יעקב ותרי"ג מצוות?

בראשית לב (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: רש"י  גרתי - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימה בי. ד"א(דבר אחר) גרתי בגימטריא תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים: איך מסתדר פירוש זה עם הפס' הבאים? שמות ו (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ:(ב) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהֹוָה:(ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: הרי האבות אינם יודעים את שם האלוהים "יהוה", אם כך: איך הם מקיימים תרי"ג מצוות? ואיך מסתדר לרש"י פירושו שקיים יעקב תרי"ג מצוות, עם פירושו לפס' הבא? בראשית לז (לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים: רש"י ימים רבים - עשרים ושתים שנה משפירש ממנו עד שירד יעקב למצרים, שנאמר (פסוק ב) יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' ובן שלשים שנה היה בעמדו לפני פרעה, ושבע שני השובע ושנתים הרעב כשבא יעקב למצרים הרי עשרים ושתים שנה, כנגד עשרים ושתים שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם. עשרים שנה שהיה בבית לבן, ושתי שנים בדרך בשובו מבית לבן, שנה וחצי בסכות וששה חדשים בבית אל וזהו שאמר ללבן לעיל (לא מא) זה לי עשרים שנה בביתך, לי הן, עלי הן, וסופי ללקות כנגדן: הרי לפי פירוש רש"י יעקב לא קיים כיבוד אב ואם? אם כן: איך קיים יעקב תרי"ג, אם את מצוות כיבוד אב ואם, לא קיים? ספר מצוות קטן הקדמה ותוכן עניינים סימן (נ) לכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך, שמות כ'. שמות כ (יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: דברים ה (טו) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ספר החינוך מצוה לג לכבד האב והאם, שנאמר [שמות כ', י"ב] כבד את אביך ואת אמך וגו', ובא הפירוש [קידושין דף ל"א ע"ב], אי זהו כיבוד. מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.

מנין המצוות לרמב"ם (רי) לכבד אב ואם שנ' כבד את אביך ואת אמך. (ריא) ליראה מאב ואם שנ' איש אמו ואביו תיראו. רמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה (א) כבוד אב ואם מצות עשה גדולה וכן מורא אב ואם שקל אותן הכתוב בכבודו ובמוראו, כתוב כבד את אביך ואת אמך וכתוב כבד את ה' מהונך, ובאביו ואמו כתוב איש אמו ואביו תיראו וכתוב את ה' אלהיך תירא, כדרך שצוה על כבוד שמו הגדול ומוראו כך צוה על כבודם ומוראם.

איך אפשר לכתוב שטות כזו, שיעקב קיים תרי"ג מצוות? כאשר יש מצוות אשר באו לאחר תקופתו? והנה נפריך את השטות שיעקב קיים תרי"ג מצוות מכל וכל. 

שיר השירים רבה פרשה ד (ג) ג ד"א שלחיך פרדס רמונים שלחיך עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה, זה הבאר מאן היו ישראל מנטרים כל מ' שנה שעשו במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר, וממנו היו רוב הנייתן דא"ר יוחנן הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים, מיני זרעונים, מיני אילנות, תדע לך שהוא כן, שכיון שמתה מרים ופסקה הבאר מהן היו אומרים (במדבר כ') לא מקום זרע ותאנה וגפן, רבי לוי אמר מן האשכול על שם (שם /במדבר/ י"ג) ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, אפשר כן, א"ר אבא בר כהנא פירות היו גסין באותה שעה, ורבנן אמרין ממה שהיו תגרי עובדי כוכבים מוכרין להם לישראל, תני ר' ישמעאל עדיין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים לישראל. אם כך: איך בדיוק קיים יעקב תרי"ג מצוות כאשר יין נסך עוד לא נאסר? או שאולי יין נסך אינו מתרי"ג מצוות?

האם היו באוהליו של יעקב מזוזות? האם הניח יעקב תפילין? והרי תפילין הוא תרגום לארמית של המילה לטוטפת,  פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] שמע ישראל עמוד רפז לטוטפות נקרא בלשון ארמי תפילין. אם כך: איך נקראו "התפילין" בזמנו של יעקב?

-------------------------------------------------------------------------------

מנין המצוות להרמב"ם מצוות עשה  יז) לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו שנ'אמר כתבו לכם את השירה הזאת.

האם יעקב כתב ספר תורה? בהנחה שיהיה שוטה שיאמר שכן, אז לא ניתן ספר התורה בסיני? ואיך זה שעד הר סיני אף אחד אינו יודע אפילו חלק מהתורה?

ומה על כל המצוות הבאות מהתרי'ג? וזה רק חלק קטן!

כ) לבנות בית הבחירה שנ'אמר ועשו לי מקדש. +/השגת הראב"ד */ לבנות בית הבחירה שנ' ועשו לי מקדש. א"א ולמה הניח לבנות מזבח אבנים שלמות.+

לב) לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכל דבר שבקדושה שנ'אמר וקדשתו.

קכו) להפריש תרומה גדולה לכהן שנ'אמר ראשית דגנך תירשך וכו'.

קכז) להפריש מעשר דגן ללוים נ' וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וכו'.

קכח) להפריש מעשר שני להאכל לבעליו בירושלם שנ'אמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו', מפי השמועה למדו שזה הוא מעשר שני.

קמא) להשמיט כספים בשביעית שנ'אמר שמוט כל בעל משה ידו.

קמב) לנגוש לנכרי שנ'אמר את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך וכו'.

קמג) ליתן מן הבהמה לכהן הזרוע והלחיים והקבה שנ'אמר ונתן לכהן וכו'.

קמד) ליתן ראשית הגז לכהן שנ'אמר וראשית גז צאנך תתן לו.

קעג) למנות מלך שנ'אמר שום תשים עליך מלך.

קפב) להכין שש ערי מקלט שנ'אמר תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך וכו'.

קפג) לתת ללוים ערים לשבת וגם הם קולטות שנ'אמר ונתנו ללוים ערים.

קפז) לאבד שבעה עממים מארץ ישראל שנ'אמר החרם תחרימם.

קפח) להכרית זרעו של עמלק שנ'אמר תמחה את זכר עמלק.

קפט) לזכור מה שעשה עמלק תמיד שנ' זכור את אשר עשה וכו'.

-------------------------------------------------------------------------------

ספר החינוך על תרי"ג מצוות  שחיבר הרב אהרון הלוי (הוצאת ספרים אשכול ירושלים ת"ו)

כל המצוות שנתן האל ברוך הוא לעמו ישראל הכלולות בספר התורה שהן קבועות לדורות בין מצוות עשה ולא תעשה הם תריג מצוות ואלו הם הסדרים שהן כתובות בהן לפי החשבון שחשב  הרב הגדול רבינו משה בן מימון זכרונו לברכה ובסדר הזה שאני כותב זו אחר זו הן כתובות בספר התורה

פרשת וישלח

מצווה ג- שלא לאכול גיד הנשה, הרי מצווה זו ניתנה בגלל יעקב, שנלחם במלאך, לאחר שהוא בורח מלבן ועומד לפגוש את עשו אחיו, אז כבר הפרשנות של רש"י קורסת "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי" שהרי מצווה זו באה רק לאחר שעזב יעקב את לבן, אם כך: איך שמר יעקב על מצווה זו בבית לבן, אם היא עוד אינה קיימת? 

פרשת בא  

מצוות ד- יז-  המצוות ד- יז הן מצוות חג הפסח איך קיים יעקב אותן? הרי מצוות פסח נקבעו בגלל יציאת מצרים? יעקב קיים מצוות שאינן קיימות?

מצווה יח-  מצוות קידוש בכורות בארץ ישראל, איך ביצע אותה יעקב?

מצווה כא- מצוות סיפור יציאת מצרים, איך עשה מצווה זו יעקב?

מצווה כב- מצוות פדיון פטר חמור, הרי צריך לפדות אצל כהן? אצל איזה כהן עשה יעקב פדיון בהמה?

פרשת משפטים

מצווה פד - שמיטת קרקעות,  הרי מצווה זו המתקיימת רק בארץ ישראל? ויעקב היה אצל לבן בחוץ לארץ? איך קיים יעקב מצווה שמיטת קרקעות כאשר אין לו קרקעות ואינו חי בארץ ישראל?

מצווה פח- חגיגה ברגלים, איך עשה יעקב עליה לרגל? ולאן עלה בעשרים השנה שהיה אצל לבן?

מצווה צא- הבאת ביכורים,  למי הביא? ומתי?

מצווה צג- שלא לכרות ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודה זרה, ומי היה לבן אבי נשות יעקב? הרב בפונוביץ'?

פרשת תרומה

מצווה צה- בנין בית הבחירה,  איך יכול היה לקיים מצווה זו אצל לבן?

מצווה צו- שלא להוציא בדי הארון ממנו,  ואיך קיים מצווה זו? 

מצווה צז- סידור לחם הפנים ולבונה,   ואיך קיים מצווה זו?

פרשת תצווה

מצווה צח- עריכת הנרות במקדש,

מצווה צט- לבישת בגדי כוהנים,

מצווה ק- שלא יזה החושן מעל האפוד,

מצווה קא- שלא לקרע המעיל של הכהנים,

מצווה קג- הקטרת קטורת,

פרשת כי תשא

מצווה קה- נתינת מחצית השקל בשנה,

מצווה קו- קידוש ידים ורגלים בשעת עבודה,  הרי זו מצווה לכוהנים בלבד? האם יעקב קיים מצוות כוהנים?

מצווה קז- שמן המשחה,  הרי זו מצווה לכוהנים בלבד?

פרשת שמיני

מצווה קמט- שלא יכנסו כהנים למקדש מגודלי שער, הרי זו מצווה לכוהנים בלבד?

מצווה קנ- שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים, הרי זו מצווה לכוהנים בלבד?

מצווה קנא- שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה,  הרי זו מצווה לכוהנים בלבד?

מצווה קנב- שלא להכנס שתויי יין וכן שלא יורה שתוי,  הרי זו מצווה לכוהנים בלבד?

פרשת אחרי מות

מצווה רו- שלא לבא על שתי אחיות מחיים, ואמרו חכמים שגם השפחות היו בנות לבן, אם כך: ארבע אחיות לקח?

פרשת אמר

מצוות רסג- רפא- כולן מצוות הקשורות לכוהנים 

מצווה שב- קרבן עומר של שעורים, איך קיים זאת יעקב? מתי? והיכן?

מצווה שיב- קרבן מוסף ביום ראש השנה, איך קיים זאת יעקב? מתי? והיכן?

מצווה שיד- קרבן מוסף של יום הכיפורים, איך קיים זאת יעקב? מתי? והיכן?

מצווה שכ- קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסוכות,  איך קיים זאת יעקב? מתי? והיכן?

מצווה שכב- קרבן מוסף ביום שמיני של סוכות שהוא נקרא שמיני עצרת, מתי? והיכן? קיים יעקב?

פרשת נשא

מצווה שסח-שעז  כל אלה מצוות נזיר בלבד

מצווה שעח- ברכת כהנים בכל יום,   איך קיים מצווה זאת יעקב?

מצווה שעט- משא  הארון בכתף,    איך קיים מצווה זאת יעקב?

פרשת קרח 

מצווה שפח- שמירת המקדש,

מצווה שפט- שלא יתעסקו הכהנים בעבודות הלווים ולא הלווים בעבודת כהנים, איך קיים יעקב מצווה זו?

מצווה שצב- פדיון בכור אדם, הרי מצווה זו מחייבת כהן, אם כך אצל איזה כהן פדה יעקב את בכורו ראובן?

מצווה שצד- עבודת הלווים במקדש,

מצוות שצו- הלווים לתת מעשר מן המעשר,

פרשת פנחס

מצווה תד- קרבן מוסף ביום חג השבועות

פרשת ואתחנן

מצווה תכה- להחרים שבעה עממין, איך מסתדרות שלוש המצוות האלה עם סיפור דינה?

מצווה תכו- שלא לחון ולרחם על עובדי עבודה זרה,

מצווה תכז- שלא להתחתן בעובדי עבודה זרה,

פרשת עקב

מצווה תכח- שלא ליהנות מעבודה זרה ומשמשיה, איך חי יעקב אצל לבן? ועבד אצלו כפועל?

פרשת ראה

מצווה תלו- לאבד עובדי עבודה זרה ומשמשיה, איך יעקב מסתדר בבית לבן?

מצווה תמב- שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים, איך קיים מצווה זאת יעקב?

מצווה תמג- שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים, איך קיים מצווה זאת יעקב?

מצווה תמד- שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים, איך קיים מצווה זאת יעקב?

מצווה תמה- שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, איך קיים מצווה זאת יעקב?

מצווה תפט- להראות בבית הבחירה ברגלים, מתי קיים זאת יעקב במשך עשרים שנה ששהה בבית לבן?

פרשת שופטים

מצווה תצג- שלא להקים מצבה, רמב"ן בראשית כו (ה) וישמור משמרתי - לשון רש"י בקולי, כשנסיתי אותו. משמרתי - גזירות להרחקה כגון שניות לעריות שבות לשבת. מצותי - מצות שאלו לא נכתבו דין הוא שיכתבו כגון גזל ושפיכות דמים. חקותי - דברים שיצר הרע ועו"ג משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא המלך גזר חקו על עבדיו. ותורתי - להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני:   ואם כן יהיה כל זה בנוי על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא נתנה, וכך אמרו (ב"ר צד ג) בפסוק ויתן להם יוסף עגלות (להלן מה כא), שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה שהיה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו, ועד עכשו לא נתנה תורה, והרי כתוב וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ושם אמרו שהיה משמר אפילו דקדוקי תורה והיה מלמד לבניו וכו': ויש לשאול, אם כן איך הקים יעקב מצבה (להלן כח יח) ונשא שתי אחיות, וכדעת רבותינו (ב"ר עד יא) ארבע, ועמרם נשא דודתו (שמות ו כ), ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה (שם כד ד), והאיך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר, והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו. וביעקב דרשו (ב"ר עט ו) ששמר את השבת וקבע תחומין. ואפשר שיהיה זה בשבת מפני שהיא שקולה ככל התורה כולה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה), שהיא מעידה על מעשה בראשית:  ואולי נאמר, משמרתי - שניות לעריות של בני נח, ומצותי - גזל ושפיכות דמים, חקותי - אבר מן החי וכלאים של הרבעת בהמה והרכבת אילן, ותורותי - דינין ואסורי עבודה זרה, שאלו כולן נצטוו בהן בני נח, והוא השומר והעושה רצון בוראו ומשמר אפילו דקדוקין וחומרות במצות שלהן, וכמו שהזכירו ע"ז של אברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוות (ע"ז יד ב). ודרשו "במאה שערים" שמדדוה למעשרות (ב"ר סד ו), כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים, או לכהני ה', כגון שם ועבר ותלמידיהם, כענין והוא כהן לאל עליון (לעיל יד יח):  והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות, וכן עמרם, כי המצות משפט אלהי הארץ הן, אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום (קדושין לו ב). וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה (בספרי דברים פסקא מג), ואני אעירך בו בעזרת השם (ויקרא יח כה, דברים יא יח). והמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו (בספרי) באשר שנא ה' אלהיך (דברים טז כב), ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות:   וביוסף דרשו (ב"ר צב ד) שהיה משמר את השבת אפילו במצרים, מפני שהיא שקולה כנגד כל המצות, לפי שהיא עדות על חדוש העולם, והיה עושה כן ללמד את בניו אמונת בריאת העולם להוציא מלבם כונת עבודה זרה ודעות המצרים, וזאת כונתם:  ועל דרך הפשט נאמר שיהא משמרתי - אמונת האלהות שהאמין בשם המיוחד ושמר משמרת זו בלבו, וחלק בה על עובדי העבודה זרה, וקרא בשם ה' להשיב רבים לעבודתו. מצותי - ככל אשר צוהו בלך לך מארצך, ועולת בנו, וגרישת האמה ואת בנה. חקותי - ללכת בדרכי השם להיות חנון ורחום ועושה צדקה ומשפט ולצות את בניו ואת ביתו בהם. ותורותי - המילה בעצמו ובניו ועבדיו ומצות בני נח כלן, שהן תורה להם:

מצווה תצז- למנות מלך ישראל,

מצוות תצח – תקג-   אלו מצוות שרק מלך מצווה עליהם,

מצווה תק- שלא לשכון בארץ מצרים,

מצווה תקו- לתת הזרוע והלחיים לכהן,

מצווה תקז- להפריש תרומה גדולה לכהן,

מצוה תקח- לתת לכהן ראשית הגז,

מצווה תקכ- להפריש ערי מקלט,

מצווה תקכה- שלא לערוץ ולפחד במלחמה,

מצווה תקכו- למשוח כהן למלחמה,

מצווה תקכח- שלא להחיות מז' עממין,

פרשת כי תצא

מצווה תרג- לזכור מה שעשה לנו עמלק, איך קיים יעקב את המצוות הקשורות לעמלק, כאשר עמלק עוד לא עשה את המעשה? שהרי עמלק עשה את המעשה אחרי יציאת מצרים,

מצווה תרד- למחות זרעו מן העולם,

מצווה תרה- שלא לשכוח מה עשה לנו, איך "לא לשכוח מה עשה" "לנו" אם עוד לא עשה?  ולמי זה "לנו"?

פרשת וילך

מצווה תריב- להקהיל כל ישראל בחג הסוכות,

מצווה תריג- לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו,  האם יעקב כתב לעצמו ספר תורה, שעוד לא ניתן, ושרק ניתן בסיני?

לאחר שראינו שכל המצוות האלה, לא יכול היה יעקב לבצע, אם מפני שלא ידע עליהן, אם מפני שהן מצוות לכוהנים, לווים, לנזירים, ולמלך, או מפני כל סיבה אחרת, נשאלת השאלה מהיכן הביא רש"י פרשנות זו?  שיעקב קיים תרי"ג מצוות? או שרש"י פשוט לא ידע את תרי"ג המצוות?  או שהוא רש"י סתם בדה ממוחו פירוש?

כללי המצוות אב

כמה ראוי לנו להיותנו זריזין בקיום המצות וללמוד ק"ו(קל וחומר) מאבותינו אברהם יצחק ויעקב ע"ה(עליהם השלום), שאע"פ שלא נצטוו הם במצות כולם אלא בשבע מצות בני נח ומילה, מרוב תשוקתם ותאותם למצות קיימו הרבה מצות, ק"ו הבנים שקבלו אותם בסיני ונצטוו עליהם וקיימו [נ"א: וקבלו] אותם עליהם בשבועה, דגרסינן בכפורים ראש פרק אמר להם (יומא כח ב), אמר רב קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור וכו', א"ל רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצות, הא הואי נמי מילה, ואימא שבע מצות ומילה, א"כ מצותי ותורותי למה לי, אמר רב ואיתימא רב אסי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר ותורותי, שתים, אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים.

ומצות הרבה קיימו כל האבות, דגרסינן בפרק חלק (סנהדרין צד ב) צהלי קולך בת גלים, בת אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות לפני כגלי הים, ובסוף פ"ק דסוטה (סוטה יד א) ואת עצומים יחלק שלל, כאברהם יצחק ויעקב שהיו עצומים במצות.

וא"ת(ואם תאמר) מנין לך שלא נצטוו אבות על כל המצות, הא גרסינן בפ' ערבי פסחים (פסחים קיט ב) עתיד הקב"ה לעשות סעודה ביום שגומל חסד לזרע יצחק, אחר שאוכלין ושותין מביאין כוס של ברכה אומר לאברהם טול ברך, אומר איני מברך שיצא ממני ישמעאל, אומרים ליצחק [טול ברך], אומר איני מברך שיצא ממני עשו, אומרים ליעקב [טול ברך], אומר איני מברך שנשאתי שתי אחיות ובאת תורה ואסרתן.

 

בפרשת עקב, שתיים מתוך תרי"ג מצוות, הן מצווה תנד' - "שלא להוסיף על המצוות ופירושן" ומצווה תנה' - "שלא לגרוע מכל המצוות ופירושן" רש"י בבראשית ג (ג) ולא תגעו בו - הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר (משלי ל ו) אל תוסף על דבריו: רש"י בצפניה ב (א)  וקושו - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם, ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו: 

אמרו "חכמים" במשנה מסכת אבות פרק א משנה (יא) אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל:

אם כך: רש"י בפירושו לפס' בבבראשית ג (ג) ולא תגעו בו, מצא פסול בחַוָּה אם כל חי, ואומר שטעותה של חַוָּה כאשר ענתה לנחש, הוסיפה ולכן באה לידי גרעון, האם רש"י לא הבין את פירושו שלו עצמו? שהרי אם היה מקפיד על הפס' שהוא פירש לא היה טועה טעות כזו הוא עצמו? הרי הן שתי מצוות מתוך התרי"ג "לא להוסיף" גם לא בפירוש?