גוי חשוד במשכב בהמה?
תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ב דף מ טור ג כרבי ליעזר תני אין מעמידין בהמה בפונדקאות אפילו זכרים אצל זכרים ונקיבות אצל הנקיבות ואין צריך לומר זכרים אצל הנקיבות ונקיבות אצל זכרים זכרים אצל זכרים מה אית לך אוהבתו באת ואינה מוצאה אותו והיא נרבעת הימינו נקיבות אצל נקיבות מה אית לך אוהבה בא ואינו מוצא אותה ורובעה רבי חגיי בשם רבי זעירא לא סוף דבר בהמתו של ישראל אצל הגוי אלא אפילו בהמתו של גוי אצל של ישראל לא ייחדינה אצלו של גוי אחר חבירו שלא תמציא לו תקלה מעתה אפילו שכר את בהמתו לא נאה לחזור לייחדה אצלו שלא תמציא לו תקלה חשוד הוא לבוא על בהמתו של חבירו ואינו חשוד לבוא על בהמה עצמו שמתוך שיודע שאם בא עליה הוא מעקרה אף הוא אינו בא עליה אבל מעמידין בהמת בפונדקאות של כותי' כו' הדא אמרה כותי' לא נחשדו על העריו' ותני כן מתייחדת אשה עם שני אנשי' אפי' שניה' עבדי' אפי' אחד כותי ואחד עבד אבל לא תתייחד עם הגוי חמותו ואחות אשתו ושאר כל העריות לא יתייחדו עמו אלא בפני שנים, מדוע לא סיפרו את הגמרא הזו לגויים? לאבימלך? בראשית כו (י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:
ורב חגי טוען שאפילו אסור שבהמה של גוי תהיה אצל ישראל/יהודי, כי יכול להיות שישראל/יהודי, יבוא על בהמת הגוי? האם הישראלי/היהודי לא יעמוד בפיתוי(באפור) של בהמת הגוי? האם בהמת הגוי יכולה לפתות ישראל/יהודי? וואו, אוי לעם שְׁאֵלֶּה חכמיו!!
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף טו עמוד ב והתניא: אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים, זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות, ואין צ"ל נקבות אצל זכרים וזכרים אצל נקבות; ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן, ואין מייחדין עמהם, ואין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות; אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים, זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים, ואין צ"ל זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות; ומוסרין בהמה לרועה שלהן, ומייחדין עמהם, ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות; אלמא לא חשידי! ועוד תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל, אחד עובד כוכבים ואחד כותי; מ"ט? אי נימא דחשידי אשפיכות דמים, ומי חשידי? האמרת: ומייחדין עמהן, אלא משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים! וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים, כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים! רהיט בתריה תלתא פרסי, וא"ד: פרסא בחלא, ולא אדרכיה. א"ר דימי בר אבא: כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים, אסור למכור ללסטים ישראל. ה"ד? אי דחשיד דקטיל, פשיטא, היינו עובד כוכבים! ואי דלא קטיל, אמאי לא? לעולם דלא קטיל, והב"ע - במשמוטא, דזימנין דעביד לאצולי נפשיה. תנו רבנן: אין מוכרין להן תריסין, וי"א: מוכרין להן תריסין. מ"ט? אילימא משום דמגנו עלייהו, אי הכי, אפילו חיטי ושערי נמי לא! אמר רב: דף טז עמוד א אי אפשר ה"נ. איכא דאמרי: תריסין היינו טעמא דלא, דכי שלים זינייהו קטלי בגוייהו. ויש אומרים: מוכרים להם תריסין, דכי שלים זינייהו מערק ערקי. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הלכה כיש אומרים. אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל; מ"ט? משום דחלשי מינייהו כלי זיין. אי הכי, אפילו מרי וחציני נמי! אמר רב זביד: בפרזלא הינדואה. והאידנא דקא מזבנינן, א"ר אשי: לפרסאי דמגנו עילוון.
