על אמונה ואלוהים, הרי: אם האמונה הייתה קלה/פשוטה להבנה, כולם היו מאמינים,
ראשית דברי הבהרה: משום חולשתי בהבעה בכתב, אני מצטט אחרים, וזאת מפני שהם מבטאים טוב ממני את מחשבותיי, ואת אשר ברצוני להביע, האם ידיעת המגרעות שלי היא חולשה, או חוסן? אמר לאו דזה "להכיר את הזולת זו חוכמה, להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." לכן: "האלוהים/הטבע העניק לי את מתנותיו בחסכנות, יש לי צורך גדול יותר לספק את החסר, ואני עושה זאת בדרך של לימוד והעתקה ממי שקיבל יותר" ולאלה האומרים: שמתוך חוסר ידיעה אדם מצטט, אתנחם בעובדה שלפחות עמלתי, ומצאתי ציטוט מתאים, והנחתיו במקומו, גם אם איני חכם גדול לפחות קראתי, ואמר אמיל שארטייה, "לדעת לקרוא זה כמעט הכול." ואני אומר: שהיה צריך לשים דגש על "כמעט הכול" כי כאשר יודעים לקרוא עם הבנת הנקרא זה כנראה הכול. "אדם חכם, לא זו בלבד שאיננו מצטער על מה שאין לו, אלא גם שמח בו.">אפיקטטוס ו"אדם חכם יוצר הזדמנויות מאלו שהוא מוצא." >פרנסיס בייקון הרי מה יעזרו יגון ובכי? הכסיל אובד עצה, והחכם מוֹצֵא מוֹצָא. ואני מצאתי, ע"י ציטוט של דברי חכמים ממני,
"כדי להבין איך אלוהים יודע צריך להיות אלוהים" (רמב"ם)
כדי "להבין" את אלוהים, צריך להיות אלוהים! אין החסר יכול להבין את המושלם! אין המוצר מבין את היוצר!
"אלוהים אוהב כנראה טיפשים, לכן ברא כל כך הרבה"
האם לאלוהים שֶׂכֶל אבסולוטי(בלתי מוגבל)? האם גם לאדם בעל השֶׂכֶל האנושי, יש שֶׂכֶל אבסולוטי(בלתי מוגבל)? אם לאדם יש שֶׂכֶל אבסולוטי(בלתי מוגבל), אז האדם הוא אלוהים או כמו אלוהים? ואם לאדם שֶׂכֶל אנושי לא אבסולוטי(מוגבל) אז איך האדם עם שֶׂכֶל מוגבל, יכול לחשוב/ולדעת את רצונו של האלוהים עם השֶׂכֶל האבסולוטי(הבלתי מוגבל)?
"אני חי בהערצה לאלוהים, באהבה לידידי, בלי טינה לאויבי, ובשנאה לאמונות התפלות"
אמונה אינה צריכה הוכחה שכלית, ואם האמונה צריכה הוכחה שכלית, היא אינה אמונה, ואינך באמת מאמין,
"הצורך בסימן(נס,אות) הוא לחסרי האמונה"
את האמונה יש להוציא אל מעבר לתחום השגתו של השכל. (עמנואל קאנט)
העובדה שכל דבר שימושי להפליא התפתח מתוך מקריות בלבד היא צירוף מקרים משונה ובלתי-אפשרי כל כך עד שברי-דעת מסוימים בחרו לראות בזאת הוכחה סופית וחד-משמעית לאי-הקיום של אלוהים. הטיעון הוא פחות או יותר כזה: 'אני מסרב להוכיח שאני קיים', אומר אלוהים, 'שכן הוכחה נוגדת אמונה ובלי אמונה אין אני ולא כלום'. 'אבל', אומר האדם, 'דג הבבל מסגיר אותך, לא? לא מתקבל על הדעת שהתפתח במקרה. זה מוכיח שאתה קיים, ולפיכך, על פי טיעוניך שלך, אינך קיים. מ.ש.ל'. 'או, אלוהים', אמר אלוהים, 'על זה לא חשבתי.' ובו במקום מתפוגג בעננת היגיון. 'אה, זה היה קל', אומר האדם, ובתור הדרן ממשיך ומוכיח ששחור הוא לבן ונהרג במעבר החצייה הקרוב. - דאגלס אדאמס { מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" }
"צירופי מקרים, זו דרכו של האלוהים, להישאר אנונימי" (אלברט איינשטיין)
בליז פאסקאל (1623- 1662 הוגה דעות ומדען צרפתי)
ההימור : אי אפשר להוכיח את מציאותו של האלוהים. אלוהים אינו רוצה שיהא אפשר להוכיח את מציאותו, הוא רוצה בהעזה שבאמונה, ההעזה באה בחיי היום יום לידי ביטוי בהתערבות, בהימור, אני מביע את בטחוני באיזה דבר בכך שאני מתערב, (שמואל הוגו ברגמן תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה (מוסד ביאליק ירושלים) עמ' 202 203) ישעיהו מה (טו) אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ:
"אין אנו יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים." "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים."(עמנואל קאנט)
"הויכוחים הגדולים מתרכזים בנושאים שאותם לא ניתן להוכיח."(ברטראנד ראסל) ספר האמונות והדעות מאמר א(סעדיה גאון) "כי כל מעיין בו הוא דורש דבר שלא נפל עליו ראות העין, ולא השיגוהו החושים. אך הוא משתדל לקיים אותו מדרך הבאת הראיות מן המושכל. והוא איך היו הדברים לפנינו. ועיקר הדבר שהוא דרוש דק למאד, לא ישיגהו החוש, והוא משתדל להשיגו במחשבה. וכיון שהענין המבוקש כן, היתה כוונת מבקשו, שימצאהו כאשר ימצאנו, על הצורה אשר בקש למצאו בה, אין ראוי להרחיקו ולא שיתעסק למצאו בצורה אחרת. וידיעת איך היו הדברים לפנינו, הוא דבר שלא ראה אותו אחד מן המדברים, אבל כלנו מכוונים להגיע בשכלנו אל דבר רחוק ועמוק מחושינו, וכאשר אמר החכם בזה (קהלת ז' כ"ד) רחוק מה שהיה ועמוק עמוק וגו'. וכאשר יצא לנו כי הדברים חודשו לא מדבר, וחושינו לא נפלו על דבר כזה, אין ראוי לנו להתרחק ממנו ולמהר לומר איך נודה בדבר שלא ראינו כמוהו, אך תנוח דעתנו עליו ונשמח בו, כיון שהגענו אל מה שבקשנו. והוצרכתי להקדים ההקדמה הזאת, שלא יקוה הקורא בספר הזה שאמציאנו דבר לא מדבר בראות עין, והקדמתי לו כי אלו היה זה אפשר, לא היה צריך לראיה, ולא לעיון, ולא להוציא דבר מתוך דבר. ועוד כי היינו אנחנו ושאר בני אדם שוים במציאותו, ולא היינו חולקים בדבר מעניניו. אבל הצטרכנו אל עיון שיגלה אותו לנו, ולראיה שתבארהו לנו, מפני שלא היה נראה ולא מוחש. רצונו של סעדיה גאון לומר שאם היו הדברים נראים/מורגשים בחוש, לא היה ויכוח, וכולם היו מסכימים על אותו דבר,
"אלוהים אינו זקוק להתקיים; המציאות זקוקה לאלוהים."אמיל שארטייה
אלוהים אינו זקוק לנו לקיומו, אנו זקוקים לאלוהים לקיומנו.(יואב הכהן) רמב"ם יד החזקה (כתב יד תימני) - הלכות יסודי התורה פרק א הלכה (א) יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא, וכל הנמצאין משמיים וארץ ומה שביניהן לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאין מלבדו מצויין, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולן, שכל הנמצאין צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להן, ולא לאחד מהן:
"מי שהמציא את אלוהים היה אדם חכם." (אפלטון)
"את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות." לכן: דברים ו (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דברים יא (א) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה" אינו ציווי. זו אינה מצוות עשה, מפני שאי אפשר לכפות אהבה!
"כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה."
אלוהים ואדם
"אל לנו, אנשים עם מוחות סופיים, לעסוק באינסוף" גלילאו גליליי
אל לנו בני אנוש אשר להם ראשית ואחרית, לחקור את היוצר, אשר אין לו עבר ואין לו עתיד, וכולו הווה, יואב הכהן
"גלילאו חשב שהפרדוקס שהוא גילה ועליו כתב בספרו "דיאלוגים על שני מדעים חדשים" מוכיח שכאשר מדובר בקבוצות אינסופיות, אי אפשר להשתמש במילים "שווה", "קטן", "גדול", ובכלל, כאמור, עדיף לבעלי מוח סופי להתרחק מכל עיסוק באינסוף, גלילאו הסביר כי בעיות רבות וקשות מתעוררות כאשר אנו, עם המוחות הסופיים שלנו, מנסים להבין את האינסופי ולהשוות בין גדלים אינסופיים." (אינסוף - המסע שאינו נגמר, דר' חיים שפירא, עמ' 300)
הכרת האלוהים האמיתית היא בכך שהאדם מכיר שהוא אינו מסוגל להכיר את אלוהים. (הרמב"ם)
אדם שבאמת ובתמים אוהב את אלוהים, אינו מצפה שאלוהים יחזיר לו אהבה.- ברוך שפינוזה
מה שאנו מכנים הצדק האלוהי, הוא רק מה שהאדם חושב שהיה עושה לו היה אלוהים. - )אלברט הובארד(
אני לא יכול להאמין באל שרוצה רק שבחים כל הזמן. - )פרידריך ניטשה)
הדעה האווילית ביותר שהמציא ההומו-סאפיאנס מעודו היא, שהאלוהים, אדון כל הבריאה, ריבון העולם, חפץ בהערצה המתקתקה של ברואיו, ניתן להטיה על ידי תפילותיהם, ומתקצף כאשר אינו מקבל את החנופה הזאת. עם זאת הפנטסיה האבסורדית הזאת מכסה את כל ההוצאות של התעשייה הכי עתיקה, הכי גדולה והכי פחות יצרנית שבכל ההיסטוריה. הדעה האוולית השנייה היא שההזדווגות היא ביסודה מלאת חטא. - )רוברט א. היינליין)
ויקרא יט (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהֹוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: ויקרא כב (יח) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה לְעֹלָה:(יט) לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים: ויקרא כב (כט) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ: ישעיהו מג (כג) לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: ירמיהו ז (כב) כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם <הוציא> הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח: הושע ו (ו) כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת: תהלים נא (יח) כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה: תהלים מ (ז) זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ:
שמואל א טו (כב) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַיהֹוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהֹוָה הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים:
אמונה באל אינה דבר רציונלי
עולם זה כשלעצמו אינו הגיוני, וזה כל שאפשר לומר. עם זאת, האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש. (אלבר קאמי)
"ביטחון הוא בעיקר אמונה-תפלה. הוא אינו קיים בטבע, ובני-האדם על-פי-רוב אינם חיים בביטחון. הימנעות מסכנות אינה בטוחה יותר לטווח ארוך, מהתמודדות ישירה עימן. החיים הם או הרפתקה נועזת או לא כלום"
הוכחה: כמה גדול הוא הייקום? אינסופי.
איך אתה יודע? אני יודע בגלל כל המידע שמצביע על כך,
אבל זה לא הוכח עדיין? לא.
לא ראית את זה? איך אתה יודע בוודאות?
אני לא יודע, אני פשוט מאמין,
