גוי מכה יהודי חייב מיתה?
רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ה הלכה (ג) המכה את חבירו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה, שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין, ואפילו הכה עבד חבירו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה שהרי ישנו במקצת מצות, וגוי שהכה את ישראל חייב מיתה שנאמר (שמות ב, יב) ויפן כה וכה ויך את המצרי: מה פירוש "דינה דמלכותה דינה"? הרי משה היה בארץ מצרים? והאם לפי דינם, מצרי מכה יהודי דינו מוות? אם כך: מדוע ברח משה? משה קיים דין תורה, וצריך לברוח? ומדוע ויפן כה וכה? האם כל יהודי המקיים מצוות צריך לפנות כה וכה, ואחרי זה לברוח, אלוהים אינו יכול לשמור עליו? רש"י על ויקרא פרק כד (כא) ומכה אדם יומת - אפילו לא הרגו אלא עשה בו חבורה שלא נאמר כאן נפש ובמכה אביו ואמו דבר הכתוב ובא להקישו למכה בהמה מה מכה בהמה מחיים אף מכה אביו ואמו מחיים פרט למכה לאחר מיתה לפי שמצינו שהמקללו לאחר מיתה חייב הוצרך לו' במכה שפטור ומה בבהמה בחבלה שאם אין חבלה אין תשלומין אף מכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהם חבורה: איך מסתדרת ההלכה עם פירוש רש"י? הרי כתוב מכה אדם, מה זה אדם? כל אדם או רק יהודי? מדוע משה אינו מקיים את התורה בפעם השנייה שטייל? הרי לפי פירוש רש"י כל מכה אדם אפילו לא הרגו אלא עשה בו חבורה דינו מוות, מדוע כאשר משה יוצא בפעם השנייה ורואה שני יהודים רבים, הרי גם את היהודי צריך להרוג מהטעם של עשה בו חבורה? אם על חבורה מומת? מה עניין שווה פרוטה? מדוע על עין תחת עין = ממון?
איך מסתדר לרב "הגדול" עובדיה לתת לאנשיו לשבת בממשלה, כאשר הגויים המוסלמים הורגים בנו והוא אינו מתעקש על ההלכה שגוי מכה יהודי דינו מוות? "ואפילו לא הרגו אלא עשה בו חבורה"? האם יותר חשוב לבנות מקווה באיזה חור נידח בארץ מקיום ההלכה? האם הכסף יענה את הכל? קהלת י (יט) לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל:
מה על כל החרדים היושבים בממשלות ישראל לדורותיהם? האם מותר לבטל הלכה? או שמותר לחבור למבטלי הלכה?
איך מסתדרים כל הצדיקים מטעם עצמם שנמצאים בממשלה או מגבים אותה עם ההלכה הבאה? הרי אחת משבע מצוות בני נח היא: רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ט (א) על ששה דברים נצטווה אדם הראשון, על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אף על פי שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבנו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי. אם שפיכות דמים היא אחת משבע מצוות בני נח? האם אין אנו אמורים לכפות אותה על הגויים? אם כך: מה על ההלכות הבאות?
רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה ט יפת תואר שלא רצתה להניח ע"ז(עבודה זרה) אחר השנים עשר חדש, הורגין אותה, וכן עיר שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז(בעבודה זרה) ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח, שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו.
רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ח הלכה (י) משה רבנו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל, שנאמר מורשה קהלת יעקב, ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר ככם כגר, אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות, וכן צוה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג, והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים, וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות: הלכה (יא) כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם: היכן ציווה משה לכוף באי עולם? באיזה ספר באיזו תורה, קיים חוק זה? ואם כבר צוו מצווה זו מתי ביצעו אותה עם ישראל, וכפו עמים אחרים לקבל את שבע מצוות בני נח? לכפות את הדת בכוח? לכן: מהטעם "ומשלם לאדם כפועלו" מה הפלא שזה החוק שהיה אצל הנוצרים בזמן האינקוויזיציה? ומה הפלא שזה גם חוק אצל המוסלמים?
אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחק.
