"קיום" ה"אלוהים" ו"אמונה"!
האם אתה יכול להוכיח את קיומו של האלוהים? ואם כתשובה באה השאלה, האם אתה מכיר מוצר ללא יוצר? אם כך: נשאלת השאלה הבאה: ממה נוצר העולם? האם אתה מכיר מוצר ללא חומר, מה שנקרא "יש מאין"?
הרי אם יכולה להיות יצירת "יש מאין", מדוע שלא יהיה מוצר ללא יוצר?
ובהנחה שאסכים איתך על זה שאין מוצר ללא יוצר, אם כך: מי יצר את אלוהים? או שיש מוצר ללא יוצר? האם אתה מכיר יצור חי שנולד ואין לו הורים? אם כך: איך אלוהים חי/קיים/נולד ואין לו הורים?
רק כדי להבהיר את אמונתי: אני מאמין שיש אלוהים/יוצר לעולם, אבל זה מה שמבדיל אותי מכול אידיוט שרוצה להוכיח לי שיש אלוהים, אני מאמין ולכן: איני יודע אם יש אלוהים? מפני שאם אני יודע שיש אלוהים, אני איני מאמין אלא "יודע", ואם הייתה הוכחה, ולא אחת קטנה לקיומו של אלוהים, הרי שהוויכוחים היו נגמרים בו ביום, לכן: רק אוויל מנסה להוכיח את קיומו של האלוהים, אמר איש חכם אחד: "הויכוחים הגדולים מתרכזים בנושאים שאותם לא ניתן להוכיח." הרי אם היה ניתן ל"הוכיח" שהאלוהים קיים, לא היה וויכוח, כמו שאם היה ניתן ל"הוכיח שאלוהים אינו קיים לא היה וויכוח. ואמר עמנואל קאנט: "אין אנו יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים." ו"המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים."
ואמר: בליז פאסקאל (1623- 1662 הוגה דעות ומדען צרפתי) ההימור: אי אפשר להוכיח את מציאותו של האלוהים. אלוהים אינו רוצה שיהא אפשר להוכיח את מציאותו, הוא רוצה בהעזה שבאמונה, ההעזה באה בחיי היום יום לידי ביטוי בהתערבות, בהימור, אני מביע את בטחוני באיזה דבר בכך שאני מתערב, (שמואל הוגו ברגמן תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה (מוסד ביאליק ירושלים) עמ' 202 203)
הפילוסופיה העברית העתיקה (ישראל אפרת)
"את האלוהים עצמו אין לדעת. הוא לא רק ממעל לעיניים ולאוזניים, אלא גם ממעל לידיעה." (פרק שני אחרוני הנביאים וספרי הכתובים עמ' 23)
אמונה אינה צריכה הוכחה שכלית, ואם האמונה צריכה הוכחה שכלית, היא אינה אמונה, ואינך באמת מאמין,
ישעיהו מה (טו) אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ:
ניקולאוס קוזאנוס
אלוהים נותן את עצמו להכרתנו להכירו כבילתי מושג
כל הפילוסופים חיפשו ללא לאות אחרי האמת, חיפשו ונכשלו וחיפשו מחדש. אך הם לא ידעו, שהחיפוש הזה - החיפוש שאינו מוצא אף פעם את המחופש - הוא מהותה של הדעת, סוקרטס אמר שהוא יודע שאינו יודע, קוזאנוס אינו רוצה להסתפק בעמדה זו, הפילוסופיה חייבת לדעת, שהחיפוש ללא מציאה הוא מהותה והחוק שלה.
אנו, בני האדם, אין אנו יכולים להוכיח בשכלנו את מציאות אלוהים.
אין רשאים לחייב דבר אחד באלוהים או לשלול דבר אחר, שהרי לכל חיוב מתאימה שלילה, ולא החיוב ולא השלילה משיגים את מהותו של האל, לכן אם תשאל על מציאותו של האל, תהיה התשובה הטובה ביותר לומר. שהוא אינו נמצא ואינו שלא בנמצא. תולדות הפילוסופיה לתקופותיה שמואל הוגו ברגמן תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה (עמ' 24 25 26)
הניסיון ל"הוכיח" את קיומו של האלוהים, מוכיח רק על האדם שמנסה ל"הוכיח", שלא הקפיד לחשוב לעומק, הרי כל רעיון "האמונה" טמון ב"אי הידיעה", "אמונה" אינה "ידיעה", מפני שאם אתה יודע? אינך מאמין יותר אלא יודע!
"הוכחת" אלוהים נוגדת את האמונה!
אם האמונה הייתה קלה/פשוטה להבנה, כולם היו מאמינים, מישהו אמר: "כשזה נוגע לאהבה, השכל אילם, הלב עיוור, וההיגיון בכלל לא קיים" ואני אומר: "כשזה נוגע לאמונה באל, השכל אילם, הלב עיוור, וההיגיון בכלל לא קיים" הרי איך אפשר להאמין, במשהו שמעולם לא ראית? או לא "הוכיח" את קיומו? אמונה אינה "אמת מוחלטת" היא אפילו לא "אמת מחויבת", היא אמת על תנאי, עד שיוכח שזו אמת מוחלטת ללא תנאי, וכשהיא תהיה אמת מוחלטת היא כבר אינה אמונה, הרי אם אתה מאמין במשהו קיים, או במה שהוא אמת מוחלטת, הרי שאין זו אמונה אלא ידיעה,
אמון הוא: מערכת היחסים שלנו, עם הלא נודע...!
הוכחה: כמה גדול הייקום? אינסופי,
איך אתה יודע? אני יודע מפני שכל המידע מצביע על כך,
אבל זה לא הוכח עדיין? לא,
לא ראית את זה? איך אתה יודע בוודאות?
אני לא יודע, אני פשוט מאמין,
בעברית ישראלית האמונה, במובנה הרחב, היא שם למצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי היא נכונה, או תיאור של טענה שלגביה קיימת תחושת נכונות. במובנה המצומצם, אמונה מתייחסת רק לעניינים שאינם טריוויאליים ועשויה להיות מחלוקת לגבי הוכחתן בעוד תחושת נכונות של עניינים שאינם כאלו מכונה דווקא ידיעה, מובן עוד יותר מצומצם של אמונה, אך מאוד נפוץ, הוא תחושת נכונות של עניינים שכלל אינם ניתנים להוכחה לוגית או אמפירית, גם לדעת המאמין. ישנן דעות שונות בשאלה אילו תחושות הן אמונות בלבד ואילו מהוות ידיעה. (ויקפדיה)
