה ומן הגזל מישראל ומן העו"א(העובדי אלילים) ומכל בני אדם,
שהגונב לעו"א(לעובדי אלילים) סוף שיגנוב מישראל,
והגוזל לעו"א(לעובדי אלילים) סוף שיגזול לישראל,
הנשבע לעו"א(לעובדי אלילים) סוף שישבע לישראל,
והמכחש לעו"א(לעובדי אלילים) סוף שיכחיש לישראל,
והשופך דמי העו"א(לעובדי אלילים) סוף שישפוך דמי ישראל,
ולא נתנה תורה אלא לקדש את שמו הגדול שנאמר ושמתי בהם אות וגו' והגידו את כבודי בגוים,
תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א אביי אמר: כדתניא, +דברים ו+ ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר +ישעיהו מט+ ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר +יחזקאל לו+ באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.
אהבת השונאים?
רבי יחיאל מיכל ציווה לבניו: "התפללו בעד שונאיכם, שיהיה טוב להם, כסבורים אתם שאין זו עבודת השם? אדרבה, זוהי עבודה יותר מכל תפילה".(אור הגנוז מ בובר עמ' 151)
משנה מסכת אבות פרק א משנה טו שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
משנה מסכת אבות פרק ב משנה י הם אמרו שלשה שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש:
משנה מסכת אבות פרק ב משנה יב רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
משנה מסכת אבות פרק ג משנה יב רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה:
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יג והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ מעלה עליו הכתוב כאלו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם:
רמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ג מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, א לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו, והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא.
התרופה (ספר תפילה למשה)
למדן אחד כילי סח לפני רבי אברהם מסטרטין: "אומרים שמעלתו נותן לבריות תרופות טמירות, והרפואות פועלות, ייתן מעלתו גם לי תרופה כדי להשיג יראת השם!",
"ליראת השם" אמר רבי אברהם, "איני יודע תרופה. אבל אם רוצה אתה תרופה לאהבת השם תוכל לקבלה",
"זו רצויה לי עוד יותר" קרא האיש, "יואיל נא ליתנה לי!" "התרופה" השיב הצדיק, "היא אהבת הבריות" (אור הגנוז מ. בובר סיפורי חסידים עמ' 341)
מה פירוש "בריות" כל בני אדם, או רק מי שכמוך? מהקבוצה שלך?
מצוות האהבה (אורח לחיים)
תלמיד אחד שאל לרבי שמלקי: "התורה מצווה עלינו: ואהבת לרעך כמוך. היאך אוכל לקיים מצווה זו, בשעה שחברי גורם לי רעה?"
ענה הרב: עליך להבין את הדבר כראוי: ואהבת לרעך בבחינת עצם שהוא כמוך. כי כל הנשמות הן נשמה אחת, כל אחת היא ניצוץ מן הנשמה הקדמונית, והיא שרויה בתוך כולן, כשם שנשמתך שרויה בכל האברים של גופך, פעמים יארע שידך טועה והיא מכה את עצמך: כלום תיקח אז מקל ותייסר את ידך. מפני שלא השכילה, ותגדיל עוד את כאבך? כך הוא הדבר, בשעה שחברך אשר נשמתו היא נשמתך גורם לך רעה מחוסר דעת: אם תגמול לו רעה הרי אתה עושה רעה לעצמך,"
"אבל אם רואה אני אדם שהוא רשע לפני המקום כיצד אוכל לאהבו?" "כלום אינך יודע" אמר רבי שמלקי, שנשמת כל אדם היא חלק אלוהי ממעל? והאם לא תרחם עליו על השם יתברך בשעה שאתה רואה, שאחד מניצוצותיו הקדושים נלכד בקליפות והוא קרוב להיחנק?" (אור הגנוז מ. בובר סיפורי חסידים עמ' 178)
מי היא הנשמה הקדמונית? האם הכוונה לאדם הראשון? ואם כן הרי שכול בני האדם/האנושות היא ניצוצות מהנשמה הקדמונית? איך אם כך לא השכלנו להבין, שצריך לקרב גויים ולא לרחק?
